מעמדו של בעל שליטה לעניין מס הכנסה וביטוח לאומי

י. פ. ושות' שואלים:

מדובר בבעלת מניות יחידה בחברה שהוקמה ע"י אישה ובעלה.

במהלך התקופה קיבלה משכורת מהחברה כ - 7,000 ₪ ברוטו תמורת שירותיה לחברה כגון: חתימה על שיקים ופעילות מול הבנק והעובדים (3 עובדים).

הייתה הקפדה על הפרדה מלאה בין חשבונותיה כבעלת שליטה (הלוואת בעלים וכו') לבין חשבון ההוצאות והשכר.

בתביעה לגמלת דמי לידה השיב המוסד לביטוח לאומי כי לא התקיימו יחסי עובד מעביד ולכן אינה זכאית לגמלה.

השאלות:

האם עבודה בהיקף כזה ובמשכורת כזו אינה נופלת להגדרה של עובד שכיר וקיום יחסי עובד מעביד?

במידה ותיפגע בעבודה - האם לא תהיה זכאית לדמי פגיעה האם אינה מבוטחת?

על מה אם כן תשלומי הביטוח הלאומי והאם יש זכאות להחזר בגין תשלומי העבר?

האם רשויות מס הכנסה יכולים לא להכיר בהוצאת המשכורת בשל כך ?

עו"ד, רו"ח רמי אריה משיב:

בשנים האחרונות הולכת ומשתרשת הנורמה של איחוד ההלכות בדינים השונים - "הרמוניה חקיקתית". במיוחד, כאשר אין התייחסות ישירה בדין ספציפי, לעניין מסוים השייך לדין אחר. כך גם בעניין קביעת קיום יחסי עובד מעביד. היות ולא בפקודת מס הכנסה, לא בחוק הביטוח הלאומי ולא בחוק מע"מ, קיימת הגדרה לקיום יחסי עובד מעביד, ולעומת זאת הם עוסקים רבות בהיבטי מיסוי וסוציאליות של הכנסת עבודה, פונים בתי המשפט הדנים בענייני מיסוי וביטוח לאומי, להגדרות הנהוגות דרך כלל לדיני העבודה, בכדי לקבוע האם התקיימו יחסי עובד מעביד בין גוף מסוים לבין עובד לכאורה שלו.

יש לזכור כי כשמדובר בבעלי שליטה הרי עצם העברת תשלומים מהחברה שבשליטתו אליו, אינה מהווה אינדיקציה יחידה לקיום יחסי עובד מעביד בינו לשבין החברה. שכן, יכול ומדובר במשיכות על חשבון דיבידנדים, בשכר דירקטורים עבור ניהול החברה או במשיכות על חשבון הלוואות בעלים.

עניין קיום יחסי עובד מעביד בין גוף מסוים לבין מקבל תשלומים ממנו, נדון בשורה ארוכה של פסקי דין בביה"ד לעבודה (ראה  למשל נב / 142 חסן עליאה אלהרינאת נגד כפר רות ואחרים ).  קיום יחסי עובד מעביד יוכח או יופרך לפי המבחנים המקובלים לזיהוי יחסי עובד מעביד, כגון, מבחן הפיקוח והשליטה הקובע מיהו המפקח והשולט בפועל על עבודתו של העובד, מיהו המכתיב את תנאי עבודתו, מספק את כלי עבודתו וכו'.

לעניין מס הכנסה, נקבע כי קיום יחסי עובד מעביד ייקבע לפי המבחנים שנקבעו בבתי הדין לעבודה (עמ"ה 516/99 החברה הכלכלית אילת חכ"א בע"מ נ' פקיד שומה אילת), בעניין החברה הכלכלית אילת נפסק כי עובדים שהועסקו לכאורה על ידי החברה הכלכלית אילת, אך בפועל עבדו בשירות הרשות המקומית ועמותות אחרות שבתחום העיר אילת, היו למעשה עובדי גופים אלו ולא עובדי החברה הכלכלית אילת.

פועל יוצא מהאמור, הוא, כי הנפקות לקיומם של יחסי עובד מעביד לעניין פקודת מס הכנסה הינו גם במישור בהכרה בתשלומים לבעל השליטה כהוצאות משכורת או כדיבידנד ויתרה מכך, נוצרת אחריות למעביד לניכוי מס במקור משכר העובדים לפי הוראות פקודת מס הכנסה.

לעניין ביטוח לאומי, הרי שאלת היותם של בעלי שליטה עובדים או לא עובדים בחברה שבשליטתם נבחנה פעמים רבות בבתי הדין לעבודה. כדי לבחון את החבות בביטוח לאומי על הכנסותיו האמורות של המבוטח, יש לבחון, ראשית, את מעמדו לעניין חוק הביטוח הלאומי. החוק קובע שלושה סוגי מבוטחים:  האחד, העובד עצמאי. השני, העובד השכיר. השלישי, מי שאינו עובד כלל. 

במקרה שלפנינו, תשלומי דמי לידה או דמי פגיעה רלבנטיים לעניין עובד שכיר בלבד. דהיינו, עובד שבינו לבין המשלם לו מתקיימים יחסי עובד-מעביד. הסיווג ייקבע לפי מבחני הפסיקה לסיווג הכנסות לפי מקורות ההכנסה שבסעיף  2 לפקודת מס הכנסה (ראה פס"ד סריגי ארצי עמ"ה 133/76 , פס"ד צבי גרוסקופף דב"ע נז – 02182 , פס"ד שלמה חיון דב"ע נו – 340  ופס"ד סוהיל ונאדרה אבו סיני דב"ע נו – 02216 ). בפסיקה זו נקבע, כי לתשלום של חברה לבעלי שליטה ולדירקטורים בה יכולים להיות שלושה פנים. האחד, מכוח היותם שכירים לפי מבחני יחסי עובד מעביד מקובלים. השני, מכוח היותם פעילים כדירקטורים בה. השלישי, מכוח היותם בעלי מניות בה. מכאן, שאת הכנסותיו של בעל השליטה  ניתן לשייך להכנסה כמשכורת עבור עבודתו כשכיר בה או כשכר דירקטורים עבור קביעת מדיניות פעילותה של החברה או כדיבידנד בגין זכותו לרווחים כבעל מניות בה.    

היישום לענייננו:

במידה ובעלת השליטה עבדה בפועל בחברה, והתקיימו המבחנים לקיומם של יחסי עובד – מעביד, וכך נראה הדבר מתוך נתוני השאלה, הרי היא זכאית לדמי לידה או לדמי פגיעה בעבודה לפי חוק הביטוח הלאומי. יחד עם יישומם של יחסי עובד מעביד במקרה דנן, יש להראות כי גם השכר שקיבלה היה שכר ראוי בהתאם לתפקידה בחברה ולהיקף עבודתה.

במידה ולא מתקיימים יחסי עובד-מעביד, מחד, היא זכאית להחזר בשל התשלומים ששילמה כעובדת שכירה, מאידך, ייתכן כי עליה לשלם ביטוח לאומי על הכנסותיה מדיבידנדים במידה והייתה לה מקור הכנסה אחר כעובדת שכירה או כעצמאית. כן יתכן כי היא פטורה מתשלומי דמי ביטוח בכלל בשל תקופה זו, במידה והכנסותיה מהחברה כדיבידנד היו הכנסותיה היחידות. שכן, עקרת בית שבן זוגה משלם בעבורה ביטוח לאומי, אינה חייבת בדמי ביטוח על הכנסותיה הפסיביות.

כאמור, אף לעניין מס הכנסה ההכרה בתשלומים לבעלת השליטה כהוצאות משכורת תלויה בקיומם של מבחני עובד - מעביד (ראה הרחבה בפרק 3 לספרו של הח"מ בנושא: "הוצאות מוכרות במס" בהוצאת מיסים ועסקים בע"מ).