לא כל עובד יכול לטעון לאפשרות תחרות עם המעסיק שלו

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

עובד שכיר בחברה גדולה כמו חברת מריל לינץ', יתקשה לטעון כי קיבל תקבול בגין הימנעותו להתחרות בחברה. שהרי, קשה לראות כיצד באמת הוא יכול להתחרות בחברה בסדר גודל כזה. זאת לעומת עובד בעל שם ויידע, שיש לו אפשרות מעשית להתחרות עם מעבידו לשעבר ואף לקחת ממנו לקוחות. לאבחנה זו יש משמעות לעניין היבטי המיסוי שיחולו על התקבול.

בהתאם לכך, קבע ביום 2.9.2015 בית המשפט המחוזי מרכז בע"מ 12401-10-12 גולדפרב נגד פקיד שומה כפר סבא, כי כאשר עובד אינו בעל יכולת ממשית להתחרות במעבידו, לא תתקבל טענתו כי התקבול שקיבל מהמעביד הוא תקבול הוני בגין ויתור על זכותו להתחרות במעבידו.

המחלוקת בערעור שלפנינו נסבה על שאלת סיווגו של תקבול בסך של כ- 1.4 מיליון ₪ שקיבל גולדפרב במסגרת הסכם פשרה שהושג בינו לבין חברת מריל לינץ' ארה"ב – מעסיקו בעבר. המחלוקת היא האם התקבול מהווה, כולו או חלקו, הכנסה הונית, כגון: אי תחרות, כטענת גולדפרב, או שמא, המדובר בהכנסה שוטפת פירותית, שחל עליה שיעור מס שולי.

גולדפרב התחיל את דרכו כמתמחה במריל לינץ' בניו יורק. בתחילת שנת 2001 עבר גולדפרב לעבוד, כשכיר, בסניף של מריל לינץ' בישראל. ביוני 2008 חתמו גולדפרב והחברה האמריקאית על הסכם סיום וויתור הדדי של כלל טענות הצדדים. בהתאם למוסכם, שולמו לגולדפרב פיצויים בסך של 350,000$.

בדו"ח האישי למס הכנסה, נרשם התקבול כהכנסה מאי תחרות שחל עליה שיעור מס בשיעור של 20%.

ביהמ"ש הפנה להלכת חיים ניסים בעליון (ע"א 2640/11 פקיד שומה חיפה נגד חיים ניסים), לפיה, יש חזקה בסיסית לפיה כל תקבול שקיבל עובד ממעסיקו הוא שכר עבודה.

גולדפרב לא הצליח לסתור את החזקה הזו. הסכם הפשרה שנחתם בינו לבין החברה וטיוטת כתב התביעה העידו כי הוא התכוון לקבל מהחברה כספים הקשורים לעבודתו, בעוד שהחברה ייחסה חשיבות מועטה לאי התחרות, ובכל מקרה הגבילה אותה לתקופה קצרה ואך ורק לחברות האמריקאיות הדומות לה.

מנוסח סעיף אי התחרות מתברר, כי ההגבלה של גולדפרב הייתה לשנה וחודש בלבד. היות וביום חתימת ההסכם כבר חלפה שנה מתוך שנתיים שבהן היה אמור גולדפרב שלא להתחרות. מנסיבות הסכם הפשרה ומתוכנו סבור בית המשפט, כי מריל לינץ' לא חששה כלל מתחרות מצד גולדפרב אשר יתחרה על המוניטין שלה בארץ ובעולם.

גולדפרב התחייב, להימנע מעבודה בתחום מסוים וצר ביותר, ולתקופה מוגבלת ביותר, דבר שאינו מצביע על מכירת ידע ויכולות הגלומים בו. קבלת תשלום בעד הימנעות מביצוע עבודה או מתן שירות, כמוה, בנסיבות העניין, כקבלת חלף התשלום עבור ביצוע העבודה או מתן השירות. משמע, לא מדובר בתקבול הוני בעד "גדיעת העץ" אלא אך ורק בתקבול בעד הפירות – תמורה לעבודה.