כל מה שצריך לדעת על העסקת נוער
מיטל דולב-בלט, עו"ד
במהלך חופשת הקיץ, נערים ונערות (עד גיל 18) מצטרפים לשורות כוח העבודה. במקום שחוקי העבודה מתייחסים לעובד באשר הוא עובד, ולא קיימת התייחסות ספציפית לעבודת נוער, יחולו חוקי העבודה, החלים על כלל העובדים (כך למשל, בנוסף לשכר העבודה, בני הנוער זכאים להחזר הוצאות הנסיעה ממקום מגוריהם אל מקום העבודה ובחזרה מכוח צו ההרחבה בדבר החזר הוצאות נסיעה).
להלן ריכוז עיקרי התנאים להעסקת נוער:
גיל העסקה
בהתאם לסעיף 2 לחוק עבודת הנוער, התשי"ג-1953 (להלן: "החוק"), ניתן להעסיק נער, שמלאו לו 14 שנה, בחופשת לימודים.
בתקופת לימודים ניתן להעסיק נער לאחר שעות הלימודים במידה ומלאו לו 16 שנה ובלבד שנמסרה למעביד הודעה מאת מוסד החינוך בו הנער לומד בדבר שעות הלימודים של הנער באותו מוסד. העסקת נער במהלך שנת הלימודים בשעות הלימודים מותרת רק אם מלאו לנער 15 שנה ובלבד שלא חל חוק לימוד חובה, תש"ט-1949 (להלן: "חוק לימוד חובה")(*).
בדיקות רפואיות
על פי סעיפים 11 ו-12 לחוק נער שמבקש לעבוד חייב להיבדק אצל רופא משפחה, ולהביא אישור רפואי המתיר את העסקתו. ללא אישור כזה, לא ניתן להעסיק את הנער. סעיף 12 לחוק מחייב בדיקות רפואיות חוזרות, כאשר מדובר בנער העובד בעבודה המחייבת בדיקות התאמה, כמפורט בסעיף.
על פי תיקון 18 לחוק שפורסם ביום 7/4/2016 מוגדר "אישור רפואי" כאישור מרופא משפחה או רופא מורשה, לפי העניין, המתייחס לכשירותו של הנער לעבוד, מבלי שייכלל בו מידע רפואי אחר.
כמו כן במסגרת התיקון הנ"ל התוסף סעיף 16א לחוק לפיו המעסיק מחויב לשמור את האישור הרפואי או העתקו במשך כל תקופת העסקתו ועד שנה לאחר סיום העסקתו. בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את האישור הרפואי או את העתקו.
תקנות עבודת נוער (בדיקות רפואיות), התש"ס-2000 (להלן: "התקנות"), מפרטות את ההליך ואת המהות בעניין עריכת בדיקות רפואיות לנער (התקנות הקודמות, התשי"ד-1954, בוטלו):
-
התקנות קובעות את היקף הבדיקות הרפואיות שיערוך רופא המשפחה, וכן את היקף הבדיקות הרפואיות בעבודות המחייבות "בדיקות התאמה" מקיפות יותר.
-
החובה להפנות לבדיקות רפואיות מוטלת על המעביד.
-
על פי התקנות, הנער חייב להתייצב לבדיקות רפואיות, ועל האפוטרופוס של הנער לחתום על טופס ויתור סודיות רפואית למוסד הרפואי המוסמך (כמפורט בתוספת השנייה לתקנות).
-
הזמן הדרוש לשם ביצוע הבדיקות הרפואיות ייחשב לנער כחלק משעות עבודתו.
-
בתוספת הראשונה לתקנות, מפורטת רשימת העבודות המחייבות בדיקת התאמה.
-
בתקנות עבודת נוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת) (תיקון), התשס"א-2001, שתוקפן מיום 1.1.2001, בוטל הצורך באישור רופא למתן ההיתר, אם בתוך ששת החודשים שקדמו לבקשה להיתר, ניתן אישור רופא להעבדת אותו ילד.
שר העבודה רשאי להתיר לנער לעבוד בעבודה זמנית, שלא תעלה על שלושה חודשים בעבודות שקבע בהיתר, שאינה מסכנת את הבריאות ואינה כרוכה במאמץ גופני קשה, אם ניתן מאת הרופא המטפל אישור רפואי להעבדתו של הנער באותה עבודה. היתר כאמור אפשר שיהיה כללי או מיוחד.
