שהייה בחו"ל לצורך רפואי מתמשך - שוללת תושבות בישראל

רמי אריה, עו"ד רו"ח

בעוד שלצורך החבות במס הכנסה נוטים בתי המשפט לקבוע כי אדם הוא " תושב ישראל " גם כאשר הוא שוהה תקופה ממושכת בחו"ל, הרי לצורך קבלת זכויות מביטוח לאומי ננקטת גישה הפוכה, לפיה שהייה ממושכת בחו"ל, למרות שהיא לצורך רפואי, שוללת מעמד של " תושב ישראל " וזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי.

מסתבר כי מבחן "מרכז החיים", הקובע את תושבותו של אדם בישראל הוא גמיש מאד לפרשנויות שונות, התלויות כנראה בחובות או בזכויות שמעמד זה נותן לאותו אדם לעניין ביטוח לאומי או לעניין החבות במס הכנסה. יציאה מישראל לתקופה ממושכת מעידה, לכאורה, על רילוקשיין ושינוי מרכז החיים אל מחוץ לישראל, אך לא ככלל אצבע קבוע.

בעניין לבינזדה אשר נדון בבית הדין האזורי לעבודה בתל אביב-יפו (ב"ל 2208-06-17, לבנידזה נ' המוסד לביטוח לאומי , ניתן ביום 10.10.2018), נדון מקרה של עולה חדש שחלה באופן קשה ושהה בחו"ל תקופות ממושכות לצורך קבלת טיפול רפואי. בית הדין קבע כי הוא הפסיק להיות תושב ישראל ולא זכאי לזכויות לפי חוק הביטוח הלאומי בתקופות אלו.

לבנידזה הגיש תביעה לבית הדין לראות אותו ואת בני משפחתו כתושבי ישראל וגם תביעה לסעד זמני להכיר בתושבותו ובזכאותו לביטוח רפואי.

לבנידזה ואשתו נשואים והורים לשלושה ילדים. הם עלו מגיאורגיה לישראל עם ילדיהם בשנת 2012 מכוח חוק השבות. לבנידזה ואשתו פעלו עם עלייתם למען השתקעות בישראל, שכרו דירה בראשון לציון, שילמו בגינה ארנונה, פתחו חשבון בנק, רשמו את ילדיהם במסגרות לימודיות, פיתחו קשרים חברתיים בישראל ועוד. בנם האמצעי שירת ביחידה קרבית בצה"ל. הבת הבכורה סטודנטית בגאורגיה ומתגוררת שם, הבן הקטן עלה עם ההורים אך לא למד בישראל.

לבנידזה חולה אונקולוגי ומטופל בארץ בבית החולים "תל השומר". לבנידזה לא עבד אף פעם בישראל. אשתו של לבנידזה עבדה כשנה בחנות בגדים, היקף עבודתה משתנה מאחר שהיא מלווה את בעלה בטיפוליו.

בהתאם לדו"ח כניסות ויציאות לישראל של לבנידזה, בשנים 2013-2016 הוא שהה מרבית הימים מחוץ לישראל. בשנת 2015 הם היו 248 ימים בחו"ל ובשנת 2016, 236 ימים בחו"ל.

קביעת תושבות של אדם נעשית לפי מבחן "מרכז החיים", הנבדק לפי "מירב הזיקות" (עב"ל (ארצי) 83/06 ג'אן טייץ , 2.6.09). למבחן זה שני פנים - ההיבט האובייקטיבי , הבוחן היכן מצויות מירב הזיקות של האדם מבחינה פיזית, וההיבט הסובייקטיבי , הבוחן מה הייתה כוונתו של האדם והיכן הוא רואה את מרכז חייו - להבדיל משהות ארעית או זמנית (עב"ל (ארצי) 386/99 אילנה דונייבסקי ).

על מנת להגיע למסקנה עובדתית בדבר "מרכז החיים" ו"מירב הזיקות" יש לבחון את כלל הנסיבות העובדתיות. ביניהן ניתן למנות את הנסיבות הבאות: זמן השהייה בישראל בתקופה הרלוונטית, קיומם של נכסים בישראל, מקום המגורים הפיזי, המקום בו מתגוררת משפחתו של האדם ובו לומדים ילדיו, אופי המגורים, קשרים קהילתיים וחברתיים, מקום העיסוק וההשתכרות, מקום האינטרסים הכלכליים, מקום פעילותו או חברותו של האדם בארגונים או מוסדות, מצגים של האדם עצמו אשר יש בהם כדי ללמד על כוונותיו, ומטרת השהייה מחוץ לישראל (כדוגמא – במקרים של לימודים, ריפוי או עבודה מטעם מעסיק ישראלי).

הוכח כי לבנידזה עבר ניתוח בהונגריה, בהמלצת המחלקה המטפלת בו בתל השומר. לא הוכח כי היו נסיבות רפואיות (טיפולים או כדומה) בחו"ל אשר הצדיקו את היעדרותו מן הארץ תקופות ארוכות שעולות על מחצית ימי השנה.

מן האישור שהוגש מטעם המוסד המטפל עולה כי אורך הטיפולים בין 14 ל-20 ימים, כך שאין כל הצדקה לשהייה מחוץ לישראל, במשך 236 ימים בשנת 2016.

לכן, ביהמ"ש היה בדעה כי לבנידזה לא היה תושב ישראל בשנים הרלבנטיות בעניינו ודחה את תביעתו כנגד החלטת המוסד לביטוח לאומי שלא לראות בו "תושב".

נזכיר כי לאחרונה ניתנו שתי הלכות הפוכות בעניין תושבות של אנשים ששהו תקופות ממושכות בחו"ל, בהן נקבע כי הם כן תושבי ישראל וחייבים במס בישראל בגין הכנסתם בחו"ל (ע"א 3328/15   פלוני נ' פקיד שומה אשקלון ניתן ביום 22.2.2017, וע"א 476/17 אמית אמשיקשוילי רפי נ' פקיד שומה תל אביב 4, ניתן ביום 9.10.2018). עולה כי למבחן " מרכז החיים " יש פרשנות שונה, כאשר מדובר בחבויות למס לעומת הפרשנות כאשר מדובר בזכויות לביטוח לאומי וחבל שכך.