תשלום מראש עבור "רכישת שחקן" מהווה רכישה הונית  

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בית המשפט העליון קובע כי תשלום מראש עבור הזכות להעסיק "שחקן" מהווה תשלום הוני. היישום מעלה כי תשלום מראש עבור העסקת עובד מהווה נכס הוני, ולכן, העובד חייב בגינו רק במס רווח הון ולא במס מלא כהכנסת עבודה.

בעניין קשר ספורט (ע"א 7883/12 קשר ספורט בע"מ נ' מע"מ ת"א 3 אשר ניתן ביום 13.07.2015) נקבע כי רכישה או זכות השאלה של שחקן ספורט מקבוצה אחרת נכללת בהגדרת "טובין" שבחוק מע"מ ועל כן רכישת זכות זו תחשב עסקה לעניין מע"מ. כשמדובר ברכישה מקבוצה מחוץ לישראל יש לשלם את המע"מ בעת כניסת השחקן לישראל, כמו שמשלמים גם לגבי טובין אחרים הנכנסים לישראל ביבוא.

הסוגיה עלתה לגבי תשלומים ששילמה קבוצות ספורט לקבוצת כדורגל בחו"ל עבור התרת חוזי העסקתם של שחקנים, או עבור השאלת שחקנים לתקופה קצובה, על מנת שיוכלו להתאמן ולשחק במסגרתן. האם הם מהווים תמורה בגין יבוא טובין החייבת במס ערך מוסף ?

מדובר בקבוצות הספורט העוסקות בכדורגל, ומסווגות כמלכ"ר לעניין מס ערך מוסף. הן התקשרו בהסכמים עם קבוצות כדורגל מחו"ל להסדרת שחרורם של שחקנים מחוזי העסקתם עם הקבוצות הזרות בהן היו רשומים, או השאלתם לתקופה קצובה, על מנת שתתאפשר העסקתם כשחקנים בקבוצות בישראל.

מנהל מע"מ קבע, כי התשלומים ששולמו על ידי הקבוצות בישראל לקבוצות הזרות במסגרת ההסכמים, מהווים תמורה עבור הזכות להעסקת השחקן על ידן. לעמדת המנהל, נרכשו זכויות המהוות נכסים בלתי מוחשיים על פי חוק מע"מ, אשר יבואם לישראל מחייב בתשלום מע"מ.

ההכרעה בשאלה האם יש לחייב את קשר ספורט במס ערך מוסף תלויה, בנסיבותינו, במענה לארבע שאלות משנה:

1. האם עסקינן בטובין?
2. אם כן, האם בוצע " יבוא " של טובין אלה לישראל על ידי קשר ספורט?
3. האם מדובר בשינוי מדיניות פסול על ידי המנהל?
4. האם השומות הוצאו בהתאם לדין הפרוצדוראלי?

בית המשפט ענה לשאלות לעיל, כדלקמן:

הגדרת המונח "טובין", המנוסחת על דרך הריבוי, היא הגדרה רחבה. הפרטים המנויים בה אינם מהווים רשימה סגורה. לעניינו, נודעת חשיבות לביטוי "זכות, טובת הנאה ונכסים בלתי מוחשיים אחרים" המהווים כולם "טובין" לעניין חוק מע"מ.

זכות תביעה נחשבת ל"זכות" לפי חוק מע"מ. כך נקבע בעניין שרגא (ע"א 418/86 שרגא רוזיו), שם המערער טיפל בתביעתם של תושבי חוץ לפיצויים בגין תאונות דרכים שאירעו להם בעת ששהו בארץ. נקבע שמדובר בזכויות לא מוחשיות בישראל החייבות במע"מ.

בעניין אברך (ע"א 182/72 אברך) שולמו למערער פיצויים בגין ביטול תביעה לפירוק חברה שהיה מנהלה והחזיק במניותיה. נקבע, כי פיצויים אלו מהווים "רווח הון" שהופק ממכירת "נכס", כהגדרתו בסעיף 88 לפקודת מס הכנסה. השופט מני, בדעת רוב, סבר כי המונח "זכות ראויה" כוללת גם את הזכות לתבוע פירוק חברה.

ההסכמים שעליהם חתמו קבוצות הספורט, כמו גם תכלית תקנות ההעברה המסדירות את העברת השחקנים בין הקבוצות השונות, אינן מתמצות בסיום חוזי העסקה בין שחקנים לקבוצותיהם. ההיבט השני של העברתם לשחק ולהירשם תחת מועדון אחר, בהתאחדות אחרת -  הוא בלתי נמנע. הא בהא תליא.

נקודת מבט כזו מגלה, כי התמורה שולמה על פי ההסכמים עבור העברת הזכות להעסקת השחקן בישראל.

היות וכך, במסגרת ההסכמים נרכשה, באופן קבוע או לתקופה קצובה ובהשאלה, זכות להעסקת השחקן. זכות שהייתה מוקנית עד אז לקבוצות הזרות. זכות זו היא בעלת ערך כלכלי, ולכן נכללת בהגדרת "טובין" לפי חוק מע"מ.

נציין כי לדעתנו, פסק הדין מעלה סבך של קושיות שדומה כי בית המשפט לא נתן את דעתו עליהם עד תום. כך למשל, לאור העובדה כי הפסיקה קבעה כי העסקת שחקן על ידי קבוצת ספורט יוצרת יחסי עובד-מעביד ומדובר בתשלומים המהווים שכר עבודה, הרי ניתן ללמוד מפסק דין זה כי ניתן לראות בתשלום מראש עבור העסקת עובד כתשלום הוני החייב במס רווח הון ולא במס שולי החל על הכנסת העבודה ברגיל. 

התמיכה לחשיבה זו, נובעת גם מהעובדה שככל שהיה מדובר בתשלום עבור שכר עבודה, לא הייתה חלה חבות במע"מ בכלל, היות ושכר עבודה מוחרג מהגדרת "שירות" לפי חוק מע"מ.

צא ולמד, כי תשלום מראש עבור התחייבות לעבודה, מהווה רכישת נכס הון החייב במס רווח הון.