מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מאמרים - מס הכנסה

בוטלו שומות שפקיד השומה לא שלח במועד

רמי אריה, עו"ד ורו"ח  |  20.10.2015

בוטלו שומות שפקיד השומה לא שלח במועד עקב התיישנות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

פקיד השומה חייב לשלוח שומות לפי מיטב השפיטה (03) במסגרת הזמנים הקבועים בסעיף 145 לפקודת מס הכנסה, ואם לא עשה כך - יראו את השומות העצמיות כסופיות.

בפסק דין של בית המשפט העליון מיום 13.10.2015  (ע"א 805/14 ינקו וייס אחזקות 1996 בע"מ נ' פקיד שומה חולון ) , נקבע כי את טענת ההתיישנות ניתן להעלות בכל שלב, לרבות בערעור לבית המשפט העליון, וכי לא די בכך שהשומות שודרו במחשבי רשות המיסים. החובה על פקיד השומה היא לשלוח בפועל את השומה המפורטת לנישום, בטרם חלף המועד הקובע. שומה אשר נשלחה לאחר המועד הקובע תהא בטלה.

בנוסף, נקבע בעניין ינקו וייס, כי בסמכותו של בית המשפט המחוזי לאפשר לנישום להעלות טענות חדשות בשלב הערעור, כחלק מחובתו לוודא שהשומה תהא שומת אמת, ובלבד שיובטח כי אפשרות זו לא תנוצל לרעה.

כידוע, מסגרת הזמנים להפעלת סמכותו של פקיד השומה לבחון דו"ח שומה עצמית המוגש לו על ידי נישום ולהחליט האם לקבלו או האם לדחות אותו ולקבוע תחתיו שומה לפי מיטב שפיטתו, מוגדרת בסעיף 145(א)(2) לפקודה.

משעה שנישום הגיש דו"ח שומה עצמית, לפקיד השומה נתונות שלוש שנים מתום שנת המס שבה הוגש הדו"ח לקבוע האם הוא מקבל את הדו"ח כפי שהוא, או להוציא לנישום שומה לפי מיטב השפיטה (בנוסח הסעיף כיום, יכול המנהל לאשר כי ההחלטה תינתן בתוך 4 שנים).

היה ופקיד השומה לא פעל כך בטרם חלף המועד, השומה העצמית זוכה ל- "אישור אוטומטי" ועל פקיד השומה לקבל אותה כמו שהיא.

בע"א 5954/04 פקיד שומה ירושלים 1 נ' סמי (22.4.2007) נקבע, כי מרוץ הזמנים להתיישנות סמכותו של פקיד השומה יסתיים רק כאשר החלטתו של פקיד השומה מועברת לידיעת הנישום.

בעניין דור און (רע"א 429/12), אוחדו ערעוריהם של שלושה נישומים, אשר כל אחד מהם ידע, במידה זו או אחרת - ובטרם חלפו שלוש שנים משנת המס בה הגישו דו"ח - כי פקיד השומה מתעתד להוציא לו שומה לפי מיטב שפיטתו. בפועל, השומה נשלחה אל כל אחד מהנישומים באיחור, ותוך חריגה מהמועד הקובע. בית משפט זה דחה את טענת פקיד השומה, לפיה ידיעת הנישום אודות הכוונה להוציא לו שומה ולגבי תוכנה של השומה, מייתרת את הצורך להעביר אליו את ההחלטה עצמה. הודגש, כי נדרשת ידיעה של הנישום אודות עצם משלוח ההחלטה.

לאחרונה, בע"א 3929/13 פקיד שומה תל אביב 3 נ' נאמן נקבע, כי המועד הקובע לסיום מרוץ הזמנים להתיישנות סמכותו של פקיד השומה הוא מועד משלוח ההחלטה החתומה אל הנישום, ולא מועד קבלתה אצלו.

תכלית סעיפי ההתיישנות בפקודה היא ליצור ודאות אצל הנישום ביחס לשומתו, במסגרת זמנים קבועה ומוגדרת. ההלכה היא כי על מנת שיראו את פקיד השומה כמי שהפעיל במועד את סמכותו להוציא שומה לפי מיטב שפיטתו או להכריע בהשגה עליה, עליו לשלוח את החלטתו הסופית בטרם חלף המועד הקובע, ושומה אשר נשלחה לאחר המועד הקובע תהא בטלה.

בית המשפט דחה את טענת פקיד השומה לפיה יש לדחות את טענת ההתיישנות של ינקו ויס מבלי לדון בה לגופה, וזאת משום שטענת ההתיישנות לא הועלתה בשלב ההשגה על השומה, ואף לא במועד האפשרי הראשון בהליך השיפוטי.

אמנם, ערעור על שומת מס אינו דומה להליך המתנהל בערכאה שיפוטית ראשונה, אלא מהווה המשך של הליך ההשגה על השומה. ברע"א 1830/14 רובומטיקס טכנולוגיות בע"מ נ' פקיד שומה למפעלים גדולים (2.4.2015) צוין, כי בסמכותו של בית המשפט המחוזי לאפשר לנישום להעלות טענות חדשות בשלב הערעור, כחלק מחובתו לוודא שהשומה תהא שומת אמת, ובלבד שיובטח כי אפשרות זו לא תנוצל לרעה. למותר לציין, כי השימוש בסמכות זו שמור למקרים חריגים, בהם הפעלתה אינה גורמת נזק דיוני לצד האחר לכך, אינה פוגעת ביעילות הדיונית ואינה פוגעת בתוקפו ובחשיבותו של הליך ההשגה על שומת המס, וביכולת לערוך במסגרת ההכרעה בהשגה בירור עובדתי מלא של טענות הצדדים.

התכלית העומדת ביסוד סעיפי ההתיישנות בפקודה מחייבת הצבת גבולות ברורים – אף אם לעתים אלו עשויים להיות שרירותיים – להפעלת סמכויותיו של פקיד השומה. גם מקום בו האיחור במשלוח השומה נעשה מסיבות שאינן תלויות בפקיד השומה, או שהאיחור הוא במספר ימים בודדים כך שאינו פוגע לכאורה בתכלית הוודאות, עדיין מדובר באיחור המחייב את בטלות השומה.

לא הייתה מחלוקת בין הצדדים, על כך שביום 30.12.2014 בשעה 17:25, נכנס המייצג אל תיק ינקו ויס במערכת שע"מ ומצא שם את השומה. אך בית המשפט קבע כי שידור השומה למערכת שע"מ אינו מהווה את השלמת סמכויותיו של פקיד השומה, שכן טרם שלח את השומה הסופית והחתומה אל הנישום, והשומה טרם יצאה מידיו.

בעקבות קבלת טענת ההתיישנות, קבע בית המשפט כי תבוטל קביעת בית המשפט המחוזי לפיה ינקו וייס הפעיל חברה בבלגיה שהייתה בשליטה וניהול מישראל.  זאת משום שהשומה לפי מיטב השפיטה נשלחה אליה רק ביום 26.1.2005, בעוד שהמועד האחרון למשלוח השומה לפי סעיף 145(א)(2) לפקודת מס הכנסה, היה בסוף שנת המס 2004.

 

 

 

 

‹ חזרה