לרשות המסים אין סמכות לערער על החלטת ועדה רפואית

רמי אריה, עו"ד רו"ח

נכה זכאי לפטור ממס הכנסה לפי סעיף 9(5) לפקודה, רק אם שיעור הנכות המשוקלל שלו הוא 90% ויותר. הפקודה קובעת באופן ברור לאיזו ועדה רפואית יש סמכות לקבוע את שיעור הנכות המשוקלל, ולפקיד השומה אין סמכות לערער על קביעת וועדה רפואית הפועלת לפי חוק שנקבע לכך בפקודה.

הסמכות השיפוטית העליונה להכרעה בעניין שיעור הנכות, נתונה לבית הדין הארצי לעבודה אשר קבע לאחרונה בעניין פלוני (ע"ע 45848-11-16,פלוני – מדינת ישראל - רשות המיסים, ניתן ביום 2.8.2018) כי שיעור הנכות המשוקלל של הנכות שנקבע על ידי ועדה רפואית הפועלת לפי חוק נרדפי הנאצים מחייב לעניין הפטור ממס לפי סעיף 9(5) לפקודה.

פלוני, הוא ניצול שואה יליד שנת 1935 הסובל מבעיות רפואיות רבות. הוא ביקש כי השיעור המשוקלל של נכותו לצורך קבלת פטור מתשלום מס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5) לפקודת מס הכנסה, ייעשה בהתאם להכרעת הועדה הרפואית הפועלת לפי חוק נכי רדיפות הנאצים, למרות שהועדה הרפואית אליה זומן מטעם פקיד השומה קבעה כי שיעור הנכות שלו נמוך מ- 90% ולכן הוא אינו זכאי לפטור ממס.

בשנת 2014 פנה פלוני לרשות המסים בבקשה לקבלת פטור מתשלום מס הכנסה, לנוכח מצבו הרפואי, לפי סעיף 9(5) לפקודה. הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, הפועלת כוועדה הרפואית לפי הפקודה בהתאם לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות), קבעה, לאחר ביצוע "חישוב מיוחד של הליקוי באיברים השונים" ולאחר ערר על מספר קביעות של הוועדה, כי לפלוני נכות רפואית בשיעור משוקלל של 87.13%, בהתאם למבחנים הקבועים בתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), החלות לצורך בחינת הזכאות לקבלת פטור ממס לפי תקנה 11 לתקנות מס הכנסה (קביעת אחוז נכות).

לא הייתה מחלוקת כי סך כל אחוזי הנכות של פלוני, אלמלא היה נערך "החישוב המיוחד" כמפורט בסעיף 9(5) לפקודה, עולה על 100%. לפיכך, אילו שיעור הנכות הנפשית ב-"חישוב המיוחד" היה נקבע על 30% כקביעת הוועדה הפועלת מכח חוק נרדפי הנאצים (ולא על 5% בהתאם לקביעת הוועדה הפועלת מכח הפקודה), היה השיעור המשוקלל של הנכות עולה על 90% ופלוני היה זכאי לפטור ממס הכנסה.

המחלוקת המשפטית התמקדה בסוגית תחולת ההוראות המופיעות בסעיפים 9(5)(א)(א) ו – 9(5)(ב) לפקודה. פלוני טען, כי כל אימת שנקבע שיעור נכות מכח אחד מהחוקים המפורטים בסעיף 9(5)(א)(א) לפקודה (להלן – החוקים הרלוונטיים), יחייב שיעור הנכות, אשר נקבע לפי חוק רלוונטי, את הוועדה הפועלת מכח הפקודה. זאת, כעולה מלשון סעיף 9(5)(א)(א) לפקודה ולא תחול הוראת סעיף 9(5)(ב) המפנה לתקנות מס הכנסה.

פלוני הוסיף וטען, כי התוצאה דלעיל מתחייבת אף מלשונה של תקנה 2(א) לתקנות מס הכנסה, לפיה "נכה שאחוז נכותו לא נקבע על פי אחד החוקים המנויים בסעיף 9(5)(א)(א) לפקודה ייקבע אחוז נכותו על ידי ועדה אשר תבחר על ידי רופא מוסמך". מאחר שאחוז נכותו הנפשית נקבע על ידי ועדה מכח חוק המנוי בפקודה.

הוועדה הרפואית מטעם רשות המסים, כך לגישת פלוני, אינה מוסמכת לדון בנכותו הנפשית.

בית הדין קבע כי יש להעדיף את פרשנות פלוני להוראות סעיפים 9(5)(א)(א) ו – 9(5)(ב) לפקודה על פני פרשנות רשות המסים.

נקבע כי פרשנות פלוני עולה בקנה אחד עם התכלית המקורית של החקיקה, לפיה רק אם לא קיימת קביעה של דרגת נכות של ועדה רפואית סטטוטורית הפועלת מכח חקיקה רלוונטית, אשר הקריטריונים המנחים אותה מתאימים גם לעניין הפטור ממס, יבחן עניינו של הנכה לפי תקנות מס הכנסה ; אולם, אם נקבע שיעור הנכות אזי אין מקום לתור אחר קביעה מחודשת של שיעור הנכות.

בית הדין ציין כי מצב דברים בו נקבעים ממצאים סותרים על ידי ועדות שונות, תוך שדרגת הנכות לעניין אחד שונה מדרגת הנכות לעניין אחר בגין אותו אדם ואותם פגמים, אינו רצוי ואינו משרת תכלית כלשהי, ומביא לסיכול כוונת המחוקק.

מפסק הדין עולה כי החלטת ועדה רפואית הפועלת מכח חוק רלוונטי הנקוב בסעיף 9(5)(א)(א) לפקודה בדבר דרגת נכות של נכה, מחייבת את רשות המסים. רשות המסים אינה מוסמכת להעמיד את הנכה לבדיקה נוספת בגין אותה פגימה.

ערעור פלוני התקבל ונפסק כי הוא זכאי לפטור ממס הכנסה בהתאם לסעיף 9(5) לפקודה מהמועד הרלוונטי לבקשתו.