מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מיסוי שכר עבודה ונלוות לשכר

מיום 1.5.2017 - חובת פיקדון בגין העסקת מסתננים

רמי אריה, עו"ד רו"ח  |  09.05.2017

מיום 1.5.2017 - חובת פיקדון בגין העסקת מסתננים

רמי אריה, עו"ד רו"ח

 

ביום 1.5.2017 נכנס לתוקף תיקון סעיף 1יא לחוק עובדים זרים הקובע כי מעסיק של עובד זר שהוא מסתנן, יפקיד עבורו פיקדון עבור כל חודש בו הועסק המסתנן בסכום חודשי השווה ל – 36% משכר עבודתו של המסתנן באותו חודש.

20% יופקדו כחלק העובד ועוד - 16% יופקדו כחלק המעסיק.

שכר עבודתו של המסתנן, הנו שכר העבודה המובא בחשבון לצורך חישוב פיצויי פיטורים לפי סעיף 13 לחוק פיצויי פיטורים.

הסכום שיופקד לפיקדון ע"י המעסיק, יבוא על חשבון תשלומים סוציאליים שעל המעסיק לשלם לקרן פנסיה, לתכנית חסכון אחרת, לקופת תגמולים או לתשלום פיצויי פיטורים מכוח הסכם קיבוצי או צו הרחבה ובשיעורים הקבועים בהסכם.

על פי סעיף 1י2  לחוק עובדים זרים, "מסתנן" לעניין נוהל זה הוא מי שמתקיימים לגביו התנאים המצטברים הבאים:

1.       הוא שוהה בישראל.

2.       שהייתו בישראל אינה מכוח אזרחות ישראלית או אשרת עולה או תעודת עולה או רישיון לישיבת קבע.

3.       הוא נכנס לישראל שלא דרך תחנת גבול שקבע שר הפנים לפי סעיף 7 לחוק הכניסה לישראל.

4.       הוא בעל רישיון לפי סעיף 2(א)(2) או 2(א)(5) לחוק הכניסה לישראל.

החלת חובת הפקדת פיקדון בגין העסקת מסתננים נועדה מצד אחד להבטיח זכאותו של העובד המסתנן לזכויות פנסיוניות ופיצויי פיטורים,  ומצד שני ליצור תמריץ משמעותי ליציאת המסתנן מישראל במועד כאשר הדבר יתאפשר, ולמנוע את השתקעותו בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל". בהתאם לכך, מפיקדונו של המסתנן שנותר לשהות בישראל לאחר "תום התקופה לשהייה בישראל" רשאית הרשות לנכות סכום יחסי מן הפיקדון בעד כל חודש איחור ביציאה.

במקרה של פטירת העובד המסתנן במהלך תקופת שהייתו בישראל, פטירתו אינה מבטלת את הזכאות לפיקדון ולאחר פטירתו הכספים יועברו בהתאם לקבוע בחוק.

מעסיק שלא יפקיד כספי פיקדון לעובד מסתנן יהא צפוי להליכי אכיפה מנהלית ופלילית.

 

הפקדת הפיקדון בחשבון הבנק וחובת הדיווח

בהתאם לתקנות עובדים זרים (פיקדון בחשבון בנק) ולתקנות עובדים זרים (דרך לתשלום פיקדון לעובד זר מסתנן), את כספי הפיקדון יש להפקיד באופן מקוון באמצעות אתר האינטרנט של הרשות האוכלוסין וההגירה, בחשבון בנק נפרד המיועד אך ורק לכספי הפיקדון. נכון למועד פרסום נוהל זה, מתנהלים חשבונות הפיקדון בבנק מזרחי טפחות.

חובת הפקדת הפיקדון חלה על המעסיק בכל חודש עבור כל עובד מסתנן שהועסק על ידו בחודש הקודם למועד התשלום. הפיקדון יופקד בחשבון בנק במועד שבו על המעסיק לשלם את שכרו של העובד המסתנן.

 

סכום הפיקדון והמס אשר יחול בגינו

לפי סעיף1יא1 לחוק, סכום הפיקדון שעל המעסיק לשלם עבור כל עובד מסתנן שהוא מעסיק יהא בסכום השווה ל- 36% משכר עבודתו של המסתנן בחודש שלגביו משולם הפיקדון, לפי החלוקה הבאה:

חלק המעסיק   - חלק השווה ל- 16% משכר המסתנן ישולם ע"י המעסיק ויוטל עליו מס הכנסה בשיעור סופי של 15% בלא זכות לפטור, ניכוי או קיזוז כלשהם.

חלק העובד – חלק השווה ל- 20% משכר המסתנן ינוכה בידי המעסיק משכר המסתנן. הפקדת חלק העובד תתבצע לאחר ניכוי מס במקור. הניכוי מס במקור יהא בהתאם לשיעורים המס השולי הקבועים בסעיף 121 לפקודה.

 

נציין כי עמותת קו לעובד הגישה לבג"צ, בקשה לביטול ההוראות דנן, בטענה כי הן גורמות לפגיעה ממשית באפשרויות התעסוקה של המסתננים, בניגוד לזכותם להשתכר ולהתקיים על הדין והצדק, ובניגוד להוראת אמנת הפליטים של האו"ם. עם זאת, ספק בעיננו אם הבג"צ יתקבל הפעם, לאור העובדה שחובות הפקדה דומות לפנסיה ולתנאים סוציאליים, חלות גם לגבי תושבי ישראל.  

 

 

 

 

 

‹ חזרה