קבלת מידע מתוך תיקי מיסוי מקרקעין לגבי עסקאות היסטוריות

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

מרגע רכישת מקרקעין ועד מכירתן חולפות בדרך כלל שנים רבות. חלק מהעסקאות שנעשו בעבר מגיע אף כדי הימים של קודם להכרזת המדינה. לעת המכירה כיום, יש צורך במידע ההיסטורי על הרכישה ועל שרשור ההחזקות במקרקעין ככל שהייתה בדרך של ירושה או מתנה. איתור מידע זה מוסדר, הן במסגרת חוק חופש המידע והן במסגרת תקנות פעולות ושירותים אגרות.

אך איתור המידע ההיסטורי במסגרת חוק חופש המידע אינו דורש תשלום אגרות. בעניין הר שמש (עע"מ 2894/14 משה הר שמש, עו"ד נ' הממונה על חוק חופש המידע ברשות המיסים בישראל, אשר ניתן ביום 10.5.2015) קבע בית המשפט העליון כי אזרח המבקש מידע מרשות המסים יידרש לשלם אגרה. זאת על אף הפטור הכללי לפי חוק חופש המידע, לפי תקנות ספציפיות בנושא המחייבות תשלום אגרה, כדלקמן:

הר שמש הינו עו"ד המייצג בעלי זכויות בבניין ברמת-גן, אשר התקשרו עם יזם למימוש זכויות הבניה בבניין במסגרת תמ"א 38. כחלק מתניות העסקה - הבעלים נדרשו להגיש הצהרה למנהל מיסוי מקרקעין, בה היה עליהם לציין, בין היתר את התמורה אשר שולמה על ידם במקור בעבור רכישת הזכויות ואת תאריך הרכישה.

לאור העובדה כי רוב הבