שירות ע"י חברה מישראל לחברה בחו"ל פטור ממע"מ

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

האם מתן שירות למכירה של כ- 216 טון חמאה בישראל, אשר ניתן לחברה רוסית חייב במס עסקאות ? בשאלה זו דן בית המשפט בעניין אטאס (ע"מ 2190-10-14 פ.נ. אטאס בע"מ נגד מנהל מע"מ חיפה, ניתן ביום 22.9.2016).

מנהל מע"מ קבע שומת עסקאות, במסגרתה נקבע כי הוצאות שונות שהוצאו על ידי החברה לצורך מכירת החמאה בישראל, מהווה חלק מהשירות שסיפקה לרוכשת החמאה, ועל כן לאור הוראת סעיף 7 לחוק מע"מ, הקובע כי חלק ממחירה של העסקה כולל גם החזר הוצאות, יש לחייב את החברה במס עסקאות בגין ההוצאות שהוצאו על ידה במכירת החמאה בישראל.

בהתאם לעובדות אשר הונחו בפני בית המשפט, עלה כי עקב מיתון בשוק החלב העולמי ומחסור בחומרי גלם שונים, החליטה החברה הרוסית לפנות ליבואן אמריקאי על מנת לרכוש את החמאה הדרושה לה לייצור גלידות. החברה הרוסית פנתה לחברה הישראלית במטרה שתתווך בעסקה. הוסכם בין החברה הישראלית לחברה הרוסית, כי החברה הישראלית תמכור לה את החמאה שתרכוש מהחברה האמריקאית במחיר מוסכם.

על פי ההסכם, נרכשה כמות של 216 טון חמאה מהחברה האמריקאית. החמאה נמכרה על ידי החברה הישראלית לחברה הרוסית. התשלום לחברה האמריקאית שולם על ידי החברה הישראלית מתוך הכספים שהועברו לה על ידי החברה הרוסית לחשבון הבנק שלה, ומשם הועברו לחברה האמריקאית.

אולם, בשל שינויים רגולטוריים במשרד הבריאות הרוסי, לא היה ניתן להכניס את החמאה לרוסיה והמשלוח נעצר בנמל המבורג בגרמניה.

משלוח החמאה יובא לישראל ושוחרר לידי החברה לאחר תשלום מיסי נמל והמע"מ בגין הייבוא.

בסך הכל נשאה החברה בהוצאות לצורך מכירת החמאה בישראל בסך של 2,086,897 ₪.

מן הראיות שהובאו בפני ביהמ"ש, נראה כי החברה עשתה עסקת גב אל גב של רכישת חמאה מהחברה האמריקאית ומכירתה לחברה הרוסית תוך עשיית רווח מהפער בין מחיר הרכישה למחיר המכירה. עקב מצב דברים העולה כדי "כוח עליון" לא ניתן היה להשלים עד תום את עסקת המכירה של החמאה לחברה הרוסית.

המהות העסקית של ההסכמות בין הצדדים הייתה שהחברה הרוסית זוכה ל"השבה" בכסף תמורת החמאה שלא הצליחה להגיע ליעדה בסנט פטרסבורג. 

ההתנהלות העסקית בין הצדדים מעידה על כך שהחברה הרוסית לא הייתה בעלת החמאה בעת מכירתה בישראל. החברה הרוסית לא הייתה מעורבת במכירות החמאה בישראל, לא ידעה למי נמכרה החמאה, באיזה מחיר, לא נתנה הנחיות כלשהן ביחס למכירה ולא הייתה אמורה להפיק רווח מהמכירה. ביהמ"ש בחן את טענת מנהל מע"מ לפיה מדוחותיה הכספיים של החברה מתבקשת המסקנה כי החברה מכרה את החמאה בישראל עבור החברה הרוסית – ואין דעת ביהמ"ש כדעתו של מנהל מע"מ.

לאור האמור לעיל, קיבל בית המשפט את הערעור על החלטת מנהל מע"מ וביטל את שומת העסקאות שהוצאה בגין קבלת התמורה מהחברה הרוסית.