מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

חשבונאות וכלכלה

מיסים

מס הכנסה ומע"מ

"כפרת עוונות" בעבירות מס

27.08.2005

המאמר פורסם במגזין של עיתון גלובס "בונים עסק" - חודש יוני 2004

-
"כפרת עוונות" בעבירות מס

רו"ח ארז אורעד

הכותב, רואה חשבון המכהן כמנהל המחלקה לפיתוח וייעול תהליכי שומה ברשות המסים
אין לראות בכתוב במאמר כהבעת עמדה של רשות המיסים בכל נושא שהוא.

-

מהי עבירה מנהלית?

המושג "עבירה מנהלית" צומח מתוך חוק העבירות המנהליות שחוקק בשנת 1985. חוק זה מקנה לגופים ציבוריים סמכות עצמאית להענשת אזרחיםשעברו על חוקים עליהם מופקדים אותם גופים. הגופים הציבוריים עושים שימוש בסמכותם זו באמצעות תקנות ספציפיות המתאימות לכל חוק.

בתמצית העניין הסמכות להעניש, לפי חוק זה, תהא נתונה רק במקרים שבהם מדובר בעבירות פליליות שאינן בגדר פשע (סווג העבירות לפי חומרתן נגזר כידוע מהעונש המוטל בצידן, כאשר עבירות מסוג "פשע" מוגדרות כעבירות שהעונש הקבוע בצידן הוא יותר משלוש שנים, לעומתן עבירות מסוג "עוון" או "חטא" נושאות עונשים פחותים מכך).

חוק העבירות המנהליות מאמץ את סימן ה"יעילות" ומטרתו העיקרית היא ליצור "אינסטנט" אכיפה, זאת כדי לשפר את יישום אכיפת החוקים והתקנות בדרך פשוטה מהירה וזולה. בהיבט מנגנוני הממשל קיימים לכך שיקולי תועלת של הקלת העומס המוטל על מערכת התביעה ובתי המשפט, שיקולי אחידות ענישה ושיקולים של הגברת הציות להוראות החוק. הקנס המנהלי מהווה למעשה חלופה יעילה להגשת כתב אישום על עבירות פליליות מסוימות.

גם מנקודת ראותו של האזרח הנענש קיימים לו שיקולי תועלת, גלויים לעין. שיקולים אלה באים לביטוי בזכותו לשאת בעונש, שהוא ודאי מבחינתו וזאת גם ללא כל חשש שיוכתם בכתם של עבירה פלילית ופגיעה בשמו הטוב.

בתוך החוק נכללת רשימה ארוכה של 54 חוקים אשר יונקים ממנו את סמכותם לאכוף את עצמם באופן עצמאי ומהיר על האזרחים. בין החוקים השונים הנעזרים בחוק זה, ניתן למצוא את חוק שכר המינימום, חוק המים, חוק ניירות ערך, חוק הפיקוח על המטבע, חוק הגנת הצרכןוחוק הגבלת העישון במקומות ציבוריים.לצד חוקים אלה מופיעים גם חוקים שיתכן כי "אדם מן היישוב" לא ידע כלל על קיומם, כגון, חוק איסור אפיית לילה, חוק איסור נהיגה ברכב בחוף הים, חוק למניעת הונאה בתפילין ובמזוזות, פקודת רופאי השיניים, חוק איסור הונאה בכשרות ועוד.

אגף מס הכנסה ומיסוי מקרקעין "קפץ" גם הוא על עגלת החוק כדי להיעזר בו. בשנת 1986 הותקנו לפי החוק תקנות מיוחדות לפקודת מס הכנסה ולחוק מס שבח מקרקעין. עם חלוף השנים הרחיב אגף מס הכנסה את השימוש בחוק העבירות המנהליות, זאת במגמה למצות את הדין עם מספר מרבי של סרבנים וכדי להגביר את הצייתנות לחוקי המס.

