איזה תשלומים ממעביד לעובד

פטורים ממס הכנסה ומביטוח לאומי

רמי אריה עו"ד רו"ח

נהוג לחשוב כי תשלומים של מעביד לעובדו חייבים כולם במס הכנסה ובביטוח לאומי באופן מלא. אולם, ייתכנו מצבים שבהם תשלומים כאלו יהיו חייבים במס מופחת או אף יהיו פטורים לחלוטין ממס ההכנסה ומדמי ביטוח לאומי. כשתשלומים כאלו חייבים במס הכנסה מופחת הרי נהנים מכך גם העובד וגם המעביד גם יחד כפי שיובהר להלן.

בינואר 2005 נתקבל פסק דין מעניין בבהמ"ש המחוזי בתל אביב בערעור מס הכנסה (עמ"ה 1146/03 דוידוביץ אברהם ואח' נ' פקיד השומה נתניה). לפי פסק דין זה, ניתן להבחין בין תשלומים של מעביד לעובדו החייבים במס הכנסה לבין תשלומים מסוימים של אותו מעביד לאותו עובד הפטורים ממס הכנסה. בהמ"ש בחן בפסיקתו את הסכם הפשרה שאליו הגיעו העובד והמעביד בבית הדין לעבודה וקבע כי תשלומים ששולמו לעובד עקב פיצוי נזיקי בשל עוגמת נפש אינם חייבים במס הכנסה.

תשלומים החייבים במס הכנסה הנם רק תשלומים ששולמו במסגרת יחסי עובד מעביד, בעוד שתשלומים ששולמו בגין פיצויים נזיקיים לעובד אינם במישור יחסי עובד מעביד בהכרח ולכן פטורים ממס הכנסה, מכיוון שאינם כלולים בהגדרת הכנסה החייבת במס לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה.

הבחנה כזו נעשתה כבר בעבר בפסיקה לגבי תשלומים מסוימים שקיבלו עובדים ממעבידם בעבור ויתור על זכות תביעה או על נכס של העובד לטובת המעביד. נקבע כי בתנאים מסוימים כאשר מוכח כי תשלומי המעביד לעובד הנם בשל ויתור על נכס מוחשי או נכס לא מוחשי של העובד, כגון ויתור של העובד על זכות תביעה כנגד המעביד, הרי המדובר ברווח הון לעובד החייב במס הכנסה בשיעור של 25% בלבד רק על הרווח הריאלי. אף כאן קיימת הטבה ניכרת לעובד שהמס השולי הרגיל שלו עלול להגיע עד כדי 49% מכלל ההכנסה ברוטו.

בפסיקה נקבע כי פיצוי הוני שקיבל שכיר הינו רווח הון. למשל, תשלום ששולם לעובד שפרש מעבודתו כפיצוי על הימנעותו מלהתחרות בעסקי המעביד נחשב כרווח הון, ובתנאי שמדובר בהימנעות משמעותית וארוכת טווח. באופן דומה תשלום מעביד לעובד כדמי לא יחרץ ודמי שתיקה, לבל יחשוף סודות מעבידו וימנע מהטרדתו, עשוי גם הוא להיחשב כהכנסה הונית. כך גם לגבי מכירת המוניטין האישי של העובד למעבידו או מכירת יידע של העובד למעבידו, כל אלו חייבים יהיו במס בשיעור של 25% בלבד מינואר 2003.

הקושי בסיווג הכנסה כרגילה בשיעור מס מלא או כהכנסה הונית בשיעור מס מופחת של 25% בלבד, נובע מהגדרת "נכס" לפי פקודת מס הכנסה. ההגדרה בסעיף 88 לפקודה כוללת לא רק על נכסים מוחשיים, אלא גם "כל זכות או טובת הנאה ראויות או מוחזקות". בפסיקה נתנו להגדרה זו פרשנות מרחיבה, הצפויה להביא מחלוקות רבות בין נישומים לשלטונות המס, שכן מחד, הנישום ירצה לשלם רק 25% מס ומאידך, שלטונות המס ירצו שישלם 49% מס על אותה הכנסה.

זאת ועוד, לפי חוק ביטוח לאומי הכנסות מרווח הון או הכנסות שאינן מתקבלות לפי סעיף 2 לפקודת מס הכנסה הנן פטורות מביטוח לאומי. מכאן, כי ההכנסות בשל פיצויי נזיקין או בשל רווחי הון כאמור יהיה פטורות לחלוטין מדמי ביטוח לאומי. חיסכון נוסף בשיעור של כ- 15% לעובד ולמעביד ביחד מההכנסה ברוטו. כל אחד ייהנה לפי חלקו בדמי הביטוח הלאומי.

כפי שרואים מטבלת ההשוואה המופיעה מטה, הפרשי נטל המס כולל דמי ביטוח לאומי, יכולים לקטון משיעור מרבי של 49% מס כולל משוקלל ל- 25% מס או אף לפטור מלא מכל מס ודמי ביטוח. הכול תלוי בסיווג התשלומים ששילם המעביד לעובדו.

לא למותר מלציין, כי פסיקה זו של בתי המשפט נכונה וצודקת היא, שכן, החיוב במס הכנסה ודמי ביטוח על תשלומים של מעביד לעובדו, ראוי שיחולו רק כאשר אכן מדובר בתשלומים בהקשר של יחסי עובד ומעביד ולא כאשר מדובר ברכישת נכס על ידי המעביד מידי העובד או תשלום בשל פיצוי נזיקי לעובד. תשלומים כאלו משולמים שלא בהקשר של יחסי עובד מעביד ולכן מן הראוי שלא יחול עליהם מס מלא ואף לא חבות בדמי ביטוח לאומי.

אולם, אליה וקוץ בה, כשטוב לעובד עלול להיות קשה למעביד. שכן, כאשר העובד ישלם מס מלא המעביד ייהנה מהוצאה מוכרת מלאה. אולם, כאשר העובד ישלם מס מופחת של 25% או לא ישלם מס לחלוטין בשל תקבולים שקיבל מהעובד ואשר יוגדו כהנסה הונית או כפיצוי עבור עוגמת נפש עלולים אלו לא להיות מוכרים כהוצאות מוכרות למעביד. אולם, אם התשלום מגיע מעסק בהפסדים אין משמעות לקיזוז ההוצאה, לפחות בטווח הקצר. בנוסף, בין פטור מלא ממס או שיעור מס של 25% מס ל- 49% מס, יש מקום רב לפשרות בין המעביד לעובד ממש כפי שהיה בעניין דוידוביץ שהוזכר לעיל.

רמי אריה עו"ד ורו"ח, מחבר הספר "הוצאות מוכרות למס הכנסה, מע"מ, מס שבח מקרקעין וביטוח לאומי", בהוצאת מיסים ועסקים בע"מ www.ralc.co.il טל' 03-5626333 .