אופציות למניות בגין שירותי ניהול 
מהווה הכנסה מעסק

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

אופציות לא סחירות שהתקבלו עבור שרותי ניהול יהיה חייבות במס מלא בעת המימוש שלהן, לכן עדיף לדווח ולשלם את המס עליהם בעת קבלתן, כדי שהמס במימוש ייחשב כרווח הון בלבד. כך בעניין פרי יעקב (ע"א 559/16 פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ נגד פקיד שומה תל אביב 1, ניתן ביום 6.11.2016) דחה ביהמ"ש העליון ערעור על פסיקת בימ"ש המחוזי לפיה הכנסת חברה ממכירת מניות של חברה אחרת, לאחר מימוש אופציות לא סחירות, מהווה הכנסה מעסק החייבת במס לפי סעיף 3(ט) לפקודת מס הכנסה.

ביום 1.4.2003 התקשרה חברת פרי יעקב שירותי ניהול בע"מ (להלן: "פרי"), בהסכם למתן  שירותי ניהול לליפמן, באמצעות מר יעקב פרי, בעל השליטה בחברה, אשר ישמש יו"ר הדירקטוריון של ליפמן מטעם פרי. בתמורה הוסכם כי ישולמו לפרי דמי ניהול חודשיים בסך 40,000 ₪ ובנוסף יוקצו לה 120,000 אופציות.

ביום 17.11.2004 מימשה פרי חלק מהאופציות ורכשה 150,000 מניות בתמורה לסכום של 4.9 מיליון ₪. באותו היום מכרה את המניות בתמורה לסכום של 16.17 מיליון ₪. בגין כך דיווחה פרי בדיווחיה לרשות המסים לשנת 2004 על רווח הון לפי שיעור מס של 25%. כך עשתה גם בשנים 2005 ו- 2006 לאחר שמימשה חלק נוסף מהאופציות ומכרה את המניות לאחר מכן.

פקיד שומה תל אביב, דחה את דיווחיה של פרי וקבע כי ההכנסה בגין פעולותיה של פרי, בכל אחת משנות המס האמורות, היא הכנסה מעסק החייבת בשיעור מס של 35%. נימוקו העיקרי של פקיד השומה היה כי על הכנסת פרי חל סעיף 102(ג)(2) לפקודת מס הכנסה (נוסח חדש) (להלן: "הפקודה") הקובע כי הכנסה של עובד כתוצאה מהקצאה של אופציות לא סחירות (שאינן רשומות למסחר בבורסה) תחויב במס במועד המימוש, ולא במועד ההקצאה, כהכנסה לפי סעיפים 2(1) או 2(2) לפקודה.

נקבע כי הסעיף הרלוונטי שחל על המקרה דנן הוא סעיף 3(ט) לפקודה ולא סעיף 102(ג) על שני תתי הסעיפים החלופיים שבו, אשר חל על עובד, לרבות נושא משרה בחברה. בית המשפט נדרש לסעיפי הסכם ההתקשרות בין פרי לליפמן. מכולם עולה כי ההקצאה נעשתה שלא על בסיס יחסי עבודה בין ליפמן לפרי, ומחלקם עולה במפורש כי היא נעשתה על פי סעיף 3(ט) לפקודה.

לאחר שביהמ"ש עיין היטב בפסק דינו המנומק של בית המשפט המחוזי, הערעור של פרי נדחה.