פקיד השומה חייב לתת גילוי מסמכים בהליכי שומה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

פקיד השומה חייב לאפשר לנישום גילוי מלא של כל המסמכים אשר משמשים את פקיד השומה לצורך הוצאת השומה, לרבות את התרשומות שנערכו במסגרת דיוני השומה. זאת, במסגרת הזכות הבסיסית של הנישום לקבל את מלוא המידע הנוגע לו, ולקבל הזדמנות הוגנת להשיב לפקיד השומה. בפסיקה נקבע כי זכות זו כוללת גם גילוי של חומרי חקירה ומודיעין הנוגעים לנישום.

ככל שפקיד השומה סובר כי חלק מהמסמכים אינו רלבנטי על פי הדין, או מהווה רק תרשומות פנימיות, עליו להביא לידיעת הנישום את רשימת מלוא המסמכים המצויים בידיו, להגדיר את מהות המסמך ואף לנמק את הסיבה לכך שאין בידו לאפשר את מסירתו.

כך נקבע שוב בעניין ברודקום (ע"מ 26342-01-16, ברודקום סמיקונדקטורס ישראל בע"מ נ' פקיד שומה כפר סבא, ניתן ביום 19.11.2017) אשר ביקשה להורות לפקיד השומה לגלות ולמסור לעיונה מסמכים הקשורים בשומות המס שהוצאו לה לשנים 2010-2011, וכן את פרטי הסדרי שומה אשר נערכו עם נישומים אחרים אשר לטענתה נסיבותיהם דומות לאלה שלה.

פקיד השומה העביר לברודקום במסגרת הליך גילוי המסמכים רק מסמכים חלקיים, בטענה כי אלו המסמכים הרלוונטיים אשר עמדו בפניו בעת קבלת ההחלטה. לטענתו, אין בכוונתו לעשות שימוש בשאר המסמכים שלא גולו במסגרת הערעור ולכן הם לא חייבים גילוי.

בית המשפט קבע, כי נוכח היות רשות המס רשות מנהלית, ולאור עקרון הגילוי, נדרשת הרשות ככלל לחשוף בפני הנישום את כל החומר אשר נאסף על ידה והיווה בסיס להחלטה.

בית המשפט מפנה לפסיקתו של בית המשפט העליון (רע"א 291/99, ד.נ.ד אספקת אבן ירושלים ואח' נ' מנהל מע"מ), אשר התווה עקרונות כלליים בכל הנוגע לזכות הגילוי והעיון בהליכי מס, הן בהליך השומתי והן במסגרת הערעור.

נקבע שם כי פקיד השומה חייב בגילוי המסמכים המלא כבר בשלב ההשגה . משנתבקש הגילוי על ידי המשיג, נדרשת הרשות למסור את כל החומר אשר שימש בסיס להחלטתה, להוציא פרטים חריגים, לגביהם סבורה הרשות כי אין בסיס בדין לחשיפתם, למשל מטעמי סודיות או מכיוון שזו עלולה לגרום לשיבוש ראיות. שאז תהיה הרשות רשאית שלא למסרם, ובלבד שהחלטתה תהא נקודתית, עניינית ומנומקת, וששיקול דעתה יהיה נתון לביקורת שיפוטית.

בית המשפט קבע, כי אין הצדקה להגביל את הגילוי והעיון לאותם מסמכים אשר שימשו את פקיד השומה בהוצאת השומה ורק לתרשומות שנערכו במסגרת דיוני השומה. ראוי כי פקיד השומה יביא לידיעת החברה מהם מלוא המסמכים המצויים בידיו והנוגעים לעניינה, וככל שישנם בידיו מסמכים אשר אין לגלותם על פי כל דין, עליו לציין זאת, להגדיר את מהות המסמך ואף לנמק את הסיבה לכך שאין בידו לאפשר את מסירתו.

אשר לבקשת החברה לקבלת מידע אודות הסדרים שנערכו עם נישומים אחרים בנסיבות דומות לכאורה, נקבע כי למול האינטרס של החברה בקבלת המידע, עומד האינטרס של פגיעה בחסיונם של אותם נישומים אחרים, לרבות בשל העובדה כי החברה לא הוכיחה כי המידע הנוגע לצדדים שלישיים רלוונטי עבורה לצורך ניהול ההליך (רע"א 7998/17, פלוני נ' רשות המסים-פקיד שומה תל אביב, ניתן ביום 13.11.2017).

בעניין אבנר (בש"א 5926/04, עמרם אבנר נ' פקיד שומה נתניה, ניתן ביום 22.8.2004), קיבל בית המשפט את הבקשה לחשיפת המידע הנוגע להסדרי מס שנערכו עם נישומים אחרים באופן חלקי בלבד, והורה כי ייחשפו אך העקרונות והפרמטרים, לרבות דרכי החישוב וההנמקות של פקיד השומה בקשר עם הסכמי שומה, ככל שהיו כאלה, בין פקיד השומה לבין נישומים אחרים, בנסיבות הדומות לאלו שנדונו שם.

לאור האמור, קבע בית המשפט כי פקיד השומה יערוך רשימת מסמכים הקשורים בשומות המס של החברה, ויעביר אותה אליה. לפי הרשימה שתקבל תוכל החברה לפנות שוב לגילוי המסמכים עצמם.

המלצתנו היא לפנות בבקשה לגילוי מסמכים מלא לפקיד השומה, כבר בהליכי דיוני השומות, ובוודאי בתחילת שלב ההשגה. ולחזור על פנייה זו לפי הצורך, ככל שבמהלך דיוני השומות עולות טענות חדשות של פקיד השומה, או תחשיבים חדשים או התווספו הליכי חקירה שעשויים דווקא לתרום לטענות הנישום, או לפחות לתת לו הזדמנות טובה לנמק את תשובותיו ואת הסבריו לעניין השומות. יש בכך לייעל את הדיונים לתועלת כל הצדדים.