-

הקנס על עבירה מנהלית

הקנס המנהלי מוטל על ידי עובדי הציבור שהוסמכו לכך. במס הכנסה מוסמכים לכך ממוני מחלקת מודיעין, פקידי השומה, סגניהם והאחראים על משרדי מיסוי מקרקעין וסגניהם. הנישום צריך לשלם את הקנס המנהלי תוך 60 יום, מיום מסירת ההודעה על הטלת הקנס, אלא אם כן הוא הודיע שברצונו להישפט.אי תשלום קנס מנהלי במועד גורר בעקבותיו תוספת של 50% מגובה הקנס.

נקודה מעניינת מאד היא היכולת ל"פדות" תשלום קנס מנהלי תמורת ריצוי עונש מאסר בפועל. אם הנישום לא משלם את הקנס המנהלי לאחר 6 חודשים, רשאי לצוות בית המשפט, לפי בקשת מס הכנסה, כי יוטל על הנקנס מאסר בפועל, לתקופה שלא תעלה על שנה אחת. במקרים כאלו לא רשאי בית המשפט להטיל עונש מאסר על תנאי. מאסר זה הוא מאסר לצורכי אכיפה ויבוא במקום הקנס שהוטל. ריצוי עונש המאסר יביא למחיקת כל החוב בגין הקנס המנהלי.

יצוין כי ידועים מקרים , לא מעטים, שבהם העדיפו נישומים תקופות ישיבה בכלא על פני תשלום הקנס . התהליך אינו בלתי הפיך ולפי שיטת "ריצוי תקופת מאסר כבקשתך" , אם החייב בקנס מנהלי יחליט לשלם את יתרת הקנס יוכל להשתחרר מן הכלא קודם זמנו. במקרה כזה, יתרת הקנס לתשלום תחושב כפונקציה של ימי המאסר אשר נותרו לריצוי בכלא.

אדם המשלם את הקנס המנהלי "מכפר" למעשה על "עוונו" או "חטאו" בביצוע העבירה ולא רואים אותו כמי שהורשע בפלילים. לעומתו, אזרח שהוטל עליו קנס מנהלי והעדיף, לפי בחירתו,להישפט בבית משפט בהליך פלילי רגיל נוטל עליו סיכון לשאת בעונש כבד יותר מסכום הקנס המנהלי הקצוב לעבירה. בצד כךקיים לו סיכון, שאם יורשע יוטל עליו עונש מאסר וגם שמו יוכתם כמי שנמצא אשם בפלילים. מלבד זאת, אזרח שבחר להישפט עלול להיקלע להליך משפטי ארוך יקר ומייגע, אשר, מן הסתם, לא יוסיף לאיכות חייו, זאת אף אם יצא זכאי בדין.

יחד עם זאת, מן הראוי לציין שייתכנו גם מקרים שבהם העדיף הנישום להישפט, אולם על סמך מידע נוסף שהתקבל בינתיים במס הכנסה, לא נראה כי המקרה ראוי להיות מועבר לטיפול פלילי. במקרים כגון אלה יבוטל הקנס המנהלי והנישום ייצא נשכר מכיוון שלא יועמד למשפט וגם לא ישלם את הקנס.

ביסוד פילוסופיית חוק העבירות המנהליות טמון רעיון מרכזי שכל עבירה המוגדרת כעבירה מנהלית אמורה לשאת "תג מחיר" ידוע לכל. הקנס המנהלי המוטל על עבירות אלה, נקבע בתקנות, הוא קבוע ויכול להיות סכום קצוב או שיעור מסוים. לשם המחשה, מובאות להלן מספר עבירות מנהליות בתחום מס הכנסה ו"תג המחיר" לצידן :

  • איחור בהגשת דו"ח שנתי – קנס של 2,125 ₪ עד 6 חודשי איחור , 4,250 ₪ בין 6-12 חודשי איחור ו- 8,500 מעבר ל- 12 חודשי איחור.
  • אי הודעה על פתיחת עסק – קנס של 2,125 ₪.
  • אי תשלום מקדמות – קנס של 2,125 ₪ .
  • אי ניכוי מס במקור – קנס של 10% מסכום המס שלא נוכה.
  • אי העברת מס שנוכה - קנס של 10% מסכום המס שלא נוכה.
  • אי הצהרה על עסקה החייבת במס שבח או מס רכישה – קנס של 5% מהמס המגיע.

חשוב שלא לטעות בזיהוי בין סוגי הקנסות המוגדרים כ "קנס מנהלי", סוגי הקנסות המוגדרים כ"קנסות" במישור הפלילי וסוגי הקנסות המוגדרים כקנסות במישור האזרחי. לפי הפסיקה "אין כפל ענישה" דהיינו לא ניתן להטיל יותר מאחד מסוגי הקנסות שתוארו לעיל. על אף זאת, קביעת עבירה פלילית כעבירה מנהלית אינה שוללת את סמכות מס הכנסה להגיש כתב אישום בשל העבירה הפלילית, זאת כל עוד לא נמסרה הודעת הקנס לנישום.

אגף מס הכנסה יעדיף שלא להטיל קנס מנהלי במקרים שבהם מדובר בעבירות פליליות אשר מידת חומרתן גבוהה. על אף הרצון לייעל ולפשט את הליכי האכיפה, ישקלו לעיתים במס הכנסה שלא להשתמש בכלי זה, אלא להגיש כתב אישום וזאת במקרים בהם הנסיבות מצדיקות הגשת כתב אישום מסיבות שונות כמפורט להלן.

בדרך כלל לא יוטל קנס מנהלי אלא יוגש כתב אישום, במקרים בהם עובר הנישום עבירה מנהלית יותר מפעם אחת. נישום זה מכונה "רצידיביסט" דהיינו אדם שחוזר ועובר עבירות. כנגד נישום כזה עלול להיות מוגש כתב אישום כי , מן הסתם, כנראה שהשימוש בכלי של קנס מנהלי לא הרתיע במידה מספקת ויש מקום להשתמש בכלים "כבדים" יותר. כעבירה מנהלית חוזרת נחשבת עבירה שעבר אדם תוך תקופה של 3 שנים מיום שעבר אותה עבירה ושילם תמורתה קנס מנהלי או הורשע בעבירה זו.

אי הטלת קנס מנהלי והגשת כתב אישום במקומו, עלולים לנבוע גם ממקרים שבהם לא "התחשק" לנישום לשלם את הקנס המנהלי שהוטל עליו. במקרים כאלה יש צורך להפעיל הליכי גביה מתמשכים אשר מכרסמים ביתרון האכיפה המקוצרת של חוק העבירות המנהליות. לפיכך, מכיוון שממילא קיים כאן כורח להמשיך ולהתעסק עם אותו הנישום, הליכי האכיפה וההענשה נעשים במסלול הפלילי, המתמשך על פני זמן רב יותר.

בנוסף לכך יתכן כי מס הכנסה לא ישתמש בסמכותו להטיל קנס מנהלי ויבחר להגיש כתבי אישום, זאת כאשר העבירה נפוצה באזור מסוים או בקרב קבוצות מסוימות. בסיטואציות כגון אלה יוגש כתב אישום במטרה לבקש מבית המשפט עונש חמור שיהיה בו כדי להרתיע עבריינים פוטנציאלים.

לסיכום מאמר זה, ראוי לציין כי הרפורמה במס, שנעשתה לאחרונה, היוותה זרז משמעותי להגברת האכיפה והציות להוראות המס כולל החמרת הענישה על מי שאינו מציית להוראות. כידוע, הרפורמה הפחיתה את נטל המס על העבודה בצד הורדת שיעורי המס על רווחי הון. הפחתות אלה נועדו להגביר את הצמיחה במשק וחייבו נקיטת צעדים מיידיים להגברת האכיפה על הפעילות העסקית האמורה להתרחב עם הצמיחה.

כתוצאה מכך החל אגף מס הכנסה ליישם מדיניות של הרחבת השימוש בחוק העבירות המנהליות. לצורך כך תוקנו לאחרונה תקנות חוק העבירות המנהליות, הועלו סכומי הקנסות (אשר עמדו קודם לכך על סכומים של מאות ₪ בלבד) ומשרדי השומה הונחו לעשות שימוש מוגבר בקנסות מנהליים. לפיכך, היום יותר מתמיד, ראוי לנישומים לקיים אחר הוראות פקודת מס הכנסה ולהקפיד בהן בבחינת קיום מצווה "קלה כחמורה ".

‹ חזרה