שירותים לחברה קשורה בחו"ל אינם תמיד פטורים ממע"מ

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

עסקת מתן שירותים של חברה בישראל לחברה קשורה בחו"ל ולגבי פעילות בחו"ל, לא תיחשב בהכרח כעסקה בשיעור מע"מ אפס, אם מסתבר כי החברה בישראל, אינה אלא זרוע ארוכה של החברה בחו"ל.

לפי סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ חל מע"מ בשיעור אפס, בגין מתן שירות לתושב חוץ. אלא שבעניין איזי פורקס (ע"מ 29527-05-12 איזי פורקס טכנולוגיות (2004) בע"מ נגד מנהל מע"מ גוש דן, ניתן ביום 1.3.2015), נקבע כי היות והחברה הקשורה מהווה למעשה סניף בישראל של החברה הקפריסאית, לא יכולה החברה הקפריסאית להיחשב כ-"תושב חוץ" לעניין סעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.  

איזי פורקס קפריסין (להלן: "החברה הקפריסאית"), עוסקת בתחום הפורקס ובבעלותה תוכנה לסחר מקוון במט"ח. לחברה הקפריסאית חברת בת ישראלית שכל עיסוקה הוא במתן שירותי מחקר ופיתוח ושירותי תחזוקה ותמיכה לאתר האינטרנט של החברה הקפריסאית.

החברה הקפריסאית רכשה מחברת הבת הישראלית את התוכנה בה היא משתמשת והיא גם הלקוחה היחידה שלה.

החברה הישראלית דיווחה על הכנסותיה מהחברה הקפריסאית, כעסקאות המתחייבות במס ערך מוסף בשיעור אפס בהתאם לסעיף 30(א)(5) לחוק מע"מ.

מנהל מע"מ קבע, כי התוכן הכלכלי האמיתי של הקשרים בין החברה הקפריסאית לבין המערערת מלמד כי המערערת היא סניף של החברה הקפריסאית ולכן יש לה פעילות ועסקים בישראל.

ביהמ"ש קבע כי מחומר הראיות שהוצג בפניו, ברור כי קיים מערך עסקי שלם המתנהל בישראל על ידי החברה הקפריסאית, המהווה חלק בלתי נפרד מאותו מסחר מקוון במט"ח אשר מבוצע באמצעות תוכנת החברה הישראלית השייכת לחברה הקפריסאית.

מנהל החברה הישראלית אישר בעדותו כי בשנת 2001 הקים עם עוד מספר שותפים את פורקס בע"מ שהיא חברה העוסקת בסחר ומט"ח. בשנת 2004 החליטו להעביר את המטה לקפריסין שכן לצורך הרישוי האירופאי נדרשת נוכחות פיזית באחת ממדינות אירופה. החברה הישראלית נותרה כזרוע הטכנולוגית של החברה הקפריסאית.

באשר לפעילות הכספית – הוא העיד כי לקוח המבקש לבצע עסקאות מפקיד בטחונות בכרטיס אשראי בבנק ישראלי על שם החברה הישראלית. לפיכך, סליקת כספי העסקאות והמערך הכספי בעניין הפקדת הביטחונות לשם ביצוע המסחר בפורקס, מהווים חלק בלתי נפרד מפעילות כוללת של הפעלת פלטפורמת מסחר מקוונת – כלומר, חלק בלתי נפרד מהפעילות העסקית של החברה הקפריסאית מתבצעת בישראל. ההתקשרות של לקוח ישראלי נעשית מול החברה הישראלית והכספים מופקדים כאמור בחשבון על שמה בישראל.

לכן, יש לראות בפעילות שהתנהלה בישראל, כחלק בלתי נפרד מהתנהלותה העסקית של החברה הקפריסאית.

לפי בהמ"ש, אין מחלוקת כי 91% מהלקוחות סחרו במט"ח באתר האינטרנט באופן עצמאי. אולם, אין בכך כדי לשנות את העובדה כי חדר העסקאות בישראל היה קיים וכי אויש בדילרים אשר עברו הכשרה מקצועית בתחום המסחר המט"ח ולא בשיווק.

התוצאה היא, כי יש לראות בחברה הקפריסאית כמי שיש לה עסקים ופעילות בישראל ואין היא בגדר "תושב חוץ".

להלכה זו, חשיבות רבה לעניין קביעת הקשר וחבות המס על חברות זרות המאוגדות בחו"ל, אשר חלק מפעילותן נותר בישראל. הן לעניין החבות במס הכנסה והן לעניין החבות במע"מ. מוצע לקבוצות חברות בינלאומיות כאלו, לבדוק בשנית את המערך האירגוני – תאגידי שלהם, על מנת לא להיקלע לתאונת מס לא צפויה.