חיוב אלי טביב בחובות המס של חברת הניהול של הפועל כפר סבא

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בשנת 1995 רכש טביב את החברה לניהול אשר החזיקה וניהלה את מועדון הכדורגל הפועל כפר סבא והשקיע בה כספים. אך כאשר ביקש להשיב לעצמו את הכספים מתמורות שקיבלה החברה ממכר שחקנים, מצא כי למע"מ עדיפות לקבלת התמורה לפירעון חוב המס לפניו.

זאת לפי סעיף 106(ב) לחוק מס ערך מוסף, המאפשר לייחס לצד שלישי חוב מס שלא שולם על ידי החייב. אין חובה להוכיח כוונה להתחמק ממס. כך פסק בית המשפט בעניין טביב (ע"מ 16989-07-14 טביב נגד רשות המיסים – אגף המכס והמע"מ, ניתן ביום 5.3.2017).

סעיף 106(ב) לחוק מע"מ מונה מספר תנאים מצטברים, אשר בהתקיימותם ניתן לייחס לצד שלישי חוב מס ערך מוסף שלא שולם על ידי החייב עצמו: הראשון, כי היה לחייב במס חוב סופי. השני, כי הנכסים הועברו למי שיש לחייב עמו יחסים מיוחדים. השלישי, כי הוא העביר את נכסיו בלא תמורה או בתמורה חלקית. הרביעי, שלא נותרו לחייב אמצעים בישראל לסילוק החוב.

הסדר חקיקתי דומה קיים בסעיף 119א' לפקודת מס הכנסה, המונה חלופות שונות של נסיבות בהן ניתן לגבות חוב מס הכנסה מבעלי שליטה (ע"א 2755/08 פלח נ' מס הכנסה פקיד שומה תל אביב 3 (10.8.2010)).

בעניין פלח, נקבע כי ניתן להחיל את סעיף 119א(ב) לפקודת מס הכנסה, גם על העברת נכסים שביצע הנישום טרם שחוב המס הפך לסופי, אך ראוי להגביל את תחולתו לאחור, לקיומו של הליך תלוי ועומד שהנישום יודע עליו. 

המדובר אפוא ביכולת לצפות שאכן יהא תשלום מס. מנהל מע"מ הוציא הודעת חיוב ודרישת תשלום עובר להעברת הנכסים והחברה לניהול ידעה כי ישנה אפשרות קרובה לוודאי כי היא תחויב במס. במסגרת הערעור שהוגש על ידי החברה לבית המשפט המחוזי בתל אביב, הייתה אפשרות שהערעור יתקבל ולא יחול חיוב במס, אך גם הייתה אפשרות שהערעור ידחה ויחול החיוב במס.

לסיכום, גם אם חובה של החברה לניהול החייבת במס לא היה סופי במועד העברת פעילותה לאגודה, ניתן להחיל את הוראותיו של סעיף 106(ב) לחוק מע"מ, משום שטביב ידע על קיומו של חוב כלפי מנהל מע"מ, למצער היה עליו לצפות כי יחול חוב שכזה. 

טביב טען, כי התמורה בגין השחקנים שימשה לפירעון מקצת החוב שחייבת לו חברת הניהול, כהחזר הלוואת בעלים. לכן, לקח את התמורה בגין עסקת מכירת השחקנים לכיסו.

מאחר שטביב לא הוכיח כי העביר את הפעילות לאגודה בתמורה, למעט בתמורה שנועדה לכיסוי התחייבויותיה של החברה לניהול כלפיו, נקבע כי מתקיים התנאי שבסעיף 106(ב) לחוק מע"מ לפיו העברת הנכסים נעשתה ללא תמורה למי שיש לחייב עמו יחסים מיוחדים.

חרף התחייבותה של האגודה לשאת בחובותיה של החברה לניהול ועל אף שהאחרונה הקצתה כספים מסוימים לפירעון חובות בעת העברת הפעילות, לא נותרו לחברה לניהול החייבת אמצעים בישראל לסילוק החוב למע"מ למעט אותם כספים שהועברו לבעל השליטה בה.

לפיכך נקבע, כי די בעצם העברת הפעילות וריקון קופת החברה, כדי לחייב במס את אלי טביב באופן אישי לפי הוראת סעיף 106 לחוק מע"מ, ולא משנה אם הייתה לו כוונה תחילה להתחמק ממס או לא.