הוכחת נזקי מלחמה לצורך קבלת פיצוים ממס רכוש

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בימים אלו הולכת ומסתיימת בדיקת התביעות לפיצויים שהוגשו על ידי ניזוקים, בגין נזקים שנגרמו להם עקב מבצע צוק איתן. מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים מוציא החלטות שבחלקן מקבלות ובחלקן דוחות את התביעות לפיצוי. ככל שהתביעות נדחות יש להגיש ערר לוועדת הערר בתוך 30 ימים ממועד קבלת החלטת המנהל.

בימים אלו, פורסמה פסיקת בית המשפט העליון בעניין החקלאים במושב קטיף, לגבי נזקים שנגרמו להם בתחילת שנות ה- 2000 - לפני יותר מעשר שנים. באותה תקופה, לא היה קיים המסלול הירוק לפיצויים במסלול מקוצר, אלא שהתביעות הוגשו במסלול האדום, המחייב את הוכחת הנזק באופן פרטני, ביחס לכל תובע ותובע. בית המשפט קבע, בהקשר לתביעות לפי מסלול זה, כי חובה לתמוך את התביעות לפיצוי בראיות פרטניות (רע"א 6948/13 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נ' קטיף מושב שיתופי בע"מ 155 ואח', ניתן ביום 13.12.2015).

בעניין קטיף, קיבלו התובעים במשך שנים, פיצויים לא בדרך שהותוותה בחוק, אלא באופן קולקטיבי מתקציב נפרד שהקצה לכך משרד האוצר. בשלב מסוים שינה משרד האוצר את עמדתו, לאחר שהגיע לכלל מסקנה כי הפיצויים שולמו למשיבים לא כדין. כנגד החלטה זו עתרו המשיבים לבית המשפט (בג"ץ 1070/08 "קטיף" מושב שיתופי). בית משפט זה מחק את העתירה, תוך שרשם בפניו "את הסכמת באי-כח הצדדים, לפיה ככל שמי מן העותרים לא הגיש תביעה בגין טענה לנזק עקיף, נושא העתירה, למנהל מס רכוש, יוארך לו המועד להגשה התביעה, ובלבד שזו תוגש תוך 60 יום מהיום". בעקבות החלטה זו התאפשר אפוא למשיבים להגיש תובענות פרטניות לפיצויים בהתאם לחוק מס רכוש.

דא עקא, המשיבים לא פעלו בהתאם למתווה שנפתח עבורם בבית המשפט ולא הגישו תובענות פרטניות למנהל מס רכוש. חלף זאת הגישו תובענה קולקטיבית-משותפת בשם כולם. את תובענתם ביססו, למעשה, על אותן ראיות שעל בסיסן שולמו להם במקור הפיצויים ששולמו להם בדרך שלא הותוותה בחוק – ובראשן חוות הדעת שהוכנה בידי שמאי.

דעת הרוב של השופטים קבעה כי לא ניתן להסתמך על ראיות קולקטיביות לצורך קביעת הפיצוי המגיע. לכן, בהעדר ראיות מספקות – אין הם זכאים לכל פיצוי. משהמשיבים הם אלה שבחרו לא להגיש ראיות פרטניות, רובצת דחייתן של התובענות בידי ועדת הערר לפתחם.

בית המשפט מדגיש כי אילו הניזוקים היו מוכיחים, כל אחד בנפרד, נזקים קונקרטיים שנגרמו להם וקשר סיבתי בין הנזקים לבין האירועים שלכל הדעות התרחשו, היה שוקל בחיוב את מתן הפיצויים.

אמנם, אין ספק כי היישובים בהם התגוררו הינם יישובי ספר, וכי אירועי הטרור שהתרחשו בגוש קטיף במהלך האינתיפאדה מהווים "פעולות איבה". אך היות ומדובר בתביעה רגילה לפי החוק והתקנות – מסלול אדום, הרי על הניזוק להוכיח את הנזקים שנגרמו לו באופן ספציפי.

נוסיף, כי בפסק הדין בעניין חברת כתר פלסטיק, אשר יוצגה על ידי משרדנו, קבע בית המשפט כי כאשר התביעה מוגשת במסלול הירוק, הרי לנוסחה של חישוב הפיצוי יש תוקף גובר על הוראות החוק, והיא המכרעת לעניין חישוב הפיצוי לניזוקים, אלא אם מדובר במקרים חריגים וקיצוניים.

עוד ראוי לציין, כי ועדות הערר בפניהם נדונים העררים המוגשים על החלטות מנהל מס רכוש וקרן הפיצויים, נתנו משקל רב, הן למועד הגשת הערר על החלטת מנהל מס רכוש והן להוכחת הנזקים שנתבעו על ידי הניזוקים, אך זו באבחנה נדרשת ראויה בין המסלול האדום למסלול הירוק בתביעות הפיצויים.