כאשר אדם, שלא מלאו לו 21 שנה, מועבד בעבודה שיש בה סיכון מיוחד לבריאות, חלו
ת לגביו הוראות פרק זה לעניין בדיקות רפואיות, והוראות הפרק בדבר חובת יום לימודים - כאילו היה נער.
ביטול חובת הוצאת "פנקס עבודה"
בעבר כלל החוק חובה (מכוח סעיף 28 לחוק) להוציא פנקס עבודה עבור הנער בשירות התעסוקה והחזקת הפנקס בידי המעסיק.
ביום 7/4/2016 פורסם ברשומות תיקון מספר 18 לחוק עבודת נוער, במסגרתו בוטל סעיף 28 ועמו החובה להוציא פנקס עבודה. יצוין כי עוד קודם לתיקון, ביום 12/2/2014, פרסם משרד הכלכלה הודעה ולפיה אין יותר צורך בהוצאת הפנקס בלשכות שירות התעסוקה, וכי ענין הוצאת הפנקס לא ייאכף על ידי משרד הכלכלה, ובלבד שהמעסיק מחזיק אישור רפואי בתוקף של הנער וצילום ת.ז. של הנוער/ה או הוריו.
הצגת תעודת זהות
בהתאם לתיקון מספר 18 לחוק, אשר פורסם ביום 7/4/2016, נוסף לחוק סעיף 27ח, לפיו מעסיק לא יעסיק נער אלא אם כן הציג תעודת זהות שלו או תעודת זהות של הוריו, הכוללת את פרטיו. על המעסיק לשמור העתק של תעודת הזהות כאמור במשך כל תקופת העסקתו ועד שנה לאחר סיום העסקתו. בתום התקופה האמורה יבער המעסיק את העתק תעודת הזהות.
מסירת הודעה על תנאי העבודה
בהתאם לסעיף 1 וסעיף 9 לחוק הודעה לעובד (תנאי עבודה), התשס"ב-2002 חובה למסור לכל נער, שתקופת העסקתו 7 ימים לפחות, תוך 7 ימים מהיום בו החל הנער את עבודתו אצל המעסיק, טופס, כקבוע בתקנות הודעה לעובד (תנאי עבודה) (צורת הודעה ופרטיה), התשס"ב-2002, שמפרט, בין היתר, את זהות המעביד והעובד; תאריך תחילת העבודה ומשך תקופת ההעסקה; עיקרי התפקיד של העובד; פרטי שמו ותפקידו של הממונה הישיר של העובד; גובה השכר לשעה של העובד; אורכו של יום העבודה ושל שבוע העבודה; וכן פרטים נוספים שלדעת המעסיק יוכלו לסייע לדעת טוב יותר מה מצופה מהעובד במהלך תקופת עבודתו.
החובה למסור הודעה כאמור, חלה גם לגבי שינוי בתנאי ההעסקה, מהיום שנודע למעביד על השינוי.
שעות עבודה מותרות
בהתאם לסעיף 20 לחוק מותר להעסיק נער עד 8 שעות ביום.
במידה והנער בגיל 16 ומעלה, והוא מועסק במקום עבודה בו חל הסכם ליום עבודה ארוך יותר כאמור בסעיף 5(א) לחוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (למשל מקום בו נהוג שבוע עבודה בן חמישה ימים) - עד 9 שעות ביום.
כמו כן, בימי שישי וערב חג, אפשר להעסיק נער עד 7 שעות ביום.
בכל מקרה, סך כל שעות העבודה השבועיות המותרות לנער עומד על 40 שעות, כאשר אסורה העסקה בשעות נוספות.
"שעות עבודה" בהתאם לחוק הינן הזמן שבו עומד הנער לרשות העבודה, לרבות הפסקות קצרות ומוסכמות הניתנות לנער להחלפת כוח ואויר ולרבות הפסקות לשם שימוש בחדר שירותים, חוץ מהפסקות על פי סעיף 22 לחוק (ראה להלן).
יצוין, כי בהתאם לסעיף 34 לחוק, נער אשר על פי הרישום בפנקס העבודה מועסק גם על ידי מעביד אחר, יראו את מי שהעסיקו באותו יום או באותו שבוע שעות העודפות על שמונה ליום או על ארבעים לשבוע למעבידו של הנער בכל השעות, אלא אם לא ידע, ולא יכול היה לדעת, את מספר השעות שבהן כבר הועבד הנער על ידי מעביד אחר.
הפסקות
בהתאם לסעיף 22 לחוק המעסיק חייב לתת הפסקות לנער העובד במהלך עבודתו, כאשר מדובר ביום עבודה, העולה על 6 שעות. אורך ההפסקה יהיה 45 דקות לפחות, כאשר מחצית השעה, לפחות, מתוך סך ההפסקות, צריכה להיות רצופה. בימי שישי וערב חג, יש לתת לעובד הפסקה, שלא תפחת מחצי שעה.
בהתאם לסעיף 22א לחוק נער זכאי, במהלך יום עבודתו, להפסיק את עבודתו לשם שימוש בחדר שירותים, בהתאם לצרכיו, וזמן זה יהווה חלק משעות עבודתו.
החל מיום 1.7.2010 על המעביד לוודא, כי יש חדר שירותים תקין וראוי לשימוש העובדים, במקום העבודה או בקרבתו.
איסור עבודה במנוחה השבועית
סעיף 21 לחוק מטיל איסור על העבדת נוער ביום המנוחה השבועי, שהוא פרק זמן של 36 שעות רצופות לפחות בין שבוע עבודה אחד למשנהו. באשר לנער יהודי - הוא יכלול את יום השבת, ובאשר לנער לא יהודי - את יום השבת, או את יום ראשון, או את יום שישי, הכול לפי המקובל.
בהקשר זה יצוין, כי בית הדין הארצי לעבודה, הטיל קנס של 30 אלף ש"ח על מפעילת רשת מסעדות "מקדונלד'ס", וקנס של 50 אלף ש"ח על מנכ"ל החברה, על כך שהעסיקו נערים בערב שבת (ע"פ 1004/00, אלוניאל בע"מ ועומרי פדן נ' מדינת ישראל, מיום 9.2.2003).
איסור עבודת לילה
בהתאם לסעיף 24 לחוק, בין השעות 20.00 בערב ל- 08.00 בבוקר, אין להעסיק בני נוער (מי שלא מלאו לו 16 שנה) שחוק לימוד חובה, התש"ט-1949 חל עליהם. צעיר (מי שמלאו לו 16), שחוק לימוד חובה, התש"ט 1949 לא חל עליו לא יועסק בין השעות 22:00–06:00.
בהתאם לתיקון מספר 18 לחוק אשר פורסם ביום 7/4/2016, נוסף סעיף 24א לחוק, לפיו בחופשת לימודים רשמית, מעסיק רשאי להעסיק נער מגיל 16 עד השעה 24:00, ובלבד שאם ההעסקה הסתיימה אחרי השעה 23:00 המעסיק ידאג להחזרתו של הנער העובד לביתו בסיום העבודה, בעצמו או באמצעות אחר מטעמו.
ההוראה הנ"ל לא תחול על ענפי עבודה מסוימים או על עבודה מסוימת ששר הכלכלה והתעשייה קבע כי הם עלולים לפגוע בבריאותו, בשלומו או בהתפתחותו הגופנית, החינוכית, הרוחנית או המוסרית של הצעיר.
הוראה זו תהא בתוקף עד ליום 1 בספטמבר 2019.
יצוין כי עוד בטרם תוקן החוק (תיקון 18), פרסם משרד הכלכלה חוזרים ביום 18.6.2014 וביום 3.6.2015, לפיהם ניתן להעסיק בני נוער מגיל 16 ומעלה בתקופת חופשות רשמיות מלימודים עד לשעה 24:00, וזאת בתנאי שהמעסיק ידאג להסעת הנערים הביתה. בכך גדל היצע המשרות העומד לרשותם של בני הנוער במקביל לשמירה על ביטחונם ושלומם.
כמו כן, סעיף 25 לחוק מסמיך את שר העבודה להוציא היתרים לעבודת לילה בעבודות מסוימות, ביחס לנערים בתנאים שיקבעו בהיתר. ואכן הוצאו היתרים כאלה לעבודות כגון: אריזת מצות וקמח מצות, מגן דוד אדום ובתי אריזה לפרי הדר (רשימה חלקית).
רישום שעות העבודה ופרטים נוספים
בהתאם לתקנות עבודת הנוער (פנקס לרישום נערים), התשי"ח-1958, מחויב המעסיק בני נוער לנהל פנקס לרישום נערים עובדים הכולל פרטים אלה:
(1) השם, שם האב שם המשפחה;
(2) אם לנער תעודת-זהות - את מספר הזהות;
(3) מספר פנקס העבודה של הנער;
(3א) תאריך הלידה של הנער;
(3ב) מענו של הנער;
(4) תאריך התחלת העבודה;
(5) פירוט מדויק של מסגרת יום העבודה ושל שבוע העבודה וכן רישום נוכחות סדיר הכולל שעות עבודה בפועל והפסקות; רישום כאמור שלא באמצעים דיגיטליים או אלקטרוניים, יהיה חתום מדי יום ביד הנער ומאושר בחתימת אחראי שמינה לכך המעביד;
(5א) מועדי חופשה שנתית וימי מחלה;
(6) התאריך בו חדל הנער לעבוד.
שכר מינימום
חוק שכר מינימום, התשמ"ז-1987 ותקנות שכר מינימום (נוער עובד וחניכים), התשמ"ח-1987 קבעו תעריף שכר מינימום לנוער עובד, שנגזר משכר המינימום במשק, והוא מהווה אחוז מסוים ממנו, בהתאם לגיל הנער.
נער עובד עד גיל 16, זכאי לתעריף שכר מינימלי בשיעור 70% משכר המינימום במשק (3,377.5 ש"ח לחודש ו- 19.52 ש"ח לשעה, החל מיולי 2016).
נער עובד עד גיל 17, זכאי לתעריף שכר מינימלי בשיעור 75% משכר המינימום במשק (3,618.75 ש"ח לחודש ו- 20.92 ש"ח לשעה, החל מיולי 2016).
נער עובד עד גיל 18 זכאי לתעריף שכר מינימלי בשיעור 83% משכר המינימום במשק (4004.75 ש"ח לחודש ו- 23.15 ש"ח לשעה, החל מיולי 2016).
נסיעות
נוסף על שכר העבודה, בהתאם לצו ההרחבה הכללי לתשלום דמי נסיעות במשק, בני הנוער זכאים להחזר הוצאות הנסיעה ממקום מגוריהם אל מקום העבודה.
חופשה שנתית
בהתאם לסעיף 27 לחוק, לגבי נער, יש לקרוא בחוק חופשה שנתית במקום "14 יום" - "18 יום", לכל שנת עבודה. היינו, בעד ארבע השנים הראשונות לעבודה, זכאי הנער ל- 18 ימי חופשה בשנה (קלנדאריים).
עבודות אסורות
תקנות עבודת נוער (עבודות אסורות ועבודות מוגבלות), התשנ"ו-1995 אוסרות ומגבילות העסקת נער בעבודות, בתהליכי יצור או במקומות עבודה, כמפורט בתוספת לתקנות.
בנוסף, נקבע בחוקים אחרים ובתקנות מכוחם, כי נער, שעדיין לא הגיע לגיל פלוני, לא יועבד בעבודה פלונית, כדוגמת - מכונות בלתי מגודרות, כבאי, שירות בכלי שייט, עגוראי, מאותת, מנהל בעבודות בניה.
בתקנות עבודת הנוער (העבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999 נקבעו הוראות בדבר העסקת ילד, שטרם מלאו לו 15, בהופעה או בפרסומת, ובכלל זה תנאים מוקדמים למתן היתר להעבדת ילד, סיוג היתר, ביטולו או התלייתו, דרכי הגשת בקשה להיתר, תנאים להעבדת ילד בהופעה ותוקף ההיתר להעבדה.
הופעות וצילומים:
-
אין להעביד ילד, שטרם מלאו לו 15 שנים, בהופעה ציבורית, אמנותית או לצרכי פרסום או בצילומים לצרכי פרסום.
-
שר העבודה והרווחה רשאי לתת היתר, לתקופה מוגבלת, להעבדתו של ילד פלוני או לתיווך להעבדתו של אותו ילד, בהופעה או בצילומים.
-
הופעה - לרבות הופעה מוקלטת, חזרות, לימוד או אימון לצורך ההופעה.
תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת:
בתקנות עבודת הנוער (תיווך להעבדת ילד בהופעה או בפרסומת), התשנ"ט-1999, נקבעו הוראות בדבר תיווך להעבדת ילד, שטרם מלאו לו 15, בהופעה או בפרסומת, ובכלל זה תנאים מוקדמים למתן היתר לתיווך, סיוג היתר, ביטולו או התלייתו, דרכי הגשת בקשה להיתר תיווך, תנאים לתיווך להעבדת ילד ותוקף ההיתר.
