תזכיר חוק להחלפת מידע על חשבונות בנק בישראל ובחו"ל

רמי אריה עו"ד רו"ח

ביום 15.11.2015 פורסם נוסח עדכני של תזכיר החוק המיועד לאפשר למדינת ישראל להשתלב עם המדינות המחליפות ביניהן מידע הבינלאומי, לגבי חשבונות המוחזקים על ידי גופים פיננסיים בישראל ובחו"ל. החוק המוצע נועד לאפשר למדינת ישראל ליישם את הסכם פטקא ולחתום על הסכמים נוספים לחילופי מידע בהתאם למקובל היום בעולם, וליישמם.

במקביל, ניתן עדיין לבקש הליך של גילוי מרצון אנונימי בגין חשבונות שלא דווחו עד היום לרשות המיסים בישראל, וזאת עד ליום 30.6.2016 בלבד.

רבים מתושבי העולם מנהלים את השקעותיהם במדינות אשר אינן מדינות התושבות שלהם באמצעות גופים פיננסיים הפועלים מחוץ למדינת התושבות. במקרים רבים מנוצלת אפשרות זו להתחמקות מתשלום מס במדינת התושבות. ההערכה היא שהיקף העלמות המס הנובע מכך הוא עצום.  

העלמות המס מהוות בעיה חמורה המשותפת לכלל המדינות, והכלי היעיל ביותר למלחמה בהן הוא שיתוף פעולה בין המדינות, לרבות באמצעות חילופי מידע. האיחוד האירופי, הארגון לשיתוף פעולה ולפיתוח כלכלי (להלן: "ה- OECD "), והפורום הכלל-עולמי לשקיפות ולחילופי מידע למטרות מס, The Global Forum on Transparency and Exchange of Information for Tax Purposes , פועלים בעצימות בשנים האחרונות כדי לקדם ולייעל את חילופי המידע בין המדינות.

בין היתר, החל משנת 2010 ישנה דרישה של ה- OECD מן המדינות החברות בו וממדינות נוספות להצטרף לאמנה הרב-לאומית לסיוע מינהלי בענייני מס - Convention on Mutual Administrative Assistance in Tax Matters . עד היום הצטרפו לאמנה זו 87 מדינות. מדינת ישראל הינה המדינה היחידה החברה ב- OECD שטרם הצטרפה לאמנה.

כמו כן, פרסם ה- OECD תקן לחילופי מידע אוטומטיים, Common Reporting standard - CRS , שהנו תקן אחיד לאיסוף מידע על ידי מוסדות פיננסיים לגבי חשבונות פיננסיים של לקוחות שהנם תושבים זרים והעברתו לרשות המס במדינה שבה הם פועלים, על מנת שזו תעבירו למדינת התושבות של אותם לקוחות. כ-50 מדינות, ובהן כל מדינות ה- OECD ובכללן ישראל, הצהירו במפגש מועצה במעמד שרים שהתקיים בחודש מאי 2014, כי יפעלו ליישום מהיר של התקן לחילופי מידע אוטומטיים, על בסיס הדדיות, וכי לשם כך יפעלו לתיקון החקיקה הפנימית שלהן.

ישראל מתעתדת ליישם חילופי מידע אוטומטיים החל מסוף שנת 2018.

 ארצות הברית של אמריקה, המכירה אף היא בחשיבות קבלת מידע אודות חשבונות פיננסיים שמחזיקים אזרחיה ותושביה בגופים פיננסיים שמחוץ לה, לצורך מניעת התחמקות מתשלום מס, חוקקה בשנת 2010 את ה- Foreign Account Tax Compliance Act (להלן: "חוק פטקא"), אשר מכוחו חויבו גופים פיננסיים מחוץ לארה"ב לדווח לרשויות ארה"ב על כל מי שהוא אזרח ארה"ב או תושב ארה"ב המחזיק אצלם חשבון פיננסי. על גופים פיננסיים שלא יצייתו להוראה יוטלו סנקציות חמורות.

ביום 30.6.2014 נחתם הסכם בין ממשלות ישראל וארה"ב ובו התחייבה ממשלת ישראל להורות לגופים פיננסיים ישראליים החייבים בדיווח לבדוק חשבונות המתנהלים אצלם ולהעביר לרשות המסים מידע אודות חשבונות של לקוחות המוחזקים באופן ישיר או עקיף בידי אזרחי ארה"ב ותושביה (להלן: "הסכם הפטקא"), וכן התחייבה כי רשות המסים תעביר את המידע האמור לרשויות המוסמכות בארה"ב.

בישראל פועלים מספר מוסדות פיננסיים אשר רשויות המס בארה"ב הכירו בהם כ"מתווך מורשה" ו"כמנכה במקור". מוסדות אלה בחרו להכפיף את עצמם לרשויות בארה"ב ולפעול בעבורן בטיפול בנישומים שהם אזרחי ארה"ב או תושבי ארה"ב. מוסדות אלה הם בעלי יכולת טכנית לבצע ניכויים בעבור רשויות המס בארה"ב.

שלושה עניינים מרכזיים דורשים שינוי בהגדרה לצורך עמידה בתקנים הבין לאומיים, ואלה הם:

א. הבהרה כי יש צורך לאתר את היחיד שהוא בעל השליטה בתאגיד. כיום שוררת אי בהירות בנושא, ונותני שירותים פיננסיים שונים מסתפקים באיתור תאגיד שהוא בעל השליטה ולא מאתרים את היחיד השולט בתאגיד זה. לעניין זה יצוין כי בהערכה  של ארגון Moneyval משנת 2013 ספגה ישראל ביקורת קשה על כך שאין בחוק דרישה מפורשת לזהות את מבנה הבעלות והשליטה של הלקוח ולקבוע מיהו היחיד בעל השליטה בתאגיד.

ב. קביעת חזקה שלפיה די בהחזקה של 20 אחוזים מסוג מסוים של אמצעי שליטה בתאגיד, במקום 50 אחוזים הנדרשים כיום, כדי לראות את המחזיק כ"בעל שליטה", כשאין אדם אחר המחזיק בשיעור גבוה יותר.

ג. קביעה כי במקרים שבהם לא נמצא בעל שליטה יחיד, יראו כבעל השליטה את יושב ראש הדירקטוריון והמנהל הכללי, ואם אין נושאי משרה כאלה - נושא המשרה שיש לו שליטה אפקטיבית בתאגיד.

מוצע לקבוע שעל אף האמור בסעיף 31א(א) לחוק איסור הלבנת הון, מוסד פיננסי ישראלי חייב בדיווח כהגדרתו בסעיף 135ב לפקודת מס הכנסה, שהגיעו אליו פרטי זיהוי לפי פרק ג' לחוק איסור הלבנת הון, תוך כדי מילוי תפקידו או במהלך עבודתו, רשאי להשתמש בהם לצורך קיום הסכם פטקא או לשם קיום הסכם בין-לאומי, ובלבד שנחתם הסכם ליישום ההסכם הבין-לאומי המבוסס על הנוהל לחילופי מידע אוטומטיים של חשבונות פיננסיים - Standard for Automatic Exchange of Financial Account Information - שפרסם ה- OECD .

לאור הכוונה לחוקק את החוק האמור לעיל, כבר עד סוף שנת 2015, אנו מציעים "להקדים תרופה למכה" ולהגיש בקשה לגילוי מרצון, אשר ניתן להגישה באמצעות משרדנו באופן אנונימי וללא זיהוי שם בעלי החשבון, עד סגירת הסדר חבות המס שתחול בגין החשבון, אם בכלל. לפרטים נוספים ניתן לפנות בדיסקרטיות מלאה לדואר אלקטרוני [email protected] .

לצפייה במצגת בנושא הליך גילוי מרצון - לחץ/י כאן.