דרך הערעור על החלטת פקיד השומה בנושאי גבייה 

רמי אריה, עו"ד רו"ח

אין בפקודת מס הכנסה מנגנון ערעור מסודר על החלטות פקיד השומה בענייניים מנהליים, כגון: בהחלטות בענייני גביה, ניכוי במקור, פתיחת תיק, אפליה וכדומה. היעדר ההתייחסות פוגע בזכויות יסוד של האזרח בפני רשות המסים שהיא חלק מרשויות המדינה, ומביאה לכך שדווקא ערעור על החלטה מנהלית, עלול לדרוש פנייה לבית המשפט הגבוה לצדק, בעוד שערעור על שומה לפי מיטב השפיטה שהינו במהות, מוסדר בפקודה ומוגש לבית המשפט המחוזי.

סוגיה זו, נדונה בבית המשפט המחוזי בתל אביב, בעניין צ.ג.י. פרסונל (ה"פ 64207-01-17, צ.ג.י. פרסונל שירותי כ"א 2005 בע"מ נ' רשות המיסים פקיד שומה חולון, ניתן ביום 7.11.2017). צגי פרסונל היא חברה המעסיקה עובדים זרים בענף הבנייה. בינה לבין רשות המיסים התעוררה מחלוקת בדבר חבותה בהיטל בגין עובדים זרים. על כך, בחרה המבקשת להגיש המרצת פתיחה, בה היא טוענת כי רשות המיסים פעלה באופן מפלה ושרירותי שעה שסירבה להחיל עליה את ההסדרים עם המעסיקים במגזר החקלאי ועל כן יש להחיל את אותו ההסדר גם לגביה.

היות ומדובר בטענת אפליה ולא בערעור על שומה, בחן בית המשפט מהי הערכאה הנכונה שבדין לערעור על החלטת פקיד השומה לא להיעתר לבקשת צגי פרסונל להחיל לגביה את אותו הסדר גבייה מקל אשר הוחל על המעסיקים במגזר החקלאי.

אלא, שבפקודת מס הכנסה אין כל התייחסות להגשת ערר או ערעור על החלטה מנהלית של פקיד השומה. למעט, להחלטה על פסילת ספרי חשבונות של נישום שעליה ייעשה הערר לוועדה לקבילות פנקסים בהתאם להסדר הקבוע בפקודה.

בהסתמך על הפסיקה, הבחין בית המשפט בין "תקיפה ישירה" של החלטת הרשות, לבין "תקיפה עקיפה". בתקיפה ישירה, מועמדת החלטת הרשות לבחינה ישירה. מדובר בהליך ביקורת שיפוטי על תוקף ההחלטה, והסעד המבוקש כרוך בשינוי ההחלטה ובמתן הוראות ישירות לרשות המנהלית. מאידך בתקיפה עקיפה, ננקט הליך משפטי אזרחי או פלילי, בדרך כלל, הסעד המבוקש אינו בא לשנות את החלטת הרשות המנהלית, אך שאלת חוקיותה מתעוררת באופן עקיף, אגב ההכרעה בהליך.

בית המשפט קבע כי מדובר בטענה לשיקול דעת פסול ואפליה של הרשות, לפיה יש לחייב את רשות המיסים לעשות שימוש בסעיף 192 לפקודה, ולבטל קנסות הצמדה וריבית על חובות מס, כדי להימנע מאפליה פסולה. לכן, מדובר בתקיפה ישירה של החלטת הרשות שיש לה השלכות רוחב לכלל הנישומים, וטיעון מסוג זה אינו ראוי להתברר במתכונת של המרצת פתיחה בבית המשפט המחוזי, שכן, הוא נוגע בליבת שיקול הדעת המנהלי של הרשות.

לפיכך, קבע בית המשפט כי רק לבית המשפט הגבוה לצדק יש סמכות לדון בטענה כזו.

אנו קוראים למחוקק בכלל ולרשות המיסים בפרט, לקבוע בדרך של חקיקה ברורה, את דרכי הערעור של אזרח על החלטה של פקיד רשות המס, שאינה קביעת שומה. שכן, אין זה סביר במדינה דמוקרטית ומתוקנת לגרום לאזרח עינויי דין מיותרים בכך שבכל ערעור על החלטה, יאלץ לבחון האם להגיש אותו לבית המשפט המחוזי או לבית המשפט העליון.

בכל אופן, עד שיקבעו כללים ברורים לעניין זה, יהיה צורך לתקוף החלטות רק בתקיפה עקיפה, כדי להימנע מלהגיע לבג"צ שלא לצורך.