הפקדות גדולות בחשבון הבנק אינן בהכרח הכנסות חייבות במס

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בחשבון בנק של שכיר קשה יום, נמצאו הפקדות בסכומים של מיליוני שקלים. על מי חלה חובת ההוכחה כי מדובר בהכנסות חייבות במס ? אם בכלל ?

כך בחשבונו של פולק, נמצאו הפקדות בסכומים של מיליוני שקלים בחשבונות הבנקים שלו. ביום 17.9.2015 קבע בית המשפט המחוזי בתל אביב בע"מ 11684-09-12 פולק יהודה נחום נגד פקיד שומה גוש דן , כי החובה להוכיח כי הכנסה מסוימת חייבת במס מוטלת דווקא על פקיד השומה.

פולק עובד כשכיר. משכורתו השנתית נעה בין הסכומים  30,000 ל- 58,000 ₪. אך בחשבונותיו בבנק נמצאו הפקדות כספיות בסכומים מצטברים שבין 2.5 מיליון ש"ח ל 4.5 מיליון ש"ח לשנה.

פקיד שומה גוש דן טען כי ההפקדות הללו הן הכנסות מעסק החייבות במס לפי סעיף 2(1) לפקודת מס הכנסה, אשר לא דווחו כדין.

פולק טען, כי ההפקדות הללו לא נעשו על ידו והוא לא נהנה מהן. לדבריו, הוא "נידב" את חשבונו בבנק, לאדם אחר, לצורך ניהול חשבון צדקה, באופן, שלמעט הכנסתו ממשכורתו שהופקדה באותו חשבון ולמעט הוצאות פרטיות ומשפחתיות מצומצמות שנמשכו על ידו ממנו, כל ההפקדות בחשבון הן תרומות שהושגו על ידי אותו אדם ואנשיו וכל המשיכות ממנו נעשו על ידי אותו אדם ואנשיו לצורך העברת הכספים לנזקקים.

לדבריו, הוא נענה לבקשתו של אדם בשם מאיר שלזינגר המתגורר בלונדון ומגיע מידי פעם לביקורים בארץ ומתפלל עמו באותו בית כנסת, כי חשבונו ישמש אותו ואת אנשיו כחשבון שבו יופקדו כספי תורמים וממנו יימשכו כספים שיינתנו כצדקה לנזקקים. פולק הסכים להצעה זו, לדבריו, "כדי לזכות בסגולות המצווה".

בהמשך לכך, מסר פולק לידיו פנקסי שיקים חתומים על ידו, ללא ציון פרטים כלשהם, ושלזינגר ואנשיו הפקידו בחשבונו כספי תרומות ומשכו ממנו את השיקים החתומים, לאחר שמילאו בהם את הפרטים הנדרשים, לצורך העברתם לנזקקים. פולק צירף לתצהירו מכתב של מאיר שלזניגר, המאמת את גירסתו.

לדבריו, הדברים הללו נעשו ללא מעורבותו.

פולק מודה שלא דיווח על נהנה אחר בחשבונו, משום שלדבריו הוא לא ידע כי עליו לעשות כן. פולק מודה כי בחשבונו זה, הוא גם הפקיד את משכורתו, ומתוכו הוא גם שילם הוצאות פרטיות ומשפחתיות .

ביהמ"ש קבע כי לא הוכח שמקור ההפקדות הוא פולק וכן לא הוכח שניתן להגדיר אותן כ"עסק או משלח יד" לפי סעיף 2(1) או לפי מקור אחר בסעיף 2 לפקודה.

אמנם, הימנעותו של פולק מלהעיד את שלזינגר או עדים אחרים שהיו עשויים לתמוך בגרסתו פועלת לחובתו. אך באותה מידה, גם פקיד השומה נמנע מלהשתמש בכלים הרבים העומדים לרשותו לשם חקירת מקור ההכנסה, כולל גביית ראיות, שימוש במקורות מודיעיניים, ליקוט מידע ממקורות שונים וכדו'.

