עריכה באמצעות מחשבים נחשבת כ-"מפעל תעשייתי"

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בבואנו לקבוע מהו "מפעל תעשייתי", יש לבחון את השינויים אשר חלו בתחומי הכלכלה, התעשייה, המסחר והתעסוקה מאז שהותוו המבחנים לזיהויה של "פעילות ייצורית". פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים היא יכולה ללבוש גם מתכונת "היי-טקית". לסיווג זה משמעות רבה לעניין החוק לעידוד השקעות הון ולעניין סיווג לצורך ארנונה.

כך קבע בית המשפט העליון בעניין ברודקאסט (ר"מ 1676/15 ברודאקסט וידאו ש.ב. בע"מ נגד מנהל הארנונה בת"א – יפו, ניתן ביום 9.6.2016), אשר עוסקת בתחום הקולנוע והטלוויזיה, בענף המכונה "פוסט פרודקשן", שעניינו, בקווים כלליים, הפיכת חומר גלם מצולם לסרט ערוך. במסגרת פוסט פרודקשן מתבצעות פעולות כדוגמת עריכת וידאו, הוספת פס-קול, קריינות, אפקטים, כתוביות וכיוצא באלו.

בעבר, סווגו הנכסים האמורים לצורכי ארנונה כ-"מלאכה ותעשיה". אולם מנהל הארנונה בעיריית תל אביב-יפו החליט לשנות סיווג זה.  

זיהויה של פעילות ייצורית נקבע לפי ארבעה המבחנים אשר נקבעו בעניין רעיונות (ע"א 1960/90 פקיד השומה תל אביב 5 נ' חברת רעיונות בע"מ), אשר בו נדונה סיווג הוצאת ספרים וירחונים כמפעל תעשייתי, והם:

המבחן הראשון , המכונה יצירת "יש מוחשי", מתמקד בשאלה האם הפעילות שנבחנת מובילה להפיכתו של חומר גולמי למוצר של ממש (ובמלים אחרות: "יש אחד מיש אחר").

המבחן השני , מבחן היקף השימוש במוצר המוגמר, דן בשאלה האם המוצר נועד לשימושו של ציבור רחב (וכאשר אלה פני הדברים תגבר הנטייה לראות בפעילות הנבחנת משום "ייצורית") או שמא הוא מיועד ללקוח ספציפי (ואז תיטה הכף לעבר פעילות "שירותית").

המבחן השלישי , שעניינו "ההשבחה הכלכלית", בוחן באיזו מידה הביאה הפעילות לשינוי של המוצר במישור הכלכלי.

המבחן הרביעי , שהוגדר כמבחן "על דרך ההנגדה", קובע כי יש לשאול בכל עניין ועניין, האם הפעילות הנבחנת קרובה יותר במהותה ל"פעילות ייצורית" או ל"מתן שירותים".

אין בהכרח חפיפה מלאה בין התיבות "מפעל תעשייתי" ו- "פעילות ייצורית". עם זאת, במרוצת השנים שימשו מבחנים אלה את בתי המשפט לצורך מתן מענה על השאלה האם יש לסווג נכס פלוני כמפעל "תעשייתי". ההנחה שעמדה ביסוד הדברים הייתה כי ישנם קשרי גומלין הדוקים בין שני המונחים וכי "פעילות ייצורית" הינה ככלל פעילות תעשייתית, שהרי זו מטרתה של התעשייה, יצירת מוצרים חדשים מחומרי גלם שונים, ברמות עיבוד שונות, לתועלתה ולרווחתה של החברה" (עניין רעיונות, בעמ' 204; ע"א 6889/12 מלון חוף גיא בע"מ נ' פקיד שומה טבריה).

המבחנים שנקבעו בעניין רעיונות אינם ממצים את התהליך הפרשני הנדרש לצורך סיווגו של נכס פלוני. מבחנים אלה משמשים אך כ"אינדיקציות" לסוג הפעילות שמתבצעת בנכס, ולא כמבחנים מצטברים או בלעדיים.

נזכיר כי, עניין רעיונות לא עסק בסיווג של נכס לצורכי ארנונה. המבחנים שהותוו באותו עניין נועדו להכריע בשאלות שהתעוררו ביחס לחוק מס מעסיקים, התשל"ה-1975 ולחוק עידוד התעשיה (מסים), התשכ"ט-1969, ורק בהמשך נעשה בהם שימוש בהקשרים אחרים.

בעניין ברודקאסט נתן בית המשפט משקל משמעותי לתמורות שחלו בתחומי הכלכלה, התעשיה, המסחר והתעסוקה מאז שמבחנים רעיונות הותוו. פעולות שבעבר נעשו באמצעות מכונות תעשייתיות גדולות מתבצעות כיום על-ידי מחשבים. תחומי תעסוקה חדשים נוספו. פעילות תעשייתית אינה מתקיימת עוד רק במתכונת של מפעלים. היא יכולה ללבוש גם מתכונת "היי-טקית". יש להתאים את מבחני רעיונות למציאות הטכנולוגית בה אנו חיים. יכולה להתקיים פעילות "ייצורית" גם באמצעות מחשב, ואין בעובדה שכלי הקיבול שבהם נשמר החומר הם זהים כדי ללמד בהכרח אחרת.

אשר למבחן הראשון (שעניינו "יצירת יש מוחשי"), הפעילות של פוסט פרודקשן מקיימת אותו ללא כל ספק. פעילות זו מביאה לכך שחומר גלם מצולם יהפוך לתוצר קולנועי מוגמר.

המבחן השני - מחד גיסא, אין ספק שכל סרט נערך לבקשתו של לקוח מסוים ומותאם לבקשותיו ולצרכיו של אותו לקוח. מאידך גיסא, יש להביא בחשבון כי בסופו של דבר הסרט מוקרן בקולנוע, בטלוויזיה או במדיום אחר, ומבחינה זו ניתן לראות בו "מוצר מדף".

אשר למבחן השלישי ("המבחן הכלכלי"), הרי שמתקיים באופן מובהק. התוספות והשינויים שעובר חומר הגלם המצולם במסגרת פוסט פרודקשן מעלים את ערכו בשיעור ניכר.

המבחן הרביעי ("מבחן ההנגדה") - כפי שציין בית המשפט המחוזי בעניין זד פילמס, "לא בכדי תעשיית הקולנוע והטלוויזיה קרויה 'תעשיה', מתבצעת בה פעילות יצרנית לכל דבר ועניין. פעילות של פוסט פרודקשן מצריכה עבודה טכנולוגית מורכבת המתבצעת באמצעות מכונות ומערכות בעלות שווי רב. זהו מאפיין "תעשייתי" ולא שירותי. במובן זה, פוסט פרודקשן דומה יותר במהותו לפעילות המתבצעת ב"בתי תוכנה".

סוף דבר, נקבע כי פעילות של עריכה באמצעות מחשבים, מהווה פעילות ייצורית ותעשייתית לכל דבר, הן לעניין צווי הארנונה והן בהקשר של הטבות מס המגיעות למפעלים כאלו.