ישראל מתקנת את כל 56 אמנות המס שלה

ליאון הריס, רו"ח

בשנת 2018 ישראל עומדת לתקן את כל 56 אמנות המס שלה בבת אחת וזאת עקב חתימתה בתאריך 7.6.2017 על אמנה רב צדדית של ארגון ה- OECD (MLI = Multilateral Instrument) על מנת ליישם הוראות הקשורות ל- BEPS (Base Erosion and Profit Shifting) .

BEPS  הינה תכנית מקיפה של ארגון ה- OECD כנגד הזזת רווחים למקומות אופשור ( (offshore , כלומר מקלטי מס, על ידי קבוצות רב לאומיות. מדינות רבות בעולם משתתפות גם הן במבצע זה. אמנת MLI תהיה מעין "אמנת על" לצורכי תיקון באמנות המס הדו צדדיות של ישראל.

אבל צריך שניים לטנגו:

אמנות המס של ישראל יתוקנו אך ורק אם המדינה השנייה גם כן מתקנת את האמנה שלה עם ישראל בהתאם. כלומר, נדרשת הדדיות.

בכפוף לזה אנו סוקרים למטה את השינויים הצפויים לאמנות המס של ישראל.

דיבידנדים ושבח מנדל"ן:

ישראל מתכוונת לתקן את האמנות שלה עם 36 מדינות (לא כולל ארה"ב או בריטניה) כדי להתיר שיעורי מס מוקטנים עבור דיבידנדים רק אם עומדים בתנאי בעלות בכל אמנה במשך תקופה רצופה של 365 ימים שכוללים את מועד תשלום הדיבידנד.

ישראל מתכוונת לתקן את כל האמנות שלה כדי לאפשר מיסוי על מכירת אינטרס בחברה, שותפות או נאמנות במקרה שלמעלה מ-50% מהשווי שלהם נובע מנדל"ן, אפילו יום אחד במשך 365 ימים לפני המכירה. הוראה כזו אמורה לאפשר לישראל להטיל מס על איגודי מקרקעין בחו"ל ומחו"ל.

מוסד קבע (PE – Permanent Establishment) :

בשנים האחרונות חל כרסום ניכר בגביית מסים במדינות רבות עקב תכנון מס על ידי קבוצות רב לאומיות במיוחד בתחום של האינטרנט. למשל, שיטה נפוצה אחת הינה לייחס הרבה רווחים לענן שלא נמצא באף מקום לצורכי מסים. לפיכך ישראל מתכוונת לחזק את ההוראות בעניין מוסד קבע בכל אמנות המס שלה.

סוכן תלוי:

עקרונית, מוסד קבע הינו מקום עסקים קבוע או "סוכן תלוי". לפי התיקון "סוכן תלוי" יהיה אדם במדינה פלונית אשר: (1) נוהג לסכם חוזים, או (2) משחק תפקיד ראשי המוביל לסיכום חוזים בדרך כלל בלי תיקון מהותי ; וכמו כן חוזים אלו הינם: (א) בשם מיזם זר, או (ב) בגין העברת זכויות בעלות או שימוש ברכוש שבבעלות או בשימוש של המיזם הזר, או (ג) בגין אספקת שירותים על ידי המיזם הזר.

במילים אחרות נציג מקומי של החברה הזרה עשוי לגרום לחבות מס מקומית בגין החברה הזרה.

דוגמא אחת – ייבוא: נציג ישראלי שמקדם מכירות מוצרים או אספקת שירותים על ידי חברה זרה עשוי לגרום לחבות מס בישראל בגין החברה הזרה ולא רק בגין הנציג הישראלי.

דוגמא שנייה – ייצוא: נציג בחו"ל של יצואן ישראלי עשוי לגרום לחבות מס בחו"ל בגין היצואן הישראלי.

חברה קשורה:

כמו כן חברה קשורה שפועלת בבלעדיות או כמעט בבלעדיות עבור חברה אחרת בקבוצה תחשב אוטומטית כסוכן תלוי, כלומר, מוסד קבע.

חברה קשורה תהיה כל חברה שולטת או נשלטת או בשליטה משותפת ברמה מעל 50% במונחי ההצבעה או השווי.

מחסן:

בנוסף, ישראל מצטרפת למדינות רבות אחרות שיתחילו להתייחס למחסן כמוסד קבוע, בניגוד למצב הקודם. מחסנים יפסיקו להיחשב כעניין נלווה בלבד.

השלכות צפויות:

הוראות חדשות אלו יסבכו מאוד מסחר באמצעות האינטרנט לחברות גדולות וקטנות כאחד.

הוראות אלו עשויות גם לשים קץ לסוכנים בינלאומיים.

שלילת גישה לאמנות בגין תושבי ישראל?

באופן מפתיע, באשר למיסוי תושבי ישראל, מדינת ישראל שומרת על הזכות לשלול הטבות רבות באמנות המס שלה לגבי:

·         זיכויים בגין מיסי חוץ

·         תיאומי שומה הדדיים עקב תיאום על ידי מדינת אמנה אחרת (אבל ראה מטה)

·         שירותים הניתנים לממשלה זרה

·         סטודנטים חוקרים ופרופסורים

·         אפליה

·         ערעורים לרשויות המס של מדינות אמנה

·         קצבאות ודמי מזונות

·         ועוד

השלכות צפויות:

הוראה כזו עשויה לרוקן אמנות מס עבור נישומים תושבי ישראל לגבי הסעיפים כאמור.

לדוגמא – אם רשויות המס בארה"ב (IRS) טוענות שלסוחר ישראלי באינטרנט יש מוסד קבע בארה"ב אך רשות המסים בישראל לא מסכימה לכך, רשות המסים בישראל עשויה לשלול זיכוי בגין מס אמריקאי, דבר שיגרום לכפל מס בארה"ב ובישראל.

בפועל ניתן לצפות שה- IRS יפעל באופן הוגן אבל לא תמיד זה יהיה המצב במדינות אחרות. התוצאה עשויה להיות אי ודאות לכל סוחר ישראלי באינטרנט עם לקוחות בחו"ל.

תיקונים הדדיים:

לפי סעיף נפרד באמנה הרב צדדית ( MLI ), במידה שמדינה אחרת מתקנת מחירי העברה ואת ההכנסה החייבת אצלה של מיזם תושב ישראלי, ישראל מתכוונת להעניק תיקון הדדי לחבות המס במסגרת כל אמנות המס שלה. אף על פי כן, תהליך זה יבוצע בהתחשב בהוראות אחרות באמנה הרלוונטית ובהתייחסות עם רשויות המס במדינה השנייה במידת הצורך.

הערה:

תהליך זה עשוי לקחת זמן...

פתירת מחלוקות:

ארגון ה- OECD שואף לאפשר לנישומים להגיש ערעורים לכל אחת מרשויות המס של מדינות חתומות על אמנה פלונית.

אף על פי כן, ישראל שומרת על הזכות בכל האמנות שלה לדרוש הגשת ערעורים למדינת התושבות בלבד של הנישום. כמן כן ישראל לא מצטרפת כעת למנגנון של גישור חובה.

יש להגיש ערעור בתוך תקופה קצרה מ-3 שנים לפי האמנות של ישראל עם בלגיה, אתיופיה, איטליה, הפיליפינים ורומניה. במידה ורשות המסים לא מצליחה להגיע לפתרון מספק לבד עם הנישום, היא תשתדל להגיע להסכמה הדדית עם רשות המסים במדינה השנייה הרלוונטית.

תאגידים שקופים:

כאן מדובר על חברות משפחתיות ישראליות, חברת LLC בארה"ב ועוד, בהן מטילים מס על בעלי המניות ולא על החברה.

ישראל מוכנה להתייחס לחברה שקופה כתושבת מדינה פלונית בגובה ההכנסה שחייבת במס באותה מדינה פלונית.

חברות בעלות תושבות כפולה:

ישראל מתכוונת לתקן את כל אמנות המס שלה כך שחברה בעלת תושבות כפולה תחשב כתושבת במדינה בה מתקיים ניהול ממשי.

גישה כזאת הייתה משפרת את אמנת המס בין ישראל לבין ארה"ב במידה וארה"ב תיישם את אותה הגישה (אך קיים סיכוי נמוך שזה יקרה).

ניצול לרעה של אמנות מס:

ישראל מתכוונת לתקן את כל אמנות המס שלה כדי להוסיף מטרה כללית של מניעת כפל מס בלי יצירת הזדמנויות לתכנון מס.

כמו כן ישראל מתכוונת לחזק עוד יותר את הנוסח של 15 האמנות שלה (כולל אמנות עם גרמניה, הודו, אירלנד, מלטה, פנמה ורוסיה) כדי לשלול הטבות לפי אותן אמנות במידה ויש טעם סביר  להסיק שקבלת אותה הטבה הייתה אחת מהמטרות העיקריות של הסדר/עסקה – אלא אם ההטבה הייתה בהתאם למטרות של הסעיף הרלוונטי באותה אמנה.

תחולה:

התיקונים לעיל אמורים להיכנס לתוקף ב-2018 לפי גורמים ברשות המסים בישראל. קודם לכן נדרש אישור של האמנה הרב צדדית (MLI) על ידי חמש מדינות ל- OECD . הודעה פורמלית בהקשר זה צפויה בקרוב.

הערות:

הפעלת האמנה הרב צדדית לא יהיה עניין פשוט. על מנת להגיע לקונצנזוס (בערך) האמנה הרב צדדית כוללת מספר רב של אלטרנטיבות. לפיכך מדינות בעולם יבחרו חלופות שונות ויהיה צורך לבדוק באופן פרטני איזו חלופה בחרה כל מדינה לגבי כל נושא ספציפי. למשל, גם ישראל וגם בריטניה עומדות לתקן את אמנות המס הדו צדדיות עם ארצות הברית, אך ארצות הברית לא עושה כך. יש להתכונן להפתעות.

דוגמא:

נניח שחברה ישראלית מוכרת מוצרים באמצעות האינטרנט ללקוחות בארצות הברית. המוצרים הם תוצרת סין ונשלחו במישרין אל fulfilment house (חברת מילוי) בארצות הברית שאורזת ומאחסנת את המוצרים. כאשר הלקוח בארצות הברית מזמין מוצר חברת המילוי מוסרת את המוצר בזריזות.

במקרה כזה יש לבחון בין היתר:

1.       האם רשות המסים בארה"ב (ה- IRS ) רואה בחברת המילוי כ"מוסד קבע" או עסק בארצות הברית החייב במסים אמריקאים.

2.       האם אמנת המס עם ארצות הברית מופעלת באופן עקבי בכל מדינה רלבנטית.

3.       כמה הכנסה חייבת תהיה ברמה הפדרלית בארצות הברית והאם ה- IRS תכיר בהוצאות – לא תמיד.

4.       מה יהיה טיפול המס המדינתי והמקומי בארצות הברית.

5.       מהן דרישות הדיווח.

6.       מהם המסים על העברת רווחים החוצה מארצות הברית, כי לארצות הברית יש "מס סניף" מורכב (גם מס במקור).

7.       מניעת מס כפול ומכופל.

8.       מס מכירות בארצות הברית (מע"מ במדינות אחרות).

9.       ועוד

מדינות רבות מבצעות תיקונים דומים לאמנות המס שלהם ויש לבדוק כל מקרה באופן פרטני. מדובר על סדר מס עולמי חדש.

הצעדים הבאים:

אם יש לכם פעילות בינלאומית כלשהי חייבים לבדוק באילו צעדים לנקוט.

יש להתייעץ בכל מדינה רלבנטית.

נשמח לענות על שאלות בהקשר זה