היבטי מיסוי לגבי רכישה עצמית של מניות  

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

לשיטת רשות המיסים, ל-"רכישה עצמית", במסגרתה רוכשת חברה מניות מבעלי מניותיה, יש היבטי מיסוי כאילו מדובר במכירה על ידי בעלי המניות או בחלוקת דיבידנדים על ידי החברה לבעלי מניותיה, על המיסוי הכרוך בכך. 

בהתאם להוראות סעיף 1 לחוק החברות "רכישה" כוללת רכישת חברה את מניותיה וכן רכישת מניות חברה אם על ידי חברת בת או תאגיד בשליטה. או לחילופין מתן מימון לרכישת מניות או זכויות המירות כאמור.

הן חלוקת דיבידנד והן חלוקה בדרך של רכישה, כפופים לכללי חלוקה לפי סעיפים 302 או 303 לחוק החברות. סעיף 308 לחוק החברות קובע, לגבי רכישה עצמית, כי חברה הרוכשת את מניותיה, רשאית לבטל את המניות הנרכשות. אם בחרה שלא לבטלן: המניות לא יקנו זכויות כלשהן (להלן: "מניות רדומות").

ביום 11.1.2018  פורסם חוזר מס הכנסה 02/2018 בנושא רכישה עצמית של מניות בהתאם לחוק החברות. וקובע כי:

רכישה עצמית – סיווג לצורכי מס בידי בעלי המניות בחברה:

במקרים בהם נעשתה רכישה מכל בעלי המניות באופן יחסי שווה (להלן: "רכישה פרו-רטה"), יש לסווג את העסקה כחלוקת דיבידנד.

רכישה עצמית שאינה מכל בעלי המניות באופן יחסי שווה (להלן: "רכישה שאינה פרו רטה"):

במקרה בהם נעשתה רכישה שאינה פרו-רטה, כך שחלק מבעלי המניות מוכרים את מניותיהם בתמורה למזומן או נכס אחר וחלק אחר אינו מוכר כלל (או מוכר מניות אך בשיעור אחר), חל שינוי בשיעורי ההחזקה בחברה, כך ששיעור ההחזקה בזכויות החברה בידי בעלי המניות המוכרים פוחת, ומנגד שיעור ההחזקה של בעלי המניות הנותרים עולה, וזאת על אף שהם לא רכשו מניות בפועל. למעשה בעלי המניות הנותרים עושים שימוש ברווחי החברה על מנת לרכוש את מניות בעלי המניות המוכרים ובכך להעלות את שיעור החזקתם בחברה. ככלל, ברכישה שאינה פרו-רטה, יש לסווג את העסקה כעסקה המורכבת משני שלבים. הסיווג יתבצע בהתאם לאחת מהגישות הבאות:

1.      גישה 1 – בשלב ראשון , חולק דיבידנד בסכום כולל לפי סכום הרכישה לכל אחד מבעלי המניות טרם הרכישה לפי חלקו היחסי. בשלב שני, בעלי המניות הנותרים רכשו מבעל המניות היוצא את מניותיו בסכום הדיבידנד שקיבלו (ברוטו).

2.       גישה 2 – בשלב ראשון, בעלי המניות הנותרים רוכשים את מניות בעל המניות המוכר בסכום הרכישה פי חלקם היחסי בחברה. בשלב שני, העבירו בעלי המניות הרוכשים את המניות לחברה בתמורה לסכום הרכישה.

יוזכר לעניין זה, כי במהלך שנת 2014 ניתנו שני פסקי דין בנושא רכישה עצמית של מניות. האחד, עמ"ה 21268-06-11 דן ברונובסקי נגד פקיד שומה גוש דן, והשני ע"מ 1100-06 בר ניר תמר נגד פקיד שומה גוש דן.

בשני פסקי הדין אלו, הגיע בית המשפט למסקנה כי הטעמים עליהם הצביעו המערערים לביצוע הרכישה העצמית אינם קשורים לפעילותה העסקית של החברה הרוכשת, אלא לאינטרסים האישיים של בעלי המניות בה. בהתאם לכך, קבע בית המשפט כי יש לראות בעסקת רכישת המניות העצמית כעסקה מלאכותית לפי סעיף 86 לפקודה ולסווגה מחדש. כתוצאה מהסיווג מחדש נזקפה לבעלי המניות הכנסה מדיבידנד.

רכישה עצמית – סיווג לצורכי מס ברכישה על ידי תאגיד קשור:

במקרים בהם רכישת מניות חברה נעשית על ידי תאגיד קשור, יש לראות בעסקה, ברמת בעלי המניות המוכרים, כמכירה של המניות ולא כדיבידנד. אולם, אם התאגיד הקשור, הרוכש את המניות, מוחזק בשליטת חברת האם, במישרין ובעקיפין, ישקול פקיד השומה לסווג את העסקה כחלוקת דיבידנד.

רכישה עצמית – סיווג לצורכי מס בידי החברה הרוכשת:

פעולת רכישה עצמית של מניות בידי החברה אינה אירוע מס, למעט אם התאגיד הרוכש הינו בגדר "איגוד מקרקעין". ככלל, מכירה של מניות רדומות על ידי החברה תסווג כהנפקת הון ולפיכך, לא תהווה אירוע מס. עם זאת במקרים חריגים בהם מכירת המניות הרדומות נושאת אופי מסחרי, החוזר מנחה את פקידי השומה לראות במכירה כעסקה פירותית החייבת במס.