תשלום עבור התלמדות ותקופת ניסיון
משרד הכלכלה שב והדגיש בחוזרים ובהנחיות שפורסמו(**), כי תקופת העסקתו של הנער מחייבת תשלום שכר בעד העבודה, לרבות תקופת "התלמדות" או תקופת "ניסיון". על כן, יש לשלם שכר עבור כל שעת עבודה, החל מן השעה הראשונה. בהקשר זה יצוין, כי ימי הכנה וישיבות עבודה הם חלק בלתי נפרד מהעבודה. על כל שעה של "יום הכנה" או "השתלמות" או "ישיבת עבודה" צריך לשלם, לרבות השתלמויות לקראת קייטנות.
הפקדה לגמל
בהתאם לסעיף 4(7) לצו ההרחבה לביטוח פנסיוני מקיף במשק, חובת ההפקדה כאמור בצו לא תחול על עובדים שטרם הגיעו לגיל הזכאות - גיל 21 לגבר וגיל 20 לאישה. יחד עם זאת חובת הפקדה לגמל עבור בני נוער עשויה לחול מכוח קיומם של הסדרים מיטיבים כגון הסכמים קיבוציים מיוחדים/צווי הרחבה, חוזה אישי או נוהג.
מס הכנסה
הכנסתו של הנער העובד חייבת במס הכנסה רגיל, כאשר בהתאם לסעיף 40ב לפקודת מס הכנסה [נוסח חדש] התשכ"א 1961, נער עובד, בגילים 16 עד 18, זכאי לנקודת זיכוי, נוסף על נקודות הזיכוי הרגילות. כלומר, יש לזכות נער עובד בגילים לעיל ב-3.25 נקודות זיכוי, ונערה עובדת בגילים לעיל - יש לזכותה ב-3.75 נקודות זיכוי.
ביטוח לאומי
משילוב הוראות שונות של חוק הביטוח הלאומי [נוסח משולב] התשנ"ה 1995, עולה כי נער עובד מבוטח רק בחלק מענפי הביטוח הלאומי. כפועל יוצא מכך, נער עובד פטור מתשלום חלק העובד בדמי ביטוח לאומי ואין ניכוי דמי ביטוח משכרו. אולם, המעסיק חייב בתשלום דמי ביטוח בשיעור מופחת משכרו של הנער העובד (להלן: "חלק המעביד") בגין ענפי הביטוח החלים עליו (למשל פשיטת רגל, תאונות עבודה). החל ממשכורת ינואר 2016, חלק המעביד הנו בשיעור 0.38%, עד 5,678 ש"ח, ו- 2.02% מסכום זה ועד המקסימום (43,240 ש"ח).
בהתאם לסעיף 14(ז) לחוק ביטוח בריאות ממלכתי (התשנ"ד) 1994, נער מתחת לגיל 18 פטור מתשלום מס בריאות.
עונשים
על פי הוראות החוק, וכפי שפורסם ע"י משרד הכלכלה, המעסיק נער בניגוד להוראות החוק דינו מאסר או קנס כמפורט להלן:
-
העסקה מתחת לגיל המותר עפ"י החוק - מאסר עד שנה או קנס מרבי בסך 43,800 ש"ח.
-
העסקה ללא אישור רפואי/העסקה שלא בהתאם לשעות העבודה המותרות/אי מתן הפסקות - מאסר עד 6 חודשים או קנס מרבי בסך 29,200 ש"ח.
-
העסקה ללא הוצאת פנקס עבודה לנער - קנס מרבי בסך 14,400 ש"ח.
-
ניתן להטיל קנסות מנהליים, הנעים בין 1,500 ש"ח עד 5000 ש"ח, לכל עבירה, לפי העניין תקנות העבירות המנהליות (קנס מינהלי - עבודת נוער), התשנ"ד-1994.
הגברת האכיפה
ביוני 2012 נכנס לתוקף החוק להגברת האכיפה של דיני העבודה, התשע"ב-2011 (להלן: "החוק להגברת האכיפה"). במסגרת החוק להגברת האכיפה, בין היתר, מוסמך מפקח עבודה בכיר להטיל עיצום כספי על מעביד בשל הפרת חוקי העבודה המנויים בתוספת השנייה לחוק.
בהתאם לכך נכללו ברשימת הסעיפים הנמצאים באכיפה מוגברת גם סעיפי החוק הבאים:
עיצום כספי של 5,110 ₪ מוטל על מעסיק שמפר את ההוראות הבאות:
-
סעיפים 11, 11א ו- 12 לחוק – העסקה ללא בדיקה רפואית או אישור רפואי.