בהקשר זה ביהמ"ש סבור, כי צודק פולק בטענתו, כי אין להחיל כאן את חובת הראיה המוטלת על פולק לפי סעיף 155 לפקודה, להראות כי השומה היא מופרזת, משום שאין זו טענתו, אלא טענתו היא שאותן הפקדות, שאינן מוכחשות על ידו, אינן חייבות במס כלל.

החובה להוכיח כי הכנסה מסוימת חייבת במס מוטלת על פקיד השומה, הן משום הכלל הידוע של "המוציא מחברו עליו הראיה" ,והן משום העיקרון, כי כל בעל דין הטוען טענה החשובה לעמדתו במשפט, נושא בנטל השכנוע להוכחת אותה טענה.

מעבר לכך סבור בית המשפט שעל פי הראיות שהוצגו, אין זה סביר לקבוע שפולק הוא מקורן של ההפקדות בסכומים שבין 2.5 ל- 4.5 מיליון ש"ח לשנה.

פולק, נשוי ואב ל-8 ילדים, כולם בוגרים וששה מהם עדיין מתגוררים עמו, שניים מהם נכים. אשתו עקרת בית. כל הנתונים הללו שמסר פולק אושרו על ידי פקיד השומה.

פקיד השומה אישר, כי העסק של פולק כעצמאי (מכולת) נסגר עוד בשנת 2003, וכי מלבד השתכרותו של פולק כשכיר, ומלבד החשד שהועלה כלפיו ביחס להפקדות בחשבונו, לא נמצא שהוא עסק בעיסוק אחר.

הפקדת הכספים בחשבון הבנק שלו, הגלוי והחשוף לעיניו של פקיד השומה, בוודאי שאיננה מתיישבת עם הכוונה להסתירם ממנו.

הדעת נותנת, שאם הכספים שהופקדו בחשבונו של פולק בסכומים של 2.5 - 4 מיליון ש"ח לשנה, כאמור, שייכים לו באמת, בוודאי הוא היה משתמש בהם, או בחלקם הגדול, לצרכיו, ורוכש באמצעותם רכוש, ולא היה מסתפק במשיכות של 50 - 60 אלף ש"ח לשנה בלבד.

מתוך השיקים הרבים שנמשכו מהחשבון בדקו עובדי פקיד השומה "מדגמית" שניים בלבד.

אחד מהם נמשך על ידי פולק לפקודת בתו פנינה, ופולק לא הכחיש זאת.

שיק נוסף נמשך לפקודת אדם בשם פולק יהודה מאיר (אין קרבת משפחה בינו ובין פולק). הוא נחקר על ידי פקיד השומה בעניין זה, לא זכר את השיק, אך ציין בוודאות כי הוא אינו מכיר את פולק.

הנה כי כן, גם ממצא זה שנחקר על ידי פקיד השומה מלמד על כך שפולק אינו קשור למשיכות שבוצעו מחשבונו.

ניתן לקבוע, לכן, במידה רבה של סבירות, שהכספים שהופקדו בחשבונו של פולק לא הגיעו באמת לידיו והוא לא היה בעליהם, אלא שחשבונו שימש מעין פלטפורמה להעברות הכספים שנעשו על ידי אחרים.

בענייננו לא הוכח שהכספים שהופקדו בחשבון פולק ניתנו כתמורה עבור סחורה, שירות או זכות כלשהי של פולק, וכן לא הוכח שמקורם הוא בשימוש באמצעי ייצור כלשהו של פולק.

הראיות מצביעות על כך שאותן הפקדות לא נעשו על ידו וכי הוא אינו הבעלים האמיתי של אותם כספים, כך שגם השימוש שבלית ברירה בסעיף העוללות לפי סעיף 2(10) לפקודה אינו אפשרי.

יודגש, כי אין בקביעה לפיה לא הוכח שההפקדות הנדונות הן הכנסה של פולק וכי לא הוכח שהן הכנסה החייבת במס לפי הפקודה, כדי "להכשיר" אותן הפקדות על פי חוקים אחרים העשויים להיות רלבנטיים, כגון: חוק איסור הלבנת הון, תש"ס 2000. אך עצם קיומם של הפקדות בחשבון בנק, בסכומים גבוהים ככל שיהיו, כדי להעיד בהכרח כי מדובר בהכנסות חייבות במס.