נטל הבאת הראיות במקרים בהם הנטלים "מעורבים"

רמי אריה, עו"ד רו"ח

מנהל מע"מ חייב להציג את התשתית הראייתית שעמדה בבסיס החלטתו להטיל קנס ו/או כפל מס. רק לאחר מכן יעבור נטל הראיה לעוסק להוכחת הפגמים שנפלו בהחלטתו של מנהל מע"מ. 

סוגיה זו, נדונה בבית המשפט המחוזי בנצרת בעניין ס. טנוס (ע"מ 24553-08-14, ס. טנוס בניה ופיתוח בע"מ נ' מע"מ נצרת, ניתן ביום 16.11.2017). מדובר בערעור בגין החלטות מנהל מע"מ על קנס פסילת ספרים, חיוב במס תשומות וכפל מס. ס. טנוס דרשה כי יוטל על מנהל מע"מ להגיש תחילה את ראיותיו.

בית המשפט קבע, כי קיימת הבחנה בין נטל השכנוע ונטל הבאת הראיות. בהתאם לכלל לפיו המוציא מחברו עליו הראיה, הרי שבדרך כלל מוטל נטל השכנוע על כתפי התובע ובערעורי מס על הנישום מגיש ערעור (רע"א 1436/90, גיורא ארד, חברה לניהול השקעות ושירותים בע"מ נ' מנהל מס ערך מוסף).

כשמדובר בשומת תשומות, הרי על העוסק הנטל להוכיח, כי החשבוניות הוצאו לו כדין.

אולם, במקרים בהם מדובר בהטלת קנס וכפל מס, מנהל מע"מ יידרש להציג תחילה את התשתית העובדתית שעמדה בבסיס החלטתו. לאחר שהמנהל יעשה כן, יעבור נטל הבאת הראיות לכתפי העוסק להראות כי נפל פגם בראיות שעמדו בבסיס החלטת מנהל מע"מ.

בעניין סניור (ע"מ 55647-07-14, מאיר יוסף סניור נ' רשות המסים – מנהל מע"מ) נקבע כי כאשר ישנה התנגשות בין הנטלים, כך שלגבי חלק מהטענות הנטל חל על הנישום ובחלקן האחר חל על מנהל מע"מ, נקבע כי על המנהל לפתוח בהבאת הראיות. עוד נקבע, כי קביעה כאמור עולה בקנה אחד עם קביעתו של בית המשפט העליון בפרשת זאב שרון לפיה יש לבחון את שאלת חלוקת נטלי ההוכחה באופן פרטני ביחס להסדרים השונים בחוק המע"מ תוך הסתמכות על הדין המהותי והאינטרסים הרלוונטיים.

לאור האמור, בית המשפט קבע כי מנהל מע"מ יפתח תחילה בהבאת ראיותיו בערעור.