פעילות עסקית חייבת במע"מ של רשות מקומית

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

למרות ההנחה הטבעית שפעילות של רשות מקומית עירונית או מועצה אזורית, היא לטובת הציבור ולכן היא פעילות ללא כוונת רווח הפטורה ממע"מ, ייתכן כי פעילויות מסוימות המבוצעות על ידי רשויות מקומיות, יהיו בכל זאת חייבות במע"מ.

כך נקבע בעניין המועצה האזורית בני שמעון (ע"א 2648/12 מנהל מס ערך מוסף נ' המועצה האזורית בני שמעון אשר ניתן ביום 30.6.2015), כי יש לסווג את פעילותה של המועצה בהפעלת אתר פסולת "מטמנה", כ-"פעילות עסקית" החייבת במס.

מדובר באתר לסילוק והטמנת פסולת המכונה "אתר דודאים" המופעל על ידי המועצה האזורית. בהיותה רשות מקומית, מסווגת המועצה האזורית כמלכ"ר לצורך חוק מס ערך מוסף ולכן ראתה גם את פעילותה של המטמנה, כפעילות שאינה חייבת מס.

ביום 6.9.2010 החליט מנהל מע"מ, בהתאם לסמכותו לפי סעיף 58 לחוק, לקבוע כי פעילות המועצה בכל הקשור בפעילות האתר הינה פעילות של "עוסק".

בית המשפט אישר את החלטת מנהל מע"מ, בהמשך לפסיקתו בעניין עיריית אשקלון (ע"א 1919/10 מנהל המכס והמע"מ נ' עיריית אשקלון (27.09.2012).

נקבע כי המבחנים שנקבעו בעניין עמותת בשערייך ירושלים יפים גם לעניין סיווג פעילות של רשויות מקומיות. למרות שהמועצה האזורית מפעילה את אתר דודאים באמצעות קבלן משנה, כאשר פעילותה הישירה באתר מצטמצמת רק לפיקוח על אותו קבלן משנה ולשירותי תקורה, הרי מטרת ההפעלה היא לייצר רווח תפעולי. שיעור הרווח התפעולי נע בין 20% ל-52%. האתר קולט פסולת גם מלקוחות אשר אינן רשויות מקומיות מאזור הדרום, שעליהם נאבקים מטמנות פסולת אחרות בישראל המסווגות כ"עוסק".

בנסיבות המקרה דנן, דומה כי ארבעה מתוך ששת מבחני בשעריך ירושלים מטים את הכף לטובת סיווג המשיבה כ"עוסק" לצורך החוק.

המבחנים התומכים בעמדת המנהל :

מטרת הרווח - המטרה של פעילות המטמנה לייצר רווח תפעולי. הגם שהמטרה הסופית של המועצה היא מימון פעילות המועצה ולא עשיית רווחים, אך בנסיבות שבהן מדובר בהיקף פעילות משמעותי אשר נמשך לאורך זמן ואשר הצמיח למועצה האזורית רווח תפעולי משמעותי, יש לבכר את שיקול המטרה הזמנית על פני המטרה הסופית.

מאזן המוסד - הפעילות מהאתר מניבה רווח תפעולי נאה.

האפשרות לפצל את הפעילות - מדובר בפעילות נפרדת מפעילותה המוניציפלית של המועצה.

הפגיעה הבלתי מוצדקת באוצר -בעניין עיריית אשקלון ביצעה המשנה לנשיא, הבחנה בגין רכישת מקרקעין בידי אנשים פרטיים, עליה נאמר כי היא "אינה בהכרח בגדר צריכה רגילה שעליה ביקש המחוקק להטיל מע"מ" לבין חנות מזון ושירותי הובלת נפטרים שהינם "מוצרי צריכה ושירותי צריכה רגילים שעליהם ביקש המחוקק להטיל מע"מ".

המבחנים התומכים בעמדת המועצה האזורית:

חוקת הגוף -מטה את הכף לכיוון סיווג הפעילות באתר כפעילות מלכ"רית.

ההפליה בתחרות -המועצה האזורית טוענת כי מדובר בשוק המאופיין, בייסודו, בבידול גיאוגרפי משמעותי. זאת להבדיל מנסיבותיו על עניין עיריית אשקלון, שם פעילותה של העיריה כללה בראש ובראשונה מכר לאנשים פרטיים, אשר אינם זכאים לניכוי מס תשומות.

סוף דבר הערעור של מנהל מע"מ התקבל והפעילות של המטמנה סווגה כפעילות עסקית לכל דבר, החייבת במע"מ ומן הסתם גם במס הכנסה.