הערכות שווי של חברות ועסקים לצורך איזון משאבים
בהליך גירושין - התאמת שכר ראוי

אורי וולף, כלכלן

במסגרתו של תהליך גירושין בין בני זוג, קיימים מקרים רבים בהם הנכסים אשר צברו בני הזוג כוללים חברה או עסק המצויים בבעלותם של אחד או שני בני הזוג. לפי חוק יחסי ממון, עסק או חברה מעין אלו המהווים נכס "בר חלוקה", נדרשים לחלוקה בין בני הזוג, בין בעין ובין, עפ"י רוב, לפי ערכם. לצורך חלוקה זו ובמקרה הנפוץ בו אין מתבצעת חלוקה בעין, אנו נדרשים לבצע הערכת שווי כלכלית לעסק או לחברה המדוברת.

קיימות שיטות מקובלות להערכת שווי חברות ועסקים, כמו שיטת "היוון תזרמי המזומנים הפנויים" - DCF (שיטה אשר נקבעה לאחרונה כמתאימה ביותר עפ"י שני פסקי דין של בית המשפט העליון), שיטת ההשוואה לחברות דומות או שיטת ה"מכפילים", שיטת השווי הנכסי הנקי, ועוד. אחת ההתאמות אותן יש לבצע לצורך הערכת השווי בנתוני החברה המוערכת בכלל ובמסגרת הליכי גירושין בפרט, נוגעת לזקיפת שכר ראוי לבעל החברה או העסק.

במקרים רבים בעל החברה או העסק אינו מושך שכר ראוי המתאים לתפקיד אותו הוא ממלא. לעיתים השכר נמוך מדי (משיקולי מס למשל, כאשר ההשלמה לשכרו נמשכת כדיווידנד), לעיתים השכר גבוה מדי (ולכן משקף למעשה בחלקו משיכת רווחים), ולעיתים אף אינו נמשך כלל. המצב האחרון בולט במיוחד בעסקים בהם הבעלים התאגד כ"עוסק מורשה" ואינו מדווח בדוחותיו הכספיים על משיכת שכר מהעסק.

כך הדבר למשל במקרים של בעלי מקצוע חופשי כגון רואי חשבון, אדריכלים, עורכי דין כמו גם במקרים של חברות ועסקים קטנים לא מעטים. מצב מעין רווח גם במקרים רבים של בעלים יחידי בחברה או בעסק היכול למשוך שכר לפי ראות עיניו (עם זאת, בדרך כלל במקרים בהם החברה מוחזקת בידי מספר שותפים/בעלי מניות חסרי זיקה אישית, השכר הנמשך משקף תנאי שוק מקובלים או תנאים שסוכמו בין השותפים והצורך בהתאמות מתייתר).

הצורך בהתאמת שכר במקרים מעין אלו לצורך הערכת שווי העסק או החברה, נובע מכך שהערכת השווי נעשית מנקודת מבטו של רוכש פוטנציאלי, צד שלישי אובייקטיבי שאינו קשור, באשר הערכת השווי תפקידה לאמוד את השווי ה"הוגן" שהיה משלם "קונה מרצון" ל"מוכר מרצון" בין משתתפי שוק הפועלים בצורה מושכלת.

הערכת השווי מפרידה למעשה בין "כובעו" של בעל העסק כבעל המניות והשליטה לבין "כובעו" בתפקידו הניהולי תוך ייחוס וזקיפת שכר אובייקטיבי ככל הניתן ואשר משקף את שכר השוק הראוי לממלא התפקיד. רק לאחר זיהוי עצם הצורך בביצוע ההתאמות ולאחר ביצוען, ניתן יהיה לגשת למלאכת הניתוח הפיננסי, אומדן הרווחיות הנכונה של החברה או העסק וביצוע הערכת השווי עצמה.

הצורך בביצוע התאמות ובזקיפת שכר ראוי בולט במיוחד כאמור במקרים של הערכת חברה או עסק במהלך ולצורך איזון משאבים בתיקי גירושין. כותב שורות אלו נתקל בלא מעט מקרים בהם לא הפחית מעייך השווי במסגרת ההערכה שכר ראוי לבעלים. כתוצאה מכך נגרמה הטיה ניכרת כלפי מעלה בשוויו של העסק תוך שמרכיב הרווח של העסק המהווה את הבסיס להערכה, כולל, הלכה למעשה, גם את משכורתו של הבעלים/המנהל המהווה תשומה כלכלית בפונקציית הייצור. כל זאת בשעה שמשכורת הצד השני (האישה במקרים רבים) אינה נכללת כלל בנכסים ברי האיזון, תוך הפרת השוויון בין הצדדים.

איתור והתאמת שכר ראוי לבעל התפקיד במקרים בהם הדבר נדרש אינו פשוט ולעיתים נתון למחלוקת ולאומדנים שונים. מקור אפשרי לנתונים הינם למשל סקרי שכר ענפיים המתפרסמים ברשת האינטנרט ואשר נערכים לרוב ע"י אתרי חיפוש עבודה. להלן מוצעת שיטה נוספת ולהערכתי משקפת ואמינה: לצורך זקיפת שכר ראוי לבעלים בהערכת שוויו של משרד רואי חשבון בגודל בינוני, נערך סקר בקרב שותפים בכשמונה משרדי רואי חשבון גדולים יותר אשר נשאלו לדעתם לגבי שכר ראוי לרואה חשבון בעמדה ניהולית בעל היקפי פעילות ומאפייני פעילות כבמשרד המוערך. מיצוע ההערכות היווה אומדן אשר התקבל על דעתו של בית המשפט. הליך דומה לאומדן שכרו הראוי של בעל משרד לאדריכלות ננקט אף הוא לצורך איזון משאבים בהליך גישור תוך איסוף נתונים ממספר משרדי אדריכלים, ואף הוא התקבל.

לסיכום, בהערכות שווי כלכליות של חברה או עסק מן הראוי לבחון את הצורך בהתאמת השכר הנמשך ע"י הבעלים לצורך קביעת הרווח המשמש כבסיס להערכה. הצורך בכך בולט במיוחד באיזוני משאבים בין בני זוג בהליכי גירושין, מקום בו במקרים לא מעטים לא נעשה כך תוך גרימת עוול לאחד מבני הזוג.

אורי וולף, מומחה בהערכות שווי חברות ועסקים ויועץ פיננסי בהליכי גירושין.

 03-6114290   0522-450699  [email protected]