חבות במע"מ בגין הפקעת מקרקעין ובגין תמיכות ממשלתיות

לגני ילדים ומעונות לגיל הרך ובגין מענקי המדען הראשי

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

חבות במע"מ בגין הפקעת מקרקעין (החלטת מיסוי 5268/15)

אדם פרטי הינו בעליו של מקרקעין. בהתאם לתכנית בניין עיר שונה ייעודם של המקרקעין. חלק מהם הופקע וחלק אחר מהם הוכרז כ"דרך".

תמצית הסדר המס ותנאיו

סעיף 1 לחוק מגדיר:

"עסקת אקראי – (2) מכירת מקרקעין לעוסק בידי אדם שאין עיסוקו במכירת מקרקעין, וכן מכירת מקרקעין בידי אדם כאמור, למעט מכירת דירת מגורים, למלכ"ר או למוסד כספי.."

עפ"י סעיף 1 לחוק, הפקעת מקרקעין הינה בגדר "מכר".

לאור העובדה כי בעל הנכס הוא אדם פרטי והמפקיעה מסווגת לצרכי החוק כמלכ"ר, הפקעת המקרקעין הינה בגדר "עסקת אקראי" ולכן מדובר ב"עסקה" החייבת במע"מ עפ"י חוק.

עפ"י תקנה 6(ב) לתקנות מס ערך מוסף, התשל"ו – 1976 (להלן: "התקנות"), החייב במס בעסקה הנ"ל הוא הקונה, הרשות המקומית.

בע"א 8863/07 ב.מ. כפריס דדו בע"מ נ' מנהל מע"מ , קבע ביהמ"ש העליון, כי מרכיב הפיצוי המשולם בשל ירידת ערך המקרקעין עפ"י סעיף 197 לחוק התכנון והבניה, התשכ"ה – 1965, אינו חייב במע"מ, ואילו מרכיב הפיצוי המשולם עבור הפקעתם הינו תשלום החייב במע"מ.

לאור הלכה זו סכום הפיצוי בגין הפקעת המקרקעין בצירוף הפרשי הצמדה וריבית יהיה חייב במע"מ. כמו כן, יתרת הסכום לתשלום בגין ירידת ערכם של המקרקעין הנותרים בידו של בעל המקרקעין לא יהיה חייב במע"מ. זאת ועוד, מועד החיוב יהיה בהתאם לסעיף 27 לחוק, עם תשלום הפיצוי. בנוסף, על הרשות המקומית לדווח על העסקה ולשלם את המס בגינה באמצעות טופס דיווח על עסקת אקראי.

חבות במע"מ בגין תמיכות ממשרד הכלכלה (החלטת מיסוי 7269/15)

עוסק מפעיל מעונות לילדים בגיל הרך. העוסק חתם על הסכם להפעלת מעונות עם משרד הכלכלה, לפיו מתחייב העוסק להפעיל את מעונות היום עפ"י הוראות חוק הפיתוח על המעונות, התשכ"ה – 1965 ותקנותיו.

העוסק מקבל ילדים המופנים אליו על ידי המחלקות לשירותים חברתיים ברשויות המקומיות. במסגרת ההסכם קובע המשרד תעריף שכר לימוד. בקשר לאותם ההורים הזכאים לסבסוד, המשרד יעביר לעוסק אחת לחודש את השתתפות המשרד.

תמצית הסדר המס ותנאיו

הסכומים המועברים לעוסק אינם בגדר תמיכה שמקבל העוסק אלא תמיכה הניתנת להורי הילדים. ההורים הם אלו המגישים למשרד את הבקשה לקבלת התמיכה.

בעת קביעת הזכאות למשפחה עבור שכר הלימוד נשקלים נתוניה האישיים של המשפחה, ללא קשר לזהות העוסק, ורק לשם היעילות מועברים סכומי התמיכה במשפחה ישירות לעוסק, אשר למעשה נבחר על ידי המשפחה, ובהוראתה מעביר המשרד את הסכום ישירות לעוסק, ולא בדרך של העברת הכספים למשפחה.

אשר על כן יש לראות את הסכומים המתקבלים בידי העוסק מהמשרד, כתקבולים המתקבלים בתמורה לשירותים שמעניק העוסק, החייבים במס.

ניכוי מס תשומות בגין הוצאות טיפול במענקים מהמדען הראשי (החלטת מיסוי 5738/15)

חברה פנתה באמצעות יועצים שונים למשרד הכלכלה ובקשה לקבל מענק למחקר ופיתוח מהמדען הראשי. בקשתה של החברה לקבלת המענק אושרה ע"י המדען.

תמצית הסדר המס ותנאיו

על פי הוראות סעיף 12 לחוק מס ערך מוסף, תמיכה, תרומה או סיוע אחר המתקבלים בידי עוסק נחשבים כחלק ממחיר עסקאותיו וחייבים במס.

עם זאת, שר האוצר קבע רשימה סגורה של מקרים שלגביהם לא יחול סעיף 12 לחוק, כך שקבלתם לא תהיה חלק  ממחיר עסקאותיו של העוסק, ועל כן לא יהיה מקבלם חייב במס בגינם. רשימת מקרים אלו קבועה בתקנה 3 לתקנות מס ערך מוסף.

סעיף 41 לחוק מע"מ קובע, כי ניתן לנכות מס תשומות רק כנגד עסקה החייבת במע"מ.  עפ"י ע"א 507/02 אבי צמיגים, לא ניתן לנכות מס תשומות ששימש לצורך השגת הכנסה, לרבות מענק, שאינה חייבת במס ערך מוסף.

בהתאם להוראות סעיף 41 לחוק ופסיקות בתי המשפט, לא יותר ניכוי מס התשומות בשל הוצאות ששימשו לקבלת מענקים המנויים בתקנה 3 לתקנות מע"מ.