מע"מ בשיעור אפס לא יינתן לגבי שליחות נסתרת

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

על אף העובדה שחוק מע"מ מאפשר מתן שירות באמצעות אחר וכי חוק השליחות מאפשר שליחות על ידי שלוח, קבע ביהמ"ש, כי כאשר עו"ד מייצג לקוח הוא עושה זאת כיוון שהלקוח ייפה את כוחו לייצגו, לטפל בענייניו ולקדם את האינטרסים שלו בלבד. על כן, אין לקבל את הטענה כי הייצוג היה של תושב חוץ ולא חל על העסקה שיעור מע"מ אפס. כך נקבע בעניין י.מ.ש (ע"מ 1173/09 י.מ.ש השקעות בע"מ נגד מנהל מע"מ, ניתן ביום 6.9.2016).

במסגרת הערעור נדונה שומת מע"מ שהוצאה בגין עסקה של מתן שירותים משפטיים לגב' לאה אייזנברג, במהלך מאבק על ירושת בעלה המנוח, שאול אייזנברג ז"ל. החשבונית נשוא המחלוקת, מופנית לגב' לאה אייזנברג, בגין תקבול בסך 15,677,698 ₪ בגין שכ"ט עבור מתן שירותים משפטיים בנוגע לעיזבון המנוח אייזנברג. שיעור המע"מ בחשבונית נרשם - אפס, כיון שלטענת החברה, גב' איזנברג היא תושבת חוץ וחל בעניינה סעיף 30(א)(5) לחוק מס ערך מוסף, הקובע שיעור מס אפס לשירות הניתן לתושב חוץ.

מנהל מע"מ טען, כי השירותים בהקשר לסכסוך הירושה במשפחת איזנברג לא ניתנו לגב' לאה איזנברג, אלא לבתה, גב' ליז הרדי, שהינה תושבת ישראל, ולכן העסקה חייבת במע"מ.

אין מחלוקת כי החברה ועוה"ד מטעמה ייצגו את ליז הרדי לכל אורך הסכסוך האמור, במובן זה שגב' ליז הרדי ייפתה את כוחם של עורכי הדין ממשרד שגב לפעול בשמה בעניין עיזבון המנוח אייזנברג, שנחתמו מספר הסכמי שכר טרחה בין ליז הרדי לבין משרד שגב וכן שעוה"ד ממשרד שגב הציגו עצמם כבאי כוחה במספר הליכים שנדונו בערכאות, בהליכי בוררות וכלפי צדדים שלישיים. טענתה המרכזית של החברה, היא כי אמנם ייצגה פורמלית את ליז הרדי, אולם, ליז הרדי פעלה, במסגרת אותו סכסוך, עבור האינטרסים של אימה, גב' לאה אייזנברג.

בהמ"ש קובע כי אין מחלוקת כי חוק מע"מ מאפשר מתן שירות באמצעות אחר, וכי חוק השליחות מאפשר שליחות ע"י שלוח או שליחות נסתרת. אך לפי העובדות בעניין דנן, עו"ד שגב הופיע בבית המשפט כבא כוחה של ליז. כך גם הציג עצמו לפני צדדים שלישיים כמו הבנק בשוויץ ומנהלי העיזבון הזמניים. הכל חשבו בזמן אמת כי עו"ד שגב מייצג את ליז ודואג לאינטרסים שלה.

אין לקבל כי עו"ד שגב ייצג בו זמנית, פורמלית את ליז ומהותית את לאה. אם מקבלים את גרסת עו"ד שגב לפיה הוא ייצג פורמלית את ליז, לרבות קבלת ייפוי כוח והסכמי שכ"ט עמה, אך מהותית את לאה, עלולים להתעורר קשיים ניכרים, כגון: חשש להטעיית בית המשפט, חשש להטעיית הרשויות וצדדים שלישיים, חשש להפרת החובות המוטלות על עו"ד כלפי לקוחו וחשש להפרת כללי האתיקה וחשש לפגיעה בגביית מע"מ.

פרשנות דיני המס ואופן גביית המס עומדים על ודאות, פשטות ויעילות. לו הייתה מתקבלת טענתו של עו"ד שגב כי יש לבחון את מפת האינטרסים כדי לקבוע במקרה נתון מיהו הלקוח, היה מוטל בכך נטל בלתי סביר על רשויות המס.

לאור חוק לשכת עורכי הדין, כאשר עו"ד מייצג לקוח הוא עושה כן כיוון שהלקוח ייפה את כוחו לייצגו ולטפל בענייניו ועליו לקדם את האינטרסים של אותו לקוח. אין זה סביר כי כאשר עו"ד נותן שירות ללקוח, יהיה על פקידי רשות המס לערוך מיפוי ומחקר של האינטרסים השונים בהליך או בסכסוך, כדי לדעת למי בפועל ניתן השירות.

לאור כל האמור לעיל, דחה ביהמ"ש את טענת עו"ד שגב וקבע כי כאשר מדובר במתן שירות משפטי בידי עו"ד, יש משמעות רבה לייפוי הכוח. היות וייפוי הכוח ניתן על ידי תושב ישראל, חל על העסקה מע"מ רגיל.