-
סעיפים 16א(ב) ו- 27ח(ב) – החובה לשמור את האישור הרפואי ואת צילום תעודת הזהות שהציג הנער.
-
סעיף 18 לחוק - איסור קבלת נער לעבודה בלא הדרכה בבחירת מקצוע.
-
סעיף 31 לחוק - אי ניהול פנקס.
-
סעיף 33ד(ב) לחוק - התניית הזמנת הופעה או פרסומת שבה אמור לעבוד ילד בקבלת היתר להעבדה.
עיצום כספי של 20,420 ₪ מוטל על מעסיק שמפר את הוראות הבאות:
-
סעיפים 2(ב1) ו- 28א לחוק - איסור העבדת צעיר או מי שמלאו לו 18 שנים, ושחל עליו חוק לימוד חובה, התש"ט-1949, בשעות הלימודים או בלי שנמסרה למעביד הודעה.
-
סעיף 4 לחוק- איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים שלא בהתאם להוראות היתר.
-
סעיף 22 לחוק - מתן הפסקות לנער.
-
סעיף 23(א) לחוק - איסור העבדת נער הלומד לימודי ערב.
-
סעיף 23(ב) לחוק - איסור ניכוי שעות היעדרות ללימודי ערב משכרו של נער.
-
סעיף 24א לחוק – החזרת הצעיר שסיים את עבודתו לאחר השעה 23:00 לביתו על ידי המעסיק.
-
סעיף 25 לחוק - איסור העבדת נער בעבודת לילה שלא בהתאם להוראות היתר.
עיצום כספי של 35,740 ₪ מוטל על מעסיק שמפר את ההוראות הבאות:
-
סעיפים 2, 2א ו-7 לחוק - איסור העבדת נער מתחת לגיל המותר.
-
סעיף 4 לחוק - איסור העבדת ילד שטרם מלאו לו 15 שנים בהופעה או בצילומים בלא היתר.
-
סעיף 20 לחוק - איסור העבדת נער מעבר לשעות העבודה המותרות.
-
סעיף 21 לחוק - איסור העבדת נער במנוחה השבועית.
-
סעיף 24 לחוק - איסור העבדת נער בעבודת לילה בלא היתר.
(*) בחוק ובתקנות על פיו קיימות הגבלות שונות על העסקת נוער בסוגי עבודות ובמקומות עבודה שנקבעו בתקנות. בהתאם לסעיף 2(ב) ו- 2(ב1) לחוק עבודת נוער, התשי"ג 1953 לא ניתן להעסיק ילד בתקופת לימודים אלא אם: 1. הילד קיבל פטור מחוק לימוד חובה לפי סעיף 5 לחוק לימוד חובה. 2. הילד הנו חניך לפי חוק החניכות. 3. הילד השלים את חובת לימודיו באישור משרד החינוך.
החל משנת הלימודים התש"ע ועד לשנת הלימודים התשע"ד, הוחל לימוד חובה על תלמידים בכיתות י"א-י"ב שהתגוררו ברשויות המקומיות המפורטות בצווים אלה: צו לימוד חובה (החלה בכיתות י”א וי”ב), התש”ע-2009, צו לימוד חובה (החלה בכיתות י”א וי”ב) (מס’ 2), התש”ע-2010, צו לימוד חובה (החלה בכיתות י”א וי”ב), התשע”א-2011, צו לימוד חובה (החלה בכיתות י”א וי”ב), התשע”ב-2012, צו לימוד חובה (החלה בכיתות י”א וי”ב), התשע”ד-2013.
בהתאם לצו לימוד חובה (החלה בכיתות י"א וי"ב) (מס’ 2), התשע"ד-2014, החל משנת הלימודים תשע"ה יחול חוק לימוד חובה על כלל הרשויות המקומיות.
הכותבת – מנהלת "כל עובד" מבית חשבים ה.פ.ס מידע עסקי בע"מ.
אין במידע המופיע באתר "כל עובד" או בשירות הניתן למנויי האתר כדי להוות ייעוץ משפטי ו/או תחליף לייעוץ משפטי ואין באמור כדי להוות מענה לנסיבות מקרה קונקרטיות ו/או ספציפיות, לחוות דעה או להביע עמדה ביחס למקרה מסוים.
|