סמכות מנהל מע"מ לסגירת תיק של "עוסק"

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

למנהל מע"מ יש סמכות, להורות על ביטול רישומו של "עוסק" במרשמי מע"מ, אם חל שינוי מהותי בעסקו. הסמכות לביטול רישומו של "עוסק" יכולה להיעשות באופן רטרואקטיבי ובכפוף למתן הזדמנות לעוסק להשמיע טענותיו בעיין ביטול רישומו בטרם יבוצע. 

סוגיה זו נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו בעניין סנבריה (ע"מ 5610-04-17, א.ח. סנבריה לבניה ויזמות בע"מ נ' מנהל מע"מ גוש דן, ניתן ביום 22.3.2018).

סמבריה נרשמה במע"מ כעוסק בתחום שיפוץ מבנים ועבודות בניין.

מנהל מע"מ טען כי לסנבריה חשבון בבנק הדואר בלבד, ללא מסגרת אשראי כלשהי וללא מקורות הון עצמי והיא מתנהלת על בסיס מזומן תוך שימוש בחלפנים. הניהול נעשה מביתו של בעל המניות. ברשותה אין ציוד מתאים לעבודות בניין. למועסקים על ידה אין הכשרה מקצועית בתחום הבנייה.

כמו כן, מנהל מע"מ טען כי סנבריה חויבה בשומת תשומות בסכום של 869,034 ש"ח בגין קיזוז מסמכים הנחזים כחשבוניות מס. לאור האמור, למנהל מע"מ התעורר החשד כי רוב רובה של הפעילות שלה היא פיקטיבית ועל כן החליט לסגור את התיק במע"מ.

מנגד, סנבריה טענה כי מנהל מע"מ החליט לבטל את רישומה כ-"עוסק", רק משום שהתעורר קושי באיתורה ומשום שלטענתו היא מקזזת חשבוניות פיקטיביות.

בית המשפט קבע, כי יתכן מצב בו חברה נרשמה כ-"עוסק", תוך שהיא מתכננת בתום לב ובאופן אמיתי לקיים פעילות עסקית, אולם מסיבות שונות, כוונתה לא יצאה אל הפועל. במקרה זה אין חולק שמנהל מע"מ רשאי לבטל את רישום החברה כ-"עוסק" בהתאם לסעיף 61 לחוק מע"מ.

ככלל, תוקפה של הודעה על ביטול או שינוי סיווג הוא "כעבור שלושים יום לאחר החודש שבו ניתנה", אולם למנהל נתונה הסמכות לקבוע מועד אחר. אין מניעה כי מועד זה יקדם למועד הוצאת ההודעה ואפשר אף שיחול רטרואקטיבית מיום הרישום (ע"ש 002178/96, אגרי אינוס בע"מ נ' מנהל המכס ומע"מ, ניתן ביום 14.12.1999).

בית המשפט קבע, כי הגם שהסיפא לסעיף 63 לחוק מע"מ מסמיך את מנהל מע"מ להורות על ביטול רטרואקטיבי של הרישום, מן הראוי כי ישתמש בסמכות זו במקרים חריגים המצדיקים זאת, שכן יש לו השלכות על פעולות שנעשו לפני הביטול, הן על ידי העוסק הרשום והן על ידי צדדים שלישיים, ולכן כדאי שהשימוש בסמכות זו יהיה במשורה ובמקרים המתאימים בלבד. 

בעניין אלמור (ע"א 111/83, אלמור לניהול ונאמנות בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף (1985), נקבעו מבחני עזר לצורך בחינת קיומו של "עסק" שיש להחילם בין אם לצורך רישומו של "עוסק" ובין אם לצורך ביטול רישומו. המבחנים המקובלים לבחינת קיומו של "עסק" הם מבחן המומחיות והבקיאות, מבחן הארגון והשליטה, מבחן המימון, ומבחן הנסיבות הכלליות של העסקה המהווה מעין "מבחן גג" הבודק את הנסיבות האופפות את העסקה.

מבחינת המבחנים עלה כי סנבריה מבצעת עבודות בנייה של שלד. אולם, היא אינה רשומה כ-"קבלן" בהתאם להוראות סעיפים 6, 14(א) לחוק רישום קבלנים. למנהלה אין הכשרה מקצועית או ידע ספציפי בענף הבנייה, ואף לשנים-עשר המועסקים אצלה, אשר מרביתם בני משפחתו, אין ניסיון מקצועי בתחום הבניה. לסנבריה אין מקום משרדים קבוע ולאורך שנות פעילותה היא לא דיווחה על רכישת ציוד ולא ביקשה לקזז בגינו מס תשומות. ברשותה חשבון בבנק הדואר בלבד ללא מסגרת אשראי ואין לה הון עצמי.

לפיכך, בית המשפט קבע כי יישומם של המבחנים על עובדות המקרה, כפי שפורטו לעיל, מלמד כי לסנבריה לא הייתה פעילות עסקית וכי בנסיבות אלה קשה להלום איך מצליחה היא לנהל עסק מהסוג ובהיקף הנטען על ידה.

כמו כן, סנבריה טענה כי מנהל מע"מ לא מסר לה הודעה בדבר כוונתו לבטל את רישומה ולכן לא נשמעו טענותיה טרם הביטול. בית המשפט קבע, כי מנהל מע"מ שלח לסנבריה הודעה בהתאם להוראות החוק בדבר אופן ההמצאה לעוסק, והזמין אותה להשמיע את טענותיה בנדון ואף נתן לה הזדמנויות נוספות להשמיע את טענותיה, לתת הסברים ולהמציא מסמכים, כך שגם אם נפל פגם בהתנהלות מנהל מע"מ פגם זה תוקן.

בית המשפט פסק כי לאור התשתית הראייתית המבוססת דיה, אין לראות בסנבריה כמנהלת פעילות עסקית וכי קיים חשש סביר כי פעילותה נגועה באי חוקיות. לפיכך, מנהל מע"מ היה רשאי לבטל את רישומה כ-"עוסק".