חיסול חברה אינו מחסל את גביית המס שלה מחברה קשורה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בעת העברת פעילות מחברה אחת לחברה אחרת, כשיש לשתיהן, במישרין או בעקיפין, אותם בעלי שליטה או קרוביהם, ללא תמורה או בתמורה חלקית, רשאית רשות המס לגבות את המס מהחברה האחרת, אפילו אם חוב המס הסופי נוצר לאחר העברת הפעילות.

כך נפסק בעניין סיף מערכות (ע"מ 11899-01-15 סיף מערכות בע"מ נגד מע"מ ב"ש, ניתן ביום 7.9.2016).

החברה חויבה על ידי מנהל מע"מ בחוב מס ערך מוסף סופי אשר חבה החברה הקשורה, לפי הוראות סעיף 106 לחוק מס ערך מוסף. החוב עמד על כ- 18 מיליון ₪ בגין שומת מס תשומות, הפרשי הצמדה, ריבית וקנסות.

החברה טענה שאין בסיס חוקי להטיל עליה את חובות המע"מ של החברה שחוסלה. למרות, ששתי החברות, עסקו במועדים שונים במסחר בברזל המיועד לענף הבנייה.

בחברה שקיבלה את הפעילות מהחברה שחוסלה, היו שני בעלי מניות אחים, אשר אחד מהם היה גם בעל המניות היחידי בחברה שחוסלה.

סעיף 106 לחוק עשוי לחול בשני מצבים שונים: במקרה של העברת נכסים על ידי החייב (סעיף קטן (ב)) או במקרה של העברת פעילות על ידי החייב (סעיף קטן (ב1)) כאשר סעיף קטן (ב1) – המתייחס למקרה של חייב חבר בני אדם אשר התפרק או הפסיק את פעילותו – יוצר חזקה לעניין יישומו של סעיף קטן (ב) ואיננו מהווה קטגוריה נפרדת.

היסודות הנדרשים לפי סעיף קטן (ב) הינם: קיום חוב מס סופי, העברת נכסים, העדר תמורה בעד הנכסים (או העדר תמורה מלאה אם קיימים יחסים מיוחדים בין המעביר לנעבר) והעדר אמצעים בישראל לסילוק חוב המס על ידי החייב/ המעביר.

בעניין פלח (ע"א 2755/08 דליה פלח נ' מס הכנסה – פקיד שומה תל אביב 3, ניתן ביום 10.8.2010) הועבר נכס בחודש מרץ 2004 ואילו חוב מס הכנסה של המעביר (נישום יחיד) הפך לסופי באוקטובר 2005, דהיינו כעבור שנה וחצי, כמו במקרה הנוכחי.

בית המשפט העליון נדרש לפרשנות סעיף 119א לפקודה ("גביית מס בנסיבות מיוחדות") שהוא ההוראה המקבילה לסעיף 106 לחוק מס ערך מוסף והגיע בעניין פלח למסקנה כי סעיף 119א לפקודה איננו דורש כי החבות במס תהפוך לסופית לפני ביצוע העברת הנכס.

עיון בסעיף 106(ב1) לחוק מראה כי אין בו תנאי לפיו כל פעילותיהם של החייב/ המעביר של הנעבר יהיו זהות. נדרש רק כי חבר בני האדם החייב "העביר את פעילותו לחבר בני אדם אחר וכו". ייתכן שהנעבר עסק בתחומים עסקיים שונים ונוספים לפני ההעברה וייתכן שהנעבר יתחיל לעסוק בתחומים נוספים (מעבר לפעילות שהועברה אליו) לאחר ההעברה. הדבר איננו מעלה או מוריד. כל עוד ניתן לומר כי "פעילותו" של החייב/ המעביר הועברה, עשוי לחול סעיף 106.

לא סביר כי "שינוי מודל עסקי" אגב או בעקבות העברת פעילות עשוי להוציא את המקרה מתחולתו של סעיף 106. עם חלוף הזמן העסקים משתנים, לעתים בצעדים קטנים והדרגתיים ולעתים במפנה חד יותר. כל עוד ניתן לומר כי פעילות החייב אכן הועברה, אין בשינוי אופן עשיית העסקים לאחר מכן כדי להושיע.

בענייננו, לא נערך כל הסכם כתוב בין שתי החברות המסדיר "מכירת פעילות עסקית" כפי שעשוי לקרות בעולם העסקים, בייחוד בין צדדים בלתי קשורים. עסקי שתי החברות נשלטו בפועל על ידי האח שהיה בעל המניות היחידי בחברה שחוסלה, וההחלטה להעביר את הפעילות ממסגרת למסגרת הייתה תלויה רק ברצונותיו.

שתי החברות פעלו באותו מתחם באזור התעשייה בעיר רהט, ואף צולם שם שלט גדול הנושא את שמות שתי החברות. מתוך 31 הפועלים אשר הועסקו על ידי החברה, 15 מהם הועסקו קודם לכן בחברה שחוסלה. דהיינו, הייתה המשכיות מסוימת אך לא מלאה בהעסקת העובדים.

בית המשפט הגיע למסקנה כי מנהל מע"מ צדק בסוברו כי הפעילות הועברה לידי החברה החדשה ודחה את טענת "המוניטין השלילי", בהיעדר חוות דעת כלכלית כדי לפרט ולתמוך בטיעון. עצם קיום הפסדים צבורים בחברה אינו מעיד בהכרח על "מוניטין שלילי" ורבות החברות בעלות הפסדים שיש להן מוניטין חיובי.

בית המשפט שוכנע כי מתקיימים התנאים ליישומו של סעיף 106(ב1) לחוק ומנהל מע"מ רשאי לנקוט אמצעי גבייה כדין לגביית חוב המס של החברה שחוסלה, מהחברה הקשורה שקיבלה את פעילות החברה שחוסלה.