משנת 2017 מיסוי כפול על "חברות ארנק"

רמי אריה , עו"ד רו"ח

כל בעל חברה הנותנת שירותי ניהול וייעוץ צריך באופן דחוף לבדוק האם הוראות המיסוי לגבי "חברת ארנק" לפי חוק ההתייעלות לשנים 2017 ו- 2018 חלות לגבי החברה שלו ולגביו.

שכן, ככל שהחברה שלו נכנסת להגדרת חברת ארנק כהגדרתה בחוק אשר נכנס לתוקף מתחילת שנת 2017, הרי מדובר בהכפלת המס על ההכנסה החייבת של החברה פי שניים: משיעור מס חברות של 25% בשנת 2016 ->  לעד שיעור של 50% בשנת 2017.

עיקרי התיקונים בפרק המיסים בחוק ההתייעלות החדש, הם:

1. חיסול תופעת משיכות בעלים מחברה – הוספת סעיף 3 (ט1) לפמ"ה

2. קביעת "חברות ארנק" כחברות שקופות – הוספת סעיף 62א לפמ"ה

3. כפיית חלוקת רווחים עודפים לחברה – תיקון סעיף 77 לפמ"ה

4. הוראת שעה לשיעור מס מוטב (25%) על דיבידנדים – תיקון סעיף 125ב לפמ"ה

בנוסף, נכללו בחוק ההתייעלות התיקונים הבאים:

5. הרחבת מדרגות המס וקביעת מס שולי מרבי עד 50%   (כולל מס יסף)

6. הגדלת מס יסף מ- 2% החל מהכנסה של 810,720 ₪ ל- 3% החל מ- 640,000 ש"ח

7. הפחתת מס חברות מ- 25% , ל- 24% בשנת 2017 ול- 23% בשנת 2018

8.  שינוי שיטת המיסוי לחברי קיבוץ מתחדש

במאמר זה, נעסוק בהכפלת המס על "חברת ארנק", לאור הקביעה כי החל מיום 1.1.2017 ואילך, תחויב ההכנסה של חברות אלו הנובעת מפעילות כמוגדר להלן, כהכנסה של יחיד בשיעור מס שולי. מדובר בשני סוגים של חברות, כדלהלן:

(א) חברת ניהול או מתן שירותי "נושא משרה"

(1) החברה היא חברת מעטים – בשליטת חמישה בני אדם לכל היותר. "בן-אדם" – לרבות אדם וקרוב משפחתו, בא כוחו, או שותפיו, כהגדרתה בסעיף 76 לפמ"ה.

(2) ההכנסה נובעת מפעילות יחיד שהוא בעל מניות מהותי, ממתן שרותי ניהול או מתן שירותי נושא משרה לחברה אחרת (להלן: "הפעילות המחייבת").

(3) רק ככל שהיחיד או חברת המעטים הם נושאי משרה בחברה האחרת.

(4) ההוראה לא חלה על בעל מניות מהותי בחברת מעטים, שהוא גם בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה האחרת. 

(5) הכנסת החברה מהפעילות הנ"ל, תיחשב לצורכי מס, כהכנסתו האישית של בעל המניות המהותי.

"נושא משרה " – בחברה: מנהל כללי, מנהל עסקים ראשי, משנה למנהל כללי, סגן מנהל כללי, כל ממלא תפקיד כאמור בחברה אף אם תוארו שונה, וכן דירקטור, או מנהל הכפוף במישרין למנהל הכללי . בעמותה: כל אלו, לרבות חבר ועד העמותה

(ב) חברה הנותנת שירותי עבודה

(1) החברה היא חברת מעטים – בשליטת חמישה בני אדם לכל היותר. "בן-אדם" – לרבות אדם וקרוב משפחתו, בא כוחו, או שותפיו, כהגדרתה בסעיף 76 לפמ"ה.

(2) ההכנסה של החברה נובעת מפעילות יחיד שהוא בעל מניות מהותי, עבור אדם אחר, כעובד שמתקיימים בינו לבין האדם האחר יחסי עובד-מעביד (להלן: "הפעילות המחייבת").

(3) חזקה שמתקיימים יחסי עובד - מעביד, אם לפחות 70% מהכנסות החברה הרגילות, נובעות, במישרין או בעקיפין, נובעות מאדם אחד או קרובו (לפי הגדרת "קרוב" בסעיף 88 לפמ"ה) במשך 30 חודשים לפחות, מתוך תקופה של ארבע שנים. מועד החיוב יהיה מתחילת מועד מתן השירות. מניין התקופה לקביעת החזקה יהיה רטרואקטיבי - משנת 2013 ואילך. 

(4) ההוראה אינה חלה לגבי בעל מניות מהותי בחברת מעטים, שהוא גם בעל מניות מהותי, במישרין או בעקיפין, בחברה האחרת, לגבי שירות הניתן על ידי שותף לשותפות ולגבי חברת מעטים המעסיקה ארבעה עובדים (שאינם קרובים) לפחות.

(5) הכנסת החברה מהפעילות הנ"ל, תיחשב לצורכי מס, כהכנסת עבודה של בעל המניות המהותי.

לגבי שני סוגי חברות הארנק, נקבע כי ניתן לגבות את המס מחברות הארנק, הן מהחברה והן מהיחיד.

המשמעות המעשית של הגדרת חברה כ-"חברת ארנק" היא כי על הכנסותיה החייבות מהפעילות המחייבת של בעל המניות המהותי, יחולו שיעורי המס של יחיד.

דהיינו, בעוד שבשנת המס 2016 שילמה חברה כזו רק 25% מס חברות, ורק אם חילקה דיבידנדים שילמה בנוסף מס דיבידנדים בשיעור של 30% לבעלי המניות המהותיים שלה, הרי בשנת המס 2017 ואילך, יחולו על ההכנסות מהפעילות המחייבת של חברה כזו שיעורי המס השולי החלים על יחיד – עד 50%.

מדובר בהכפלת המס הישיר על הכנסות חברה כזו, לעומת המצב הקודם בשנת 2016.

נציין, כי ההוראות לגבי חברות הארנק הנ"ל, שותקות לגבי שיעור המיסוי שיחול בגין הכנסות אחרות שיש לחברה מפעילות שאינה הפעילות המחייבת וכן בגין הכנסות פסיביות, לרבות מרווחי הון ושבח מקרקעין שיהיו לחברה כזו.

מחד, ייתכן כי על הכנסות אחרות אלו גם יחולו שיעור מס של יחיד, כמו שמקובל לגבי חברות שקופות אחרות כגון: חברות משפחתיות וחברות בית.
מאידך, ייתכן וכך נראה על פניו, ששתיקת החוק מעידה כי על הכנסות אחרות אלו יחול מס חברות רגיל לפי משטר המס הרגיל הדו-שלבי החל על חברה.
במקרה הראשון, ייווצר יתרון לבעל החברה משיעור המס הנמוך יותר החל על רווחי הון ושבח מקרקעין, במקרה השני, ניתן יהיה לשלם רק מס חברות על הרווחים האחרים כולם כמו שהיה מקובל עד היום.

במקרים מסוימים, יכול להיות דווקא תכנון מס מעניין להפוך חברה רגילה ל-"חברת ארנק" כדי לשלם פחות מיסים.  

נציין עוד, כי מכיוון שחוק ביטוח לאומי לא תוקן במקביל, עדיין יש לחברה כזו פטור מתשלום דמי ביטוח (בשיעור של כ- 17%) בגין רווחיה, אך לא ברור האם יהיה לה פטור מתשלומי פנסיה חובה שהוחלו על עצמאים משנת 2017.   

מדובר בשינויים כל כך משמעותיים, שלא נגזים אם נגיד כי חשוב וכדאי, לקבל חוות דעת דחופה ספציפית ובכתב לגבי הגדרת חברה קיימת כחברת ארנק ? ולגבי שיעורי המס החדשים שיחולו על הכנסותיה מינואר 2017 ואילך.

לדעתנו, כבר עתה, כל חתימה על דוחות כספיים מבוקרים של חברות המושפעות מחוק ההתייעלות החדש באופן ממשי, לרבות מחיוב המס האפשרי על משיכות הבעלים, שינוי המיסוי על חברות ארנק והאפשרות לכפיית חלוקת רווחים, מחייבת בחינת הצורך בגילוי נאות בדוחות הכספיים המבוקרים, לפחות כ-"אירועים לאחר תאריך המאזן". שכן, מדובר בשינויים אשר השפעתם על התוצאות הכספיות של החברה ו/או על ההון ועודפים שלה (בגין כוונה לחלק עודפים משמעותיים לפי הוראת השעה לדיבידנד מוטב עד 30.9.207, או סכנת הפעלת הסמכות החדשה לכפיית חלוקת רווחים צבורים), עלול להיות משמעותי ביותר ואף קריטי.

במאמרים הבאים וכן בהרצאות שיינתנו על ידי מחבר מאמר זה, בעניין החוק בזמן הקרוב, נעסוק בהיבטים נוספים ותכנוני מס חדשים הנדרשים עקב החוק החדש, משנת 2017 ואילך.

למידע נוסף הקישו כאן.