בעקבות תביעה ייצוגית יקבלו המייצגים החזרים מרשות המיסים

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

רו"ח עופר מנירב , המועמד כיום לכהן בקדנציה נוספת כנשיא לשכת רואי חשבון בישראל, זכה בתביעה ייצוגית, אשר הגיש כנגד רשות המיסים. בית המשפט הכריע, לאחר הליכים וערכאות משפטיות שונות שבהם התגלגל ההליך, כי רשות המיסים תחזיר למייצגים – עורכי דין, רואי חשבון ויועצי מס, את התשלומים ששילמו בגין השימוש במערכת השאילתות הממוחשבת של שע"מ, היות ותשלומים אלו נגבו על ידי רשות המיסים שלא כדין.

ביום 11.8.2015 ניתן פסק דין של בית המשפט בעניין מנירב (ת"צ 115/07 רו"ח עופר מנירב נ' מדינת ישראל – רשות המסים), לפיו חויבה רשות המיסים לאפשר שימוש בשירותי שע"מ ללא חיוב תשלום על שאילתות וללא חיוב חודשי שוטף. הכספים אשר נגבו ע"י רשות המסים עד כה בשל שירותים אלו, יוחזרו על ידה למייצגים.

עופר מנירב, שהיה בעבר ראש לשכת רואי חשבון בישראל ומועמד כיום לקדנציה נוספת כנשיא הלשכה, הגיש בשנת 2007, תובענה מנהלית ובקשה לאשרה כייצוגית, כנגד רשות המסים, בעילה של גביית תשלומים שלא כדין ממייצגי הנישומים: רואי חשבון, עורכי דין ויועצי מס (להלן: "המייצגים"), עבור התחברות ושימוש במערכת שע"מ.

רשות המסים גבתה מהמייצגים שלושה סוגי תשלומים :

1. דמי חיבור חד פעמיים למערכת.
2. דמי שימוש חודשיים קבועים ללא קשר למידת השימוש.
3. תשלום עבור השאילתות בהתאם לשימוש בפועל, דהיינו בהתאם לזמן השימוש ולמספר מסכי השאילתות.

רו"ח עופר מנירב ביסס את תובענתו על שתי עילות מרכזיות:

העילה האחת התבססה על הטענה כי יש לסווג את התשלומים שגבתה רשות המסים כ"אגרה" ולא כ"מחיר", ומאחר שאין חוק המסמיך את רשות המסים לגבות אגרה זו, הרי שהגבייה הינה בלתי חוקית ועל רשות המסים להשיב למייצגים את כל התשלומים שגבתה מהם בגין החיבור והשימוש במערכת שע"מ.

העילה השנייה התבססה על סע' 18(ד) לחוק חופש המידע, התשנ"ח – 1998, לפיו אין לגבות אגרה בעד בקשה של אדם לקבל מידע אודות עצמו.

בפסק דין ראשון אשר ניתן ביום 7.1.2008 נדחתה בקשתו של רו"ח עופר מנירב. בימ"ש קבע שרשות המיסים הייתה זכאית לגבות את תשלומי שע"מ כמחיר ולא כאגרה.

על החלטה זו ערער רו"ח עופר מנירב לביהמ"ש העליון (עע"מ 980/08 עופר מנירב נ' מדינת ישראל). הערעור התקבל ונפסק, כי בשלב המקדמי של בקשת האישור נמצא לכאורה שיש אפשרות סבירה שהתובענה תוכרע לטובת חברי הקבוצה. ביהמ"ש העליון ציין כי לכאורה יש יסוד לטענת מנירב כי הסיווג הנכון של התשלומים עבור השאילתות במערכת שע"מ, ושל התשלומים החודשיים הקבועים עבור השימוש במערכת שע"מ הוא אגרה ולא מחיר.

בין היתר, טען רו"ח עופר מנירב כי למעשה המייצגים הם אלו שנתנו שירות לרשות המסים. בכך שהקלידו את הדו"חות וערכו בירורי שאילתות במערכת שע"מ וכך חסכו כוח אדם רב מאנשי רשות המיסים שעסקו בפעולות אלו עבור כלל המייצגים בעבר.

בית המשפט קבע, כי ההשבה תעשה לכלל המייצגים, בגין תשלומים לשע"מ שנעשו מיום 12.2.2005 (24 חודשים לפני מועד הבקשה לאישור התובענה הייצוגית) ועד ליום 2.5.2015 (מועד אישור התובענה כייצוגית). הסכום אשר יושב למייצגים יהיה בסך של 38,960,219 ₪.

בית המשפט דחה את טענת רשות המסים כי ההשבה אינה צודקת בשל כך שהמייצגים מגלגלים את תשלומי השע"מ על הלקוחות, ובשל העובדה שהמייצגים כבר ניכו את תשלומי שע"מ כהוצאה מוכרת. שכן, במידה והמייצגים ניכו סכום זה כהוצאה מוכרת, והוא יוחזר להם, יהיה עליהם להתחשבן עם רשויות המס כדין.

בית המשפט קבע, כי יש להחיל על השבת הכספים הנ"ל שנגבו שלא כדין, ריבית והצמדה לתקופה מיום התשלום ועד יום ההחזר, לפי חוק פסיקת ריבית והצמדה.

אשר על כן, סכום ההשבה הכולל עומד על 39,260,219 ₪. כל סכום שנתי יוצמד בהתאם לחוק פסיקת ריבית והצמדה. חישוב ההצמדה ייעשה מאמצע השנה ועד ליום התשלום בפועל.