הוכחת טענת קבלת כספים ממשפחה בארץ אויב

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

במסגרת קיבוץ הגלויות אשר הביא להקמת מדינת ישראל, קיימים מגזרים שלמים של אזרחי המדינה אשר עלו מארצות ערב וארצות אחרות, אשר נחשבות היום כארץ אויב, ולא ניתן להגיע אליהן, על מנת להוכיח הבאת כספים של אותם מגזרים ממדינת העלייה לישראל. בתי המשפט ערים לקושי זה, ואינם דורשים אסמכתאות מפורטות להעברות הכספים לישראל, אך בכל זאת יש דרישה למינימום של אסמכתאות, לגבי עושר המשפחה בחו"ל, לגבי דרך העברת והפקדת הכספים בישראל ועדויות תומכות מהימנות.

בעניין סלוקי, (ע"מ 46393-03-13 סלוקי כהן נ' פקיד שומה אשקלון, ניתן ביום 8.10.2015), קבע בית המשפט כי למרות שעל הנישום חל נטל ההוכחה להסבר בגידול בהון בקבלת מתנות או העברות מקרובי משפחה שמקורם בארץ אויב האוסרת על העברת רכוש לישראל והמציבה מי שמנסה לעשות זאת בסכנה מוחשית, יפחת רף ההוכחה הנדרש בכל הקשור לרמת התיעוד והרישום של העברות כספיות ספציפיות, אך עדיין קיים רף הוכחה מינימלי אותו יש לעבור בהוכחת קבלת הכספים מהמשפחה בחו"ל.

לאחים סלוקי שמוצאם ממדינת איראן, היה גידול הון משמעותי של כמה מיליוני שקלים בשתי הצהרות ההון האחרונות שלהם. פקיד השומה ייחס לכל אחד מהאחים, את סכום גידול ההון בין הצהרת ההון הראשונה להצהרת ההון השנייה כהכנסה שנוצרה בשנת 2005, מאחר ושנה זו הייתה השנה "הפתוחה" האחרונה ששומת ההכנסה לגביה טרם התיישנה. ביחס לתקופה השנייה (שבין הצהרת ההון השנייה לשלישית) ייחס פקיד השומה את גידול ההון באופן שווה לארבע שנות התקופה (דהיינו: לשנים 2006-2009).

גרסת המערערים באשר להפרשי ההון שנוצרו להם הייתה עקבית לכל אורך הדרך. לטענתם, מקורם במימוש נכסי נדל"ן באיראן אותם ירשה אם המשפחה. כספי מימוש הנכסים שירשה אמם המנוחה באיראן, הועברו לטענתם במהלך השנים בדרכים עלומות מאיראן לישראל, על ידי אחיה של האם ודודם של המערערים. המדובר לטענתם במימוש נכסי מקרקעין רבים באיראן.

עפ"י גרסת המערערים העביר הדוד מאיראן לישראל מאמצע שנות השבעים של המאה העשרים ועד לשנים הרלבנטיות לערעורים אלה (2005-2009) סכומי כספים במזומן שסכומם המצטבר מגיע לכדי 50 מיליון ₪ אם לא למעלה מכך.

ההעברות הנטענות בוצעו כאמור על ידי שליחים עלומים שהופיעו בפתח ביתם של הורי המערערים ובידיהם מזוודות גדושות במזומנים.

להוכחת גרסה זו, כמקור גידול ההון המשפחתי, הוגשו תצהירי עדויות ראשיות של הדוד עצמו ושל בכור האחים יצחק. אלא, שעדויות הדוד ויצחק לא נתמכו ולא גובו במסמכים או בראיות חיצוניות אחרות.

המערערים גם לא הציגו תיעוד בדבר קבלת הכספים הנטענת בישראל, רישום בדבר כספים שנתקבלו, מועדים בהם התקבלו כספי ההעברות הנטענות הנ"ל, או רישום פנקסי או חשבונאי בספרי השותפות (או בספרי מי מהמערערים) בדבר קבלת הסכומים.

הכלל הוא כי כאשר נישום מבקש להסביר את הגידול בהונו במתנות או בהעברות משפחתיות כאלה ואחרות, עליו נטל הראייה. זאת גם בנישום שספריו לא נפסלו.

שעה שההסבר לגידול ההון הינו במקורות כספיים משפחתיים שמקורם בארץ אויב האוסרת על העברת רכוש לישראל והמציבה מי שמנסה לעשות זאת בסכנה מוחשית, יפחת רף ההוכחה הנדרש בכל הקשור לרמת התיעוד והרישום של העברות כספיות ספציפיות.

בעניין סלוקי, ביהמ"ש נטה להאמין כי אם המשפחה, הייתה אחת היורשות של הסבא המנוח שנפטר באיראן ושבעיזבונו נכללו נכסים לא מעטים. אולם, ממצא זה מסויג ביותר בכל הקשור להיקף אותו עיזבון, לנכסים שנכללו בו, לנכסים ולסוג נכסים שמומשו על ידי הדוד, למועדי אותם המימושים, לחלקה של האם המנוחה, לסכומים אשר הועברו לישראל ומי היו מקבלי אותן העברות נטענות.

מתוך העובדות עלה כי הסבא המנוח נפטר בראשית שנות השבעים באיראן. שנים לא מעטות לפני פרוץ המהפכה החומינית ובטרם השתררה המציאות העוינת הקשה שביחסי ישראל איראן.

על אף זאת, המערערים לא הציגו בפני בית המשפט (או בפני פקיד השומה) צווי ירושה או קיום צוואה, ולא הציגו מסמכים או אישורים (רשמיים או אחרים) לגבי היקף העיזבון הנטען של הסבא המנוח.

מסכת הראיות שהציגו הסתכמה בעדותו של הדוד בלבד וגם היא ברמת "ליבת הסיפור" בלבד ובהעדר קונקרטיזציה של הפרטים העיקריים הנדרשים להוכחת מקור גידול הון בהיקף של למעלה מחמישים מיליון ₪.

בית המשפט קבע כי במכלול הנסיבות של הגרסה האמורה והעדר מוחלט של ראיות כמפורט לעיל לא ניתן לראות באותה ליבת סיפור גרעינית משום הרמת הנטל ולו המופחת, הנדרש מנישום להוכחת הסבר נטען על ידו לגידול בהון, לפיו, מקור הכספים הרבים מאוד הינו בירושת הסבא מאיראן ובהעברות עלומות של סכומי מזומן מהדוד לבית ההורים המנוחים ובחלוקת אותם סכומי עתק לבני המשפחה.

המערערים טענו לרמת ראיות מופחתת ביותר הנדרשת להוכחת אותו ההסבר לגידול ההון, זאת, לאור הקושי הראייתי בהוכחת העברות הכספים ממדינת אויב כאיראן לישראל, על כל הכרוך בכך. הם הפנו בעניין זה לפסקי הדין שניתנו על ידי כב' השופט ב. אופיר תום בעמ"ה 49/94 ובעמ"ה 1230/00.

דא עקא, באותם פסקי הדין יריעת המחלוקת בין הנישום לפקיד השומה הייתה ממוקדת ביותר לעניין העברה ספציפית נטענת של סכום חד פעמי ועדויות הנישומים באותם המקרים לעניין אותה העברה ממוקדת וקונקרטית, הייתה אמינה בעיני ביהמ"ש. בעניין דנן לעומת זאת, אין בפי המערערים אלא את "ליבת הסיפור הגרעיני" כפי שפורט לעיל.

לאור כל זאת דחה בית המשפט את "ההסבר" האיראני שביקשו המערערים לתת לגידול ההון בשתי התקופות.

כדאי לשים לב , כי פסק הדין דנן, לא שלל את הכלל לפיו ניתן להסתפק בראיות מופחתות להעברות כספיות מארץ אויב לישראל, אך אפילו מסתפקים בתצהירים בלבד, אלו חייבים להיות מפורטים וברמה ספציפית גבוהה, כדי להוכיח מהימנות ואמינות של הדברים הנאמרים בהם.

עוד מוצע לעשות רישום מסודר ולשמור אסמכתאות לגבי הכספים, מיד לאחר שהגיעו או יגיעו לישראל.

ככל שהדברים לא נעשו כך בעבר, כדאי לעשות מעשה ולנצל את הליך הגילוי מרצון במסלול האנונימי, אשר מניסיוננו בטיפול בבקשות דומות קודמות לגבי העברות כספיות מבני משפחה בחו"ל, שלא דווחו בעבר, היווה פתרון מצוין להסדרת הגילוי על הכספים, בלי להסתכן בחשיפה פלילית או בחיוב מס מקסימלי לאחר שהכספים יתגלו בעתיד במסגרת הצהרות הון, או במסגרת חילופי מידע עם מדינות בחו"ל. הליך זה יהיה בתוקף עד ליום 30.6.2016 בלבד.

לפרטים נוספים נא פנו למשרדנו בדיסקרטיות בדוא"ל [email protected] .