המעמד המשפטי של עדויות חקירה ברשות המסים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

במסגרת דיון בערעורי מס, נוהגות רשויות המס להגיש כראיות, הודעות אשר נגבו בהליכי החקירה, אשר עליהן התבססה עריכת השומה. האם העדים מוסרי ההודעות בחקירה, הם עדים מטעם רשות המסים או מטעם המערערים ?

במאמרנו מיום 15.1.2018 , התייחסנו להחלטת בית המשפט המחוזי בעניין גני ירושלים הקובעת כי מנהל מע"מ אינו יכול להסתמך על מסמכי חקירות בלבד וחלה עליו החובה להביא לעדות את הנחקרים על מנת שיעמדו לחקירה נגדית של הנישום.

מנהל מע"מ הגיש ערעור לבית המשפט העליון על פסק הדין בעניין חברת גני ירושלים (רע"א 630/18, מנהל מע"מ רמלה נ' גני ירושלים בע"מ, ניתן ביום 2.5.2018). בית המשפט קבע כי על הערעור להתקבל וכי הנטל לזמן את מוסרי ההודעות לחקירה - חל על הנישום.

בהתאם לתקנה 10א לתקנות מע"מ ומס קניה (סדרי הדין בערעור), ניתן להגיש כראיה את ההודעות אשר מסר העד לרשויות המס. מנגד אין חולק, כי ניתן לזמן את מוסר ההודעה לעדות בבית המשפט, ואף לחקור אותו בחקירה נגדית במצבים המתאימים.

בית המשפט קבע, כי ככל שמדובר בהודעות כתובות המוגשות לבית המשפט, האינטרס של הנישום הוא שמוסרי ההודעות יתייצבו בבית המשפט על מנת לחקור אותם.

בפסיקה נקבע שראוי כי בית המשפט הדן בערעורי מע"מ ינקוט גישה ליברלית בהתרת חקירה של מוסרי ההודעות. במקביל, יינתן משקל ראוי להודעות הללו, אשר היכולת לברר את טיבן היא מוגבלת.

בית המשפט קבע, כי אין חובה על מנהל מע"מ לזמן את מוסרי ההודעות כעדים מטעמו, כל אימת שהנישום מבקש לחקור אותם.

היות ומדובר באינטרס הנישום לזמן את מוסרי ההודעות לעדות, על מנת לקעקע את גרסתם כפי שנמסרה לחוקרי המס, על בית המשפט לנהוג במדיניות ליברלית כאשר מתבקשת על-ידי הנישום לחקור את נותני ההודעות בחקירה נגדית ולא ראשית.

במקרים בהם הנישום יבקש שיזומן מוסר הודעה, הרי שההודעה שנמסרה בחקירה תֵחשב כמעין תצהיר עדות ראשית, ואילו הנישום יהא זכאי לחקור בחקירה נגדית באופן אוטומטי.

האנלוגיה הראויה למצב זה היא מצב של "עד עוין", אשר ניתן להתיר לבעל הדין שזימן אותו, לחקור אותו בחקירה נגדית.