אופן חישוב זכויותיו הסוציאליות של עובד במשמרות

הילה פורת, עו"ד

דני מועסק במקום עבודתו במשמרות ומקבל שכר בסיס שעתי בתוספת "תוספת משמרת" לתעריף הבסיס השעתי (כתלות במשמרות השונות). האם תוספת השכר המשתלמת לו בגין עבודה במשמרת צריכה להילקח בחשבון לצורך הפרשות סוציאליות ו/או כאשר מחשבים לו דמי חופשה שנתית/דמי מחלה ו/או במסגרת גמר חשבון (כשיש צורך בחישוב זכויות שונות כגון: פיצויי פיטורים, תמורת/חלף הודעה המוקדמת ופדיון חופשה) ?

באשר לפיצויי פיטורים/הפרשות סוציאליות

בע"ב 912684/99 בלקין דמיטרי נ. נ.י.א. עבודות מתכת בע"מ, (ניתן ע"י כבוד השופטת לאה גליקסמן), נפסק כי:

בהתאם לתקנה 1(א) לתקנות פיצויי פיטורים (חישוב פיצויי פיטורים והתפטרות שרואים אותה כפיטורים), התשכ"ד-1964, פיצויי פיטורים משולמים על מרכיבי שכר אלה: שכר יסוד; תוספת וותק; תוספת יוקר המחיה; תוספת משפחה. בחישוב פיצויי הפיטורים יש להביא בחשבון את השכר ששולם לתובע בעד שעות העבודה במשמרת לילה, אולם יש להעמיד את השכר בעד אותן שעות על גובה שכר העבודה הרגיל, בנטרול התוספת ששולמה לתובע בעד עבודה במשמרת לילה.

בע"ע 701/07, 738/07 חברת החשמל לישראל בע"מ נ' שלומי תורג'מן , ניתן ביום 3.3.2009, קבע בית הדין הארצי לעבודה כי תוספת משמרות אשר שולמה לעובד מדי חודש בחודשו עבור משמרות שביצע בפועל, כאשר התשלום השתנה מחודש לחודש בהתאם למספר המשמרות שבוצעו, הינה תוספת אמיתית. בית הדין קבע כי התמורה ששולמה לעובד עבור תוספת המשמרות היתה תשלום המותנה בביצוע בפועל. לפיכך, על אף שביצוע המשמרות הינו חלק מהתפקיד, אין מקום לראות את "תוספת המשמרות" כחלק משכרו הרגיל הקבוע של העובד לענין הפרשת זכויות למבטחים.

באשר לדמי חופשה

עפ"י סעיף 10(א) לחוק חופשה שנתית, מעסיק חייב לשלם לעובד בעד ימי חופשה דמי חופשה בסכום השווה לשכרו הרגיל.

עפ"י סעיף 10(ב) לחוק חופשה שנתית, דמי החופשה של עובד בשכר (עובד שמקבל שכר על בסיס מספר שעות/ימים שעבד בפועל ) יחושבו כדלקמן:

שכר רבע השנה שקדמה לחופשה       X      מס' ימי החופשה המגיעים לעובד

________________________

                         90                   

(הערה: אם ברבע השנה שקדם לחופשה היו חודשי עבודה לא מלאה, יש לחשב לפי רבע השנה של העבודה המלאה ביותר ב-12 החודשים שקדמו לחופשה).

באם מדובר על עובד בשכר, שעבד פחות מ-75 ימים רצופים, בין בשנת עבודה אחת ובין בשתי שנות עבודה רצופות, ואין בינו לבין המעסיק חוזה עבודה בכתב לתקופת עבודה רצופה העולה על 74 ימים - מדובר על תמורת חופשה בגובה של 4% לפחות משכר העבודה.

סעיף 10(ג) לחוק חופשה שנתית, התשי"א-1951 , קובע כי "שכר העבודה הרגיל" לענין חישוב דמי החופשה הוא כל תמורה, בכסף או בשווה כסף, המשתלמת לעובד ע"י המעסיק בעד שעות העבודה הרגילות, זולת אם הוסכם אחרת בהסכם קיבוצי שאושר לענין זה ע"י שר העבודה והרווחה. כמו כן נקבע, כי סכום המשתלם לעובד לכיסוי הוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה, אין רואים אותו כחלק משכר העבודה.

מכאן, כי בחישוב דמי חופשה לא יכללו רכיבי שכר המהווים תוספת לשכר היסוד שלהם לא נזקק העובד בימי חופשתו, ובלבד שאין הסכם קיבוצי שאושר לענין זה ע"י שר העבודה והרווחה שהוסכם בו אחרת, או שישנו חוזה עבודה/נוהג במקום העבודה שקובע אחרת, ובלבד שהתוספת איננה פיקטיבית.

יצוין, כי לגבי חופשה חוזית (החלק העודף של החופשה שניתן לעובד עפ"י חוזה אישי), הצדדים יכולים לקבוע אלו רכיבי שכר יכללו בדמי/פדיון החופשה.

בדב"ע ל/1-1 בתי הזיקוק חיפה בע"מ נ. אליעזר הלל (פד"ע ב 155) , נפסק ביחס ל"תוספת משמרות" כי תוספת משמרות היא תמורה הניתנת לעובד ע"י מעסיקו בעד עבודה ולא בעד כל דבר חיצוני לעבודה. לגבי עובד שעבד כל שנות עבודתו במקום העבודה במשמרות באופן סדיר ולפי תכנון קבוע אין ספק ש"תוספת משמרות" הייתה משתלמת לו "אילולא יצא לחופשה והוסיף לעבוד". במקרה כזה, תוספת המשמרות תובא בחשבון לענין דמי חופשה. יצוין, כי בית הדין התייחס בפסק דינו לעובד שמקבל שכר על בסיס חודשי, שלגביו חל סעיף 10(ב)(2) לחוק חופשה שנתית לפיו ה"שכר הרגיל" לגבי עובד ששכר עבודתו משתלם על בסיס של חודש הוא שכר העבודה שהעובד היה מקבל בעד אותו פרק זמן אילו לא יצא לחופשה והוסיף לעבוד.

יצוין כי על פסק הדין של בית הדין הארצי לעבודה הוגשה עתירה לבג"ץ (בג"ץ 148/71 בתי הזיקוק בחיפה בע"מ נ' בית הדין הארצי לעבודה ואח'). בית המשפט העליון דחה את העתירה וקבע כי "השכר הרגיל" כולל כל מה שהעובד היה מקבל בתקופת החופשה השנתית אילו הוסיף לעבוד בה, וגמול זה כולל כל תמורה המשתלמת לו בעבודתו בעד שעות העבודה הרגילות, בלי שעות נוספות, ולהוציא תשלומים שהם בגדר ביטוי להוצאות מיוחדות שאינן קיימות בעת החופשה. לגבי שעות העבודה הרגילות של העובד – נקבע כי עבודתו היא במשמרות ובמחזורים קבועים ותוספת המשמרות היא חלק בלתי נפרד משכר עבודתו הרגיל במובן חוק חופשה שנתית.

באשר לדמי מחלה

לעניין תשלום דמי המחלה לעובד שמקבל את שכרו על בסיס מספר שעות/ימי עבודה בפועל - יש לחשב את השכר היומי הממוצע ב-3 חודשים שקדמו למחלה:

שכר יומי ממוצע                 =               שכר 3 חודשים

                                                      _____________

                                                         מספר ימי עבודה

באשר לתמורת/חלף הודעה מוקדמת

כיוון שתמורת/חלף ההודעה המוקדמת נועדה לפצות את העובד על הפסד השכר שנגרם לו עקב אי מתן הודעה מוקדמת, יש להביא בחשבון את שעות המשמרת של העובד על בסיס השכר המלא, דהיינו לרבות תוספת משמרות, ולא רק על בסיס השכר הרגיל (ע"ב 912684/99 בלקין דמיטרי נ. נ.י.א עבודות מתכת בע"מ).

* המאמר לקוח מתוך המהדורה החדשה (נובמבר 2015) של הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. ועכשיו במבצע אביב לזמן מוגבל - 20% הנחה!

עו"ד הילה פורת, בעלת משרד המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מחברת הספרים: המדריך המלא והמעשי להליך פיטורים כדין (הגבלות, הנחיות מפורטות וטפסים) - חדש !!!,  ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה" ומנהלת פורטל "עולם העבודה".