היום הקובע, תקופת אכשרה ושיעור דמי הלידה

הילה פורת, עו"ד

סעיף 48 לחוק הביטוח הלאומי (נוסח משולב), תשנ"ה-1995, (להלן: "החוק"), קובע כי "היום הקובע" לעניין בדיקת הזכאות לדמי לידה הוא "היום שבו הפסיקה המבוטחת לעבוד בהיותה בהריון שנסתיים בלידה שלגביה מוגשת התביעה".

לפיכך, כאשר עובדת הפסיקה את עבודתה (כתוצאה מהתפטרות או פיטורים) בהיותה בהריון, היא תהיה זכאית לדמי לידה (בכפוף להתקיימות תקופת האכשרה המפורטת להלן) גם אם לא עבדה בסמוך ללידה.

כאמור לעיל, הזכאות לדמי לידה מותנית גם בקיום תקופת אכשרה. סעיף 50 לחוק הביטוח הלאומי קובע כי מבוטחת ששולמו בעדה דמי ביטוח משכרה כעובדת או ששילמה דמי ביטוח מהכנסתה כעובדת עצמאית, תהיה זכאית לדמי לידה –

1. מבעד פרק זמן של 14 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 10 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע או בעד 15 חודשים מתוך 22 החודשים שקדמו ליום הקובע.

2. בעד פרק זמן של 7 שבועות - אם שולמו דמי ביטוח בעד 6 חודשים מתוך 14 החודשים שקדמו ליום הקובע.

תקופות הנחשבות כאילו שולמו בעדן דמי ביטוח

סעיף 50(ב) לחוק קובע כי לעניין חישוב תקופת האכשרה לדמי לידה, יראו את התקופות הבאות, שקדמו ליום הקובע, כתקופה שבעדה שולמו דמי ביטוח:

 1. תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי פגיעה, דמי לידה, דמי אבטלה, דמי תאונה.

2. תקופה שבעדה שולמו לאשה גמלה לשמירת הריון, דמי הסתגלות מיוחדים, קצבת נכות לפי פרק ה' לחוק הביטוח הלאומי בשל נכות מעבודה שדרגתה 100%, תגמול לפי פרק י"ב לחוק הביטוח הלאומי (מילואים) או תגמול לפי פרק י"ג לחוק הביטוח הלאומי (מתנדבים) בשל נכות שדרגתה 100%.

3. תקופה שבעדה שולמו לאישה דמי מחלה או תמורת חופשה שנתית באמצעות קופת גמל.

4. שני החודשים הראשונים של חופשה ללא תשלום (בעבורם חייב המעביד לשלם דמי ביטוח).

5. תקופה שבה היתה בהכשרה מקצועית, ובלבד שעבדה כעובדת או כעובדת עצמאית לפחות 30 ימים רצופים בתכוף לפני היום הקובע.

6. תקופה שבה היתה האישה עובדת עצמאית, ומועד תשלום דמי הביטוח בעד אותה תקופה חל לאחר היום הקובע או בחודש שבו ארעה הלידה.

חישוב דמי הלידה

סעיפים 53 ו- 54(א) לחוק קובעים כי שיעור דמי הלידה ליום יהיה שכרה הרגיל של האישה (ולא יותר מסך של 1,459.50 ש"ח ליום, החל מיום 1.1.2014). שכרה הרגיל של המבוטחת מוגדר כסכום המתקבל מחלוקת הכנסתה ברבע השנה שקדמה ליום הקובע, בתשעים. לגבי לידה מיום 1.3.2017 ואילך, יחול תיקון מס' 183 לחוק הביטוח הלאומי (שפורסם ביום 27.11.16) לפיו שכרה הרגיל של המבוטחת הוא הסכום המתקבל מחלוקת הכנסת המבוטחת ברבע השנה שקדמה ליום הקובע ב-90, או בששת החודשים שקדמו ליום הקובע ב-180, לפי הגבוה.

כלומר, אישה אשר הפסיקה את עבודתה במהלך ההריון, ונתקיימה לגביה תקופת אכשרה מספקת, דמי הלידה להם היא זכאית יחושבו על-פי הכנסתה בטרם הפסקת העבודה.

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (נובמבר 2015) של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עכשיו- מבצע סוף שנה 40% הנחה !!!

עו"ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מחברת הספרים: המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין (הגבלות, הנחיות מפורטות וטפסים) - חדש !!!,  ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה" ומנהלת פורטל עולם העבודה