האפשרות להפריך שומה לפי מיטב שפיטה תלויה בראיות ממשיות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

עוסק אשר לא ניהל פנקסי חשבונות כדין, חשוף לקביעת שומה לפי מיטב השפיטה שתערך לו על ידי מנהל מע"מ או על ידי פקיד השומה, אשר עלולה להגיע לסכומי חיוב מס נכבדים ביותר. בהתאם לפסיקת בתי המשפט, למרות פסילת ספרי החשבונות של העוסק, הוא רשאי להוכיח את ההכנסות ואת ההוצאות שהיו לו בפועל ולבקש כי השומה לפי מיטב השפיטה תבוסס עליהם ולא תהיה שרירותית.

טענה כי השומה היא שרירותית, מופרכת ומוגזמת, חייבת להיות מגובה בראיות של ממש. כך נקבע שוב בעניין שלמה כהן (ע"מ 13619-02-13 שלמה כהן נגד מנהל מע"מ אשדוד, ניתן ביום 14.12.2015).

כהן היה רשום, על פי הצהרתו, כעוסק פטור, דהיינו עוסק שמחזור העסקאות שלו נמוך מן הסכומים החייבים בדיווח ובמס.

המדינה פתחה בחקירה פלילית נגדו ונגד אחרים, בחשד למכירת היתרי העסקה בישראל, לפועלים משטחי הרשות הפלסטינית. נטען, כי מכר בתקופה האמורה, באופן ישיר או באמצעות מתווכים שונים, כ-1,389 היתרי העסקה כוזבים לתושבי הרשות הפלסטינית, תמורת כ- 4,625,400 ש"ח.

לטענת כהן, שומת העסקאות שהוציא מנהל מע"מ אינה מבוססת. היא נסמכת על נתונים שאינם מפורטים, או שלא הוכחו, והיעדרם, אינו מאפשר קביעת שומת אמת. לטענתו, הוא סיפק היתרים לפועלים בודדים בלבד, והכנסותיו בגין היתרים אלה, לא עלו על 4,000 ₪ לחודש.

בהמ"ש קבע כי אין מחלוקת, כי כהן לא ניהל פנקסי חשבונות, או רשימות, בקשר עם עיסוקו במכירת היתרי ההעסקה. מקום שלא נוהלו ספרי חשבונות ע"י עוסק או נישום (לפי העניין), חלות ההוראות לעניין ספרים פסולים מהותית, ופקיד השומה (או מנהל מע"מ), רשאי לערוך שומה, על פי מיטב השפיטה (ע"א 734/89 פיקנטי).

השומה על פי מיטב השפיטה, היא בגדר השערה מושכלת, המבוססת על מומחיותו וניסיונו של פקיד השומה. על השומה להיות נאמנה לאמת, במידת האפשר, אך אין לצפות, כי תהא מדויקת ומבוססת לכל פרטיה, ועל כן, פקיד השומה אינו נדרש להוכיח אותה בראיות פרטניות, לכל אורכה, והוא רשאי להתבסס על אומדנים והערכות, בהסתמך על ניסיונו המקצועי (ע"א 8375/06 ד"ר מנחם צ'צ'קס).

עם זאת יכול היה כהן להציג, בהליך ההשגה או בהליך המשפטי אסמכתאות, בדבר תשלום עמלה למתווך כלשהו, ובדבר סכומי העמלות ששילם לפי טענותיו. אלא, שהוא לא עשה כך. לכן, הוא לא הראה כל פגם העשוי להצדיק התערבות בהחלטת מנהל מע"מ, או בשומה, ועל כן נדחה הערעור.

כפי שנקבע בעניין פיקנטי (ע"א 734/89), אילו היה כהן מוכיח את ההכנסות וההוצאות שהיו לא בפועל, אפילו בדרך אחרת שאינה דווקא במסמכים, אלא באופן חלופי מתוך אופי העסק ודרך פעילותו, היה מקום להפחית את השומה שנקבעה לו באופן משמעותי.