פורסם תזכיר החוק בעניין "מיסוי חברי קיבוץ"

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

ביום 30.8.2016 פורסם תזכיר חוק בעניין "מיסוי חברי קיבוץ", אשר אושר בוועדת השרים המיוחדת לעניין התוכנית הכלכלית לשנים 2017 ו-2018, ביום 13 בספטמבר 2016.

במסגרת תיקון תקנה 2 לתקנות האגודות השיתופיות ניתנה הגדרה מחודשת למונח קיבוץ והוגדרו מספר סוגים של קיבוצים, וביניהם:

"הקיבוץ השיתופי" - קיבוץ מסורתי, המקיים את כל עקרונות השיתוף בבעלות הכלל על הקניין ועל שוויון ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור.

"קיבוץ מתחדש" - המקיים את עקרון שיתוף הכלל בקניין, ושיתוף בצריכה, בחינוך ובייצור, ומקיים ערבות הדדית עבור החברים, ואשר קיבל החלטה לשנות את תקנונו באחד או יותר מהנושאים: שיוך דירות המגורים, הקצבת שכר דיפרנציאלי ושיוך נכסים לחברים.

עמדת רשות המיסים היא שההגדרה הקיימת כיום בסעיף 54 לפקודה (וכפועל יוצא  את כללי המיסוי הקבועים בסעיפים 58א-54 לפקודה) אינה חלה על הקיבוץ המתחדש.

שיטת המס לגבי שומת הקיבוץ השיתופי קבועה כאמור בסעיפים 58א-54 לפקודה. שיטת חישוב המס מבוססת על שני שלבים: שלב ראשון, בו מחושבת ההכנסה החייבת של הקיבוץ כישות עצמאית ככל חבר בני אדם אחר. הכנסה זו כוללת את הכנסות המשק מן הענפים השונים הקיימים בקיבוץ, לרבות הכנסות חברים העובדים מחוץ למשק ובצירוף כהוצאה בדוח רווח והפסד שוויה של אספקת המחיה שסיפק הקיבוץ לחברים, לאחר שזו נדרשה.

שלב שני, ההכנסה החייבת של הקיבוץ מחולקת באופן רעיוני בין חברי הקיבוץ ועל כל חלק של הכנסה מבוצע חישוב מס תיאורטי לפי שיעורי המס, זיכויים וניכויים אישיים החלים על יחידים. חובת תשלום המס מוטלת על הקיבוץ עצמו, שהינו הנישום החייב במס.

מוצע להבהיר בחוק את אופן המיסוי של הקיבוץ, כך שתעשה הבחנה בין הקיבוץ השיתופי לבין הקיבוץ המתחדש. מקום שקיים פער בין הכנסות החברים יקבע כי אופן המיסוי יהיה בדומה לנישומים רגילים. בהתאם יקבע כי הכנסות החברים בקיבוץ המתחדש יחשבו לעניין שיעור המס המתחייב, כהכנסות החבר לכל דבר ועניין ואילו הכנסות הקיבוץ מהנכסים המשותפים יחויבו במס בהתאם לשיעורי המס החלים על חבריו, כאשר לעניין זה מיוחסים הנכסים לכל אחד מהחברים, בהתאם לזכויותיהם ברווחים, זאת בדומה לשותפות , כאמור בסעיף 63 לפקודה.

לעניין המוסד לביטוח לאומי, התיקון המוצע אינו  משנה ממעמדם של חברי הקיבוץ השיתופי לרבות המושב השיתופי, ואילו חברי הקיבוץ המתחדש ייחשבו כמבוטחים בהתאם למעמדם ועיסוקם (שכיר, עצמאי ולא עובד) הן באשר לגביית דמי ביטוח והן באשר לזכאותם לגמלאות. זאת, למעט גמלת הבטחת הכנסה.