ראיות להסברים לגידול בהון בין שתי הצהרות הון

רמי אריה, עו"ד רו"ח                 חנן כהן, עו"ד

קיבלתם מתנות מבני משפחה או חברים, צפו לכך שפקיד השומה לא יכיר בקלות בסכומים שהתקבלו כסכומי מתנה. זאת, היות ומתנות פטורות ממס, בעוד שהחשד הוא כי לא מדובר במתנות אמיתיות אלא בכסף שגולגל כדי לא להצהיר עליו לצורכי מס. לכן, בעת דיון בהפרשי הון אצל פקיד השומה, נדרשים הנישומים להמציא הסברים ולהביא אסמכתאות טובות להפרשי הון אשר אינם מוסברים בהכנסותיהם המוצהרות.

כך בעניינו של דודפלדמן (ע"מ 39439-10-15, דוד פלדמן נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 14.5.2017), נדחו ההסברים שנתן כי הגידול בהון נובע ממתנות שקיבל מאמו המנוחה, בין השנים 2009-2012.

פלדמן הגיש על פי דרישת פקיד השומה הצהרות הון ליום 31.12.2003 וליום 31.12.2012. פקיד השומה ערך השוואת הון על פי שתי הצהרות ההון ומצא כי קיים ביניהן הפרש הון בלתי מוסבר, בסך 2,344,525 ₪. במסגרת השומות ייחס פקיד השומה רבע מהסכום – 586,131 ₪ לכל אחת מארבע משנות המס שבדיון.

פלדמן טען במסגרת דיוני השומה, כי הפרש ההון נובע ממתנות שקיבל מאמו המנוחה ז"ל (אשר הלכה לעולמה ביום 5.11.2012), לאחר שמכרה  נכסים שונים לרבות, נדל"ן שהיה בבעלותה שתמורתם הסתכמה בכ- 10 מיליון ₪, כאשר רב הערך שבהם היה נכס מקרקעין שהוחזק על ידי חברה אשר לאמו המנוחה היו 21% ממניותיה.

פלדמן טען, כי תחילה הופקדו כספי התמורה ממכירת הנכסים בחשבון הבנק של אמו ובהמשך הומרו למט"ח אותו העבירה האם לכספת שהחזיקה בבורסת היהלומים ברמת גן. פלדמן גם טען, שבמהלך שנות המס שבדיון, החל מחודש ינואר 2009 נטלה אמו מהכספת ב – 35 מועדים שונים, סכומי כסף שהסתכמו ב- 2,197,497 ₪ והעבירה אותם לידיו והוא עשה בהם שימוש לצרכי החברות שבבעלות אמו. פלדמן תמך את טענותיו במהלך דיוני השומה ברישומיו בכתב ידו ביומנו.

פקיד השומה, דחה את הסבריו של פלדמן להפרשי ההון, משום שלא נתמכו לדבריו בראיות אובייקטיביות, ולא הוכח נתיב העברת הכספים ממכירות המקרקעין שבוצעו, משם לכספת ומשם לידיו. פקיד השומה טען כי פלדמן לא הרים את הנטל כדי להסביר את הפרשי ההון ולו גם בנטל מופחת.

בית המשפט קבע כי גרסתו של פלדמן לפיה מקור כל הגידול בהון בתקופה הנדונה, בכספים שקיבל מאמו בהיקף של למעלה מ- 2,000,000 ₪, נשענת למעשה רק על עדותו שלו, ועל רישומים שערך רק הוא עצמו ביומנו. מדובר בעדות יחידה של בעל דין בהליך אזרחי. יש לזקוף לחובת פלדמן את הימנעותו מהצגת מסמכים, אשר עשויים היו לפרט את הנכסים, אשר תמורת מכירתם הייתה מקור ההון, מתוכו התקבלו לטענתו סכומי כסף על ידי אמו המנוחה. בכלל אלה, כלל נכסי המקרקעין שנמכרו, מסמכי המכירה, והסכומים שהתקבלו בידי האם מתוך מכירת נכסי החברות שבבעלותה. פלדמן גם לא העיד אף אחד מרוכשי הנכסים אשר נמכרו לטענתו על ידי אמו ולכן נדחו הסבריו של פלדמן למקור ההון ממתנות מאמו המנוחה.

בהקשר זה, נפנה לפסיקה נוספת בעניין הצהרות הון בה נקטו בתי המשפט בגישה מקלה, לגבי הסברים שמקורם בקבלת סיוע מבני משפחה, כמו למשל בעניין כהן (ע"מ 10156-09-13, ניתן ביום 26.2.17) וכן בעניין קיטה (ע"מ 47646-01-15, ניתן ביום 7.9.2016) בשניהם קיבל בית המשפט את טענות המערערים בדבר קבלת סיוע מבני משפחה וקבע כי המערערים הרימו את נטל ההוכחה הנדרש לאחר שהוצגו מסמכים והתייצבו מטעמם עדים אשר תמכו בגרסתם.

כך עולה כי יש לתעד ולשמור בזמן אמת אסמכתאות אובייקטיביות הנוגעות לקבלת סכומי כסף ולמקורם, זאת על מנת להציגם בדיוני השומה, כדי לבסס באמצעותם את ההסברים לקבלת המתנות. אין צורך לשמור באופן מלא כל מסמך ומסמך, כי לא במשפט פלילי אנו עוסקים, אך יש צורך להראות במאזן ההסתברויות והעדויות כי ההסברים הם סבירים ומגובים בתמיכת מסמכים ועדים.