שיטת השווי הנכסי להערכת שווי בהליכי גירושין

אורי וולף, כלכלן

כידוע קבע בית המשפט העליון כי השיטה הנכונה להערכת שווי חברות הינה שיטת "היוון תזרימי המזומנים העתידיים הפנויים" ( DCF ) (ראה עצמון נ' בנק הפועלים וכן קיטאל החזקות ופיתוח בינלאומי בע"מ נ' ממן) אולם סייג זאת באומרו כי קיימים גם מקרים בהם יהיה נכון לעשות שימוש בשיטות אחרות. להלן אחר מהם:

לאחרונה אימץ בית המשפט המחוזי את קביעתו של בית המשפט לענייני משפחה אשר קיבל הערכת שווי אשר בוצעה על ידי (במסגרת איזון משאבים בין בני זוג) בה נעשה שימוש בשיטת "השווי הנכסי הנקי" ולא בשיטה המקובלת "DCF" .

מדובר בחברה העוסקת בביצוע פרויקטים בתחום מוצרי אלקטרוניקה. בחינת נתוני דוחות רווח והפסד מצביעה על ירידה מתמשכת בהיקפי המכירות וירידה מתמשכת מקבילה ברווחיות עד כדי כניסה להפסד בשנה הקדמת למועד ההערכה. מנהלי החברה מושכים משכורות סבירות ביחס להיקפי פעילותה של החברה ובהתחשב בתפקידם. לחברה אין הוצאות אשר אינן משמשות בייצור ההכנסה וסעיפי ההוצאה השונים מייצגים הוצאות סבירות (לרבות דמי שכירות).

על אף צמיחת הענף כולו, מצביעה בחינת הסביבה העסקית של החברה על תחרות לא מבוטלת מצד חברות מתחרות, ובעיקר על חוסר הצלחתה של החברה ליצור לעצמה יתרון תחרותי או בידול בעל משמעות בתחום המוצרים אותם היא מייצרת. לקוחותיה של החברה כוללים בעיקר חברות בעלות היקפי פעילות לא גדולים, כאשר פעילות מול אחד הגופים המרכזיים בתחום גרר אחריו עיכוב של מעל לשנתיים בתשלום עקב טענות לאי התאמה במוצר.

למועד ההערכה לחברה אין תכנית עסקית כל שהיא כיצד לשפר את מצבה: לא בהשקעה בשינוי או חידוש תמהיל המוצרים, לא בהשקעה בהרחבת מגוון הלקוחות, וגם לא בשיפור טכנולוגית הייצור על מנת להוזיל את מערך העלויות. לחברה מקורות הון מצומצמים ובעלי המניות אינם מוכנים לסכן משאבים נוספים.

במצב נתונים זה ולאחר בחינה עסקית מפורטת הסברתי מדוע לא ניתן לעשות שימוש בשיטת ה- DCF  וקבעתי כי השיטה המתאימה להערכה הינה שיטת ה"שווי הנכסי הנקי" תוך התאמת ערכים חשבונאיים לערכים כלכליים (ככל שקיים צורך לכך). בית המשפט לענייני משפחה אימץ את חוות דעתי במלואה. ערעור על הערכת השווי בכלל ועל אי השימוש בשיטת ה- " DCF " בפרט, הוגש לבית המשפט המחוזי. לאחרונה אימץ בית משפט זה את השיטה בה נעשה שימוש ודחה את הערעור. אוסיף עוד כי לאחרונה גם הפסיק העסק לפעול עקב הפסדים, מה שאישר הלכה למעשה את השימוש בשיטה גם במבחן המציאות.

אורי וולף, מומחה בהערכת שווי חברות ועסקים.