סופית: יש לשלם היטל עובדים זרים בגין המסתננים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

נשיאת בית המשפט העליון, דחתה את הבקשות לדיון נוסף בעניין החבות בהיטל עובדים זרים, וקבעה כי ההיטל ישולם גם בגין מסתננים מסודן ואריתריאה. לשיטתה יש לדחות את כל טענות החברות שערערו בעניין זה, לרבות את טענות הגופים שהצטרפו אליהם כגון: איגוד המסעדות.

החלטת בית המשפט העליון ניתנה ביום 31.5.2018 בעניין ישרוטל בע"מ (ישרוטל בע"מ נ' פקיד שומה אילת, דנ"א 8496/17), זאת לגבי בקשות לדיון נוסף על פסק דינו של בית משפט העליון בעניין סעד (ע"א 4946/16 סעד נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 12.9.2017).

רשת המלונות ישרוטל ומעסיקים אחרים, העסיקו עובדים שנכנסו לישראל בניגוד לדין, כמסתננים, בעיקר מסודאן ומאריתראה, ואשר מחזיקים ברישיונות שהייה זמניים מכוח סעיף 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל, התשי"ב – 1952.

פקידי השומה דרשו מהמעסיקים, לשלם בגין עובדים אלו, היטל העסקת עובדים זרים מכוח סעיף 45 לחוק התכנית להבראת כלכלת ישראל.  

ביום 12.9.2017 ניתן פסק הדין בעניין סעד, אשר קבע כי מבחינה סובייקטיבית, לא ניתן לייחס למחוקק כוונה להחרגת מעסיקים של עובדים מסתננים מחובת תשלום ההיטל. בית המשפט קבע כי הנחת רשת ישרוטל ומעסיקים אחרים, לפיה, כל מי שנכנס לישראל מסודאן או מאריתריאה הוא בגדר פליט, אינה מבוססת.  

כן צוין בפסק הדין, כי אפילו היו העובדים המסתננים נחשבים פליטים דה-פקטו, אין בהשתת ההיטל על המעסיקים משום הפרה של הוראות אמנת הפליטים הבינלאומית, האוסרות על אפלייתם של פליטים. זאת מכיוון וחובת תשלום ההיטל חלה על המעסיק, ולא על העובד עצמו.

בית המשפט תמה מדוע נגבו ההיטלים מן המערערות בדיעבד בגין מספר שנות מס, ובתוספת קנסות וריבית. אולם, לשיטתו, בסופו של יום, האחריות לתשלום מס אמת רובצת על המעסיק. עם זאת, בית המשפט הורה בהקשר זה כי דרג בכיר ברשות המיסים ייתן דעתו לסוגיה וינחה את פקידי השומה על מנת שהגביה תהיה צודקת.

לנוכח הערות בית המשפט בדבר הצורך להתחשב בחוסר הבהירות ששרר בכל הנוגע לחיוב המעסיקים בקנסות וריבית, פרסמה רשות המיסים נוהל, אשר הפחית או ביטל, בהתקיים תנאים מסוימים, את הקנסות והריביות שנצברו בשל חוב המס, ואף איפשר פריסת תשלום החוב לתקופה של עד שלוש שנים.

על פסק הדין בעניין סעד, הגישה רשת ישרוטל את הבקשה לדיון נוסף שנדחתה עתה, בטענה כי היא אינה עומדת בתנאים לקיום דיון נוסף בהרכב מורחב בבית המשפט העליון. הליך הדיון הנוסף הוא הליך חריג השמור לאותם מקרים שבהם נפסקה הלכה העומדת בסתירה להלכה קודמת של בית המשפט העליון, או שמפאת חשיבותה, קשיותה או חידושה ראוי לקיים בה דיון נוסף.

במקרה דנן, ספק היה בעיני ביהמ"ש אם קביעותיו בעניין סעד, עולות כדי הלכה העונה על התנאים האמורים.

לדעת בית המשפט, יש לדחות את הטענות כי תוצאת פסק הדין קשה במיוחד ועלולה להוביל לקריסתם של בתי עסק רבים. בית המשפט ראה בהוראות הנוהל שפרסמה רשות המסים די כדי להפחית באופן ממשי מן הקושי הכספי הנטען.

בכך חרץ בית המשפט את גורלם של חברות רבות לחדלות פירעון. כעת צפויות לצאת למעסיקים נוספים, עוד שומות מס בסכומים שרובם לא יצליחו לפרוע.

נפנה את תשומת הלב, כי לפקיד השומה יש סמכות לגבות חיובי מס של חברות, בתנאים מסוימים, גם מבעלי השליטה בחברה וגם מחברות אחרות שרכשו את הפעילות של החברה שנותרה עם חובות לרשות המיסים, ללא תשלום מלוא התמורה. מצב לא פשוט, הדורש חשיבה ותכנון הצעדים לפעולה בזהירות רבה.