מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מאמרים - מס הכנסה

שיוך גידול בהון לשנים פתוחות או גם לסגורות

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  09.04.2018

קריטריונים לשיוך גידול בהון לשנים פתוחות או גם לשנים סגורות

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

גידול שנוצר בהון בין שתי הצהרות הון, יכול להיות משויך רק לשנות המס הפתוחות, או להתפרס לכל שנות המס שבין שתי הצהרות ההון, כולל שנות המס הסגורות. הכלל הוא כי גידול לא מוסבר בהון ייזקף לשנות המס הפתוחות, אלא אם יוכיח הנישום שהגידול בהון לא אירע בשנים הפתוחות. 

בעניין מבאריקי (ע"א 9019/16, אוסאמה מבאריקי נגד פקיד שומה נצרת, ניתן ביום 25.3.2018), דן בית המשפט העליון בסוגיית הקריטריונים לשיוך הגידול בהון לשנות המס הפתוחות בלבד או לכל השנים בהן נוצר.

מבאריקי נדרש להגיש הצהרות הון ליום 31.12.2002 וליום 31.12.2007. על בסיס ההשוואה בין שתי ההצהרות שהגיש, הוציא לו פקיד השומה, שומה לפי מיטב השפיטה. השומה הוצאה ביחס לשנים 2007-2006 בלבד, שבאותה עת היו השנים ה-"פתוחות" היחידות לצורך חיוב במס.

בין שתי הצהרות ההון שהגיש מבאריקי היו הפרשים בלתי מוסברים בסך כולל של 2,491,589 ₪ (להלן: "גידול ההון"). מכיוון שגידול ההון נזקף לשנים הפתוחות בלבד (2007-2006), בכל אחת משנים אלה הוסף להכנסתו של מבאריקי סך של 1,245,795 ₪.

כאשר קיים פער בלתי מוסבר בין שתי הצהרות הון, הנישום הוא הנושא בנטל להוכיח את המקור להכנסותיו ולגידול בהון. שאם לא כן, ייחשב הגידול בהון כהכנסה לא מדווחת החייבת בתשלום מס (ע"א 9541/04, שרפיאן נ' פקיד שומה ת"א 3, ניתן ביום 29.6.2008, ע"א 10213/07 בן דוד נ' פקיד השומה ירושלים 1, ניתן ביום 29.4.2010, ע"א 2099/13 נצר נ' פקיד שומה חדרה, ניתן ביום 29.12.2014).

ביהמ"ש העליון לא ראה מקום לקבל את טענותיו של מבאריקי בכל הנוגע לייחוס גידול ההון לשנות המס הסגורות. בעבר נחלקו הערכאות הדיוניות בעמדותיהן באשר לעניין זה (ע"א 552/02 חנני נ' פקיד שומה חיפה), אולם בהעדר ראיות סותרות, הכלל שנקבע הוא כי יש לייחס את הגידול בהון לכל השנים הפתוחות באופן שווה.

במידה והנישום מבקש לייחס את הגידול בהון לשנים הסגורות, מוטל על כתפיו הנטל להראות כי הגידול בהון אירע בשנים אלה (ע"א 2388/13 יוסף נ' פקיד שומה ירושלים, ניתן ביום 18.12.2014).

בית המשפט פסק כי לצד כל האמור, יש מקום לקבל במידה מסוימת את טענותיו של מבאריקי בנקודה הנוגעת לרכיב הוצאות המחיה אשר יוחס לו, בשים לב לטענותיו בנוגע לכך שבשנים הרלוונטיות הוא היה רווק שהתגורר בבית משפחתו, נהג לסעוד עמם וכדומה וכי יש לאפשר לו להגיש לפקיד השומה בתוך 14 ימים מיום מתן פסק הדין את טופס רמת המחיה. בעקבות זאת, יקבע פקיד השומה את הוצאות המחיה המעודכנות ויתקן את השומה בהתאם.

 

 

‹ חזרה