קריטריונים לקיזוז כספים או זיכוי מס מעובדים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בית הדין הארצי לעבודה קובע כי ניתן לקזז משכר העובד הטבות מיסוי שגויות שניתנו לעובד, רק בתנאים מסוימים. לפעמים, מותר לקזז רק מחצית מהעובד והמחצית השנייה תהיה על חשבון המעסיק. תלוי במידת האשם התורם של כל אחד מהצדדים לטעות שנעשתה בחיוב המס מהעובד.

מדובר בערעור שהוגש על ידי עובד שהינו מבקש מקלט, אשר תבע את המעסיקה בגין קיזוז כספים מזכויות סוציאליות המגיעות לו, לאור זיכוי העובד בנקודות זיכוי אשר לא היה זכאי להם בהיותו מבקש מקלט, זאת בשונה מעובדים זרים השוהים בישראל על פי היתר.

סוגיה זו, נדונה בבית הדין הארצי לעבודה בעניין בשיר סליה מוסב (ע"ע 11534-01-16, בשיר סליה מוסב נ' קבוצת אלון בע"מ, ניתן ביום 19.6.2017). המדובר בעובד שלאחר חמישה חודשים שסיים את עבודתו הודיעה רשות המיסים למעסיק, כי לא היה מקום לזקוף נקודות זיכוי לעובד שהוא מבקש מקלט שכן אין מדובר בעובד זר שהגיע ארצה לפי היתר.

המעסיקה הגישה השגה למס הכנסה על קביעה זו אולם היא נדחתה על ידי מס הכנסה, משכך, חויבה לשלם לרשות המיסים את המס בגין עובדיה לרבות העובד לפי סעיף 164 לפקודת מס הכנסה. במאמר מוסגר נציין כי לאחרונה קבע בית המשפט העליון בעניין שלמה סעד כי דווקא מותר למעסיק לתת נקודות זיכוי למבקשי מקלט בתנאים מסוימים ולפחות עד שנת 2014.

בית הדין הארצי בבואו לבחון את סוגיית הקיזוז קבע כי מדובר במערכת משולשת, בין העובד, המעסיקה ורשויות המס. יסודו של התשלום הוא בחוב לרשויות המס, אשר חובת תשלומו מוטלת על העובד בעוד חובת ניכויו מוטלת על המעסיק.

בעת תשלום השכר, המעסיק ביצע את הניכוי במקור בהתחשב בנקודות הזיכוי. לימים מסרו רשויות המס למעסיק כי אין מקום לזקוף את נקודות הזיכוי האמורות לזכות העובד. המעסיק שעליו מוטלת חובת ניכוי המס שילם לרשויות המס את הפרשי המס בהם חב העובד.

בית הדין הארצי בחן את סוגיית ההשבה דרך סעיף 2 לחוק עשיית עושר ולא במשפט, אשר קובע מתי בית המשפט רשאי לפטור מחובת ההשבה, 'כולה או מקצתה'. נקבע כי ניתן לעשות כן, בין היתר, מקום שבו בית המשפט מצא כי קיימות נסיבות "העושות את ההשבה בלתי צודקת".

אחד השיקולים המרכזיים אשר נבחנו על ידי בית הדין הארצי לעבודה הוא התנהגות הצדדים עובר לקבלת התשלום, היינו לפתחו של מי רובץ האשם או הרשלנות שהביאה לתשלום היתר. תום לב הדדי של מקבל התשלום ונותן התשלום והעדר רשלנות עודפת למי מהצדדים מהווה שיקול לחלוקתו השוויונית של הנטל הכלכלי הכרוך בהשבת תשלום היתר, כך שמקבל התשלום ביתר ישיב את מחציתו.

שיקולים נוספים הם גובה הסכום שקיזוזו מתבקש, מידת הסתמכות של מקבל התשלום עליו – בפן העובדתי ובפן הנורמטיבי.

בית הדין הארצי קבע, כי לא הוכח שהמעסיקה פעלה בכל הנוגע לזקיפת נקודות הזיכוי בחוסר תום לב או ברשלנות, מנגד אין ספק כי העובד לא ידע ולא יכול היה לדעת כי נוכה ממנו מס מופחת. לאור הדברים, נקבע כי משקלול כלל נסיבות העניין, יש לקבוע כי המעסיק רשאי לקזז משכר העובד ומהזכויות הסוציאליות להן הוא זכאי, מחצית משווי נקודות הזיכוי בלבד.