נוהל גילוי מרצון על נכסים והון לא מדווח בישראל ובחו"ל - 2018

רמי אריה, עו"ד רו"ח

ביום 12.12.2017 פורסם נוהל גילוי מרצון מחודש אשר בא להסדיר דיווח על נכסים, עסקים, חשבונות בנקים והכנסות שהתקבלו בחו"ל או בישראל ולא דווחו עד היום לרשות המיסים. נוהל זה חשוב במיוחד גם לאור עמדתם הנוקשה של הבנקים בישראל ובחו"ל באשר לקבלת והעברת כספים שמקורם אינו ברור.

מטרתו של נוהל גילוי מרצון החדש הוא לעודד ישראלים שעברו על החוק ולא דיווחו כנדרש על כלל הכנסותיהם והונם לבצע הליך של "גילוי מרצון", לשלם את המסים המתחייבים כדין ובכך להימנע מהליכים פליליים כנגדם.

ביום 13.2.2018, פרסמה רשות המסים את הוראת ביצוע מס הכנסה מס' 5/2018 , אשר כוללת הנחיות שונות באשר להליכי גילוי מרצון בהתאם לנוהל החדש.

במסגרת נוהל גילוי מרצון החדש ניתן להגיש בקשות לגילוי מרצון בשלושה מסלולים :

1.       בקשות מזוהות לגילוי מרצון (להלן: "מסלול רגיל ").

2.       בקשות אנונימיות לבירור חבות המס מול פקיד השומה (להלן: "מסלול אנונימי ").

3.    בקשות עם סכומי הון נמוכים יחסית , ניתן לפנות בהליך מזורז ומקוצר (להלן: "מסלול מקוצר ").

המסלול האנונימי יחול מיום פרסום הנוהל החדש ועד ליום   .31.12.2018

המסלול הרגיל והמקוצר יחולו מיום פרסום הנוהל החדש ועד ליום  .31.12.2019

כל הבקשות לגילוי מרצון יופנו לסמנכ"ל בכיר לחקירות ומודיעין ברשות המיסים, והוא יהיה האחראי לתפעול הנוהל .

נקבע כי שומות והסכמים בתיקי גילוי מרצון יאושרו רק על ידי פקיד השומה או סגנו , בחתימתם על גבי התרשומת ו / או ההסכם במקומות המתאימים.

היה ובעת השלמת ההליך, יהיה צורך בתיקון דוחות נוספים, כדוגמת הצהרת הון, יוגשו אלו מתוקנים למועדים הרלוונטיים.

על מנת לקצר ולייעל את הטיפול בבקשות לגילוי מרצון, אשר עיקרן דיווח על חשבון בנק בחו " ל, במסלול הרגיל והאנונימי, מומלץ שעם תחילת הטיפול בבקשה, המייצג יחתום על טופס "אימות הדיווח על הון והכנסות פסיביות מחשבון בנק בחו"ל לצורך טיפול בבקשה לגילוי מרצון". מטרת ההצהרה היא לקצר את משך הטיפול בבקשה ולחסוך חלק מהבדיקות המבוצעות על ידי המפקח.

על מגיש הבקשה לצרף את הנספחים הרלוונטיים לכל סוג בקשה בהתאם למסלולה, כמו כן יש להמציא ולהגיש עם הבקשה ונספחיה את כלל המידע והאסמכתאות בדגש על מקור קרן הכספים ומועד הפקתם.

ריבית והפרשי הצמדה יתווספו לקרן המס במסגרת הגילוי מרצון בהתאם לחוק.

מקום בו רואים במבקש כמי שתיקן דו"ח במסגרת נוהל גילוי מרצון, ככל שהתיקון מהותי, ייקבע מועד הגשת הדו"ח למועד הגשת הבקשה לגילוי מרצון ויוטל עיצום כספי/קנס בגין האיחור בהגשת הדו"ח.

מקום בו לא רואים במבקש כמי שתיקן את הדו"ח, אלא מגיעים איתו להסכם שומה, הרי שייתכן ויוטל קנס גירעון בכפוף להוראות סעיף 191 לפקודה. בכל מקרה, לא יוטל קנס גרעון ועיצום כספי בגין אותה בקשה. 

יחד עם זאת, קיימת לפקיד השומה סמכות להקל או לוותר על הקנסות או העיצומים האמורים בהתאם לשיקולים שיפורטו להלן, וכל מקרה יידון לגופו ותתקבל לגביו החלטה מנומקת.

להלן רשימת השיקולים המנחים להקלה/ויתור על הטלת קנס/עיצום כספי בגין אי הגשת דו"ח שנתי במועד:

1.    היקף ההכנסה החייבת במסגרת הבקשה לגילוי מרצון אינו מהותי.

2.    היחס שבין חבות המס הכוללת בגין הגילוי מרצון לבין החוב כשהוא כולל קנסות ועיצומים.

3.    מידת מעורבותו ויוזמתו של הנישום באי הדיווח על ההון וההכנסות נמוכה.

4.    מידת צייתנותו של הנישום לצרכי מס.

5.    מצבו האישי והבריאותי של הנישום: גיל מבוגר, מחלה קשה או נכות.

6.    במקרים חריגים ניתן יהיה לשקול שיקולים נוספים דומים.

פטור ממיסוי הכנסה החייבת בגילוי:

במקרה בו פקיד השומה השתכנע שמקור ההון הלא מדווח הוא בהכנסה שהייתה מחוץ לבסיס המס בישראל, לא יוטל מס על סכום הקרן.

דוגמאות למקרים בהם יהיה פטור ממס הן : הון בלתי מדווח שמקורו בהכנסות שיצר תושב חוץ מחוץ לישראל, הון בלתי מדווח שמקורו בהכנסות שהופקו מחוץ לישראל על ידי יחיד מוטב כהגדרתו בסעיף 14 לפקודה, הון שמקורו בכספי פיצויים ששולמו לניצולי שואה.

גם ביחס לחלק מסכום הקרן לגביו יש הוכחה כי מקורו בתקבול שאינו מהווה הכנסה אין להטיל מס. לדוגמה: אין לחייב במס הורשה או מתנה.

הפסדים וזיכוי ממס זר:

במסגרת נוהל גילוי מרצון, ניתן יהיה לקזז הפסדים שנובעים מהגילוי מרצון רק כנגד הכנסות פירותיות או רווחי הון, לפי העניין, המדווחים בגילוי מרצון ורק בשנות השומה אליהן מתייחס הגילוי מרצון.

הפסדים וזיכויים שלא נוצלו בשנות השומה עליהן דווח בגילוי מרצון לא יותרו בקיזוז ו / או לניצול בשנים שלאחר מכן. בנוסף , לא יתאפשר לקזז הפסדים / לתבוע זיכויים עליהם הוצהר כבר בדוחות שהוגשו קודם לבקשה לגילוי מרצון כנגד רווחים או הכנסות שעליהם הוצהר בגילוי מרצון.

מס זר שהוטל על הכנסות שהופקו מחוץ לישראל ואשר התחייבו במס במסגרת הגילוי מרצון, יזוכה כנגד מס הכנסה ומס החברות החלים על אותן הכנסות.

הוראת סעיף 205א' לפקודה לא יחולו ביחס למסי חוץ אשר טרם נוצלו עד לשנת המס האחרונה של תקופת השומה אליה מתייחס הגילוי מרצון.

לאור הגברת שקיפות וחילופי המידע הבינלאומיים והקשחת מדיניות הבנקים לגבי העברות וקבלת כספים שמקורם אינו ברור, אנו ממליצים להזדרז ולפנות בבקשה לגילוי מרצון , במסלול האנונימי בהקדם האפשרי ובטרם יבוא מסלול זה לסיומו בתום שנת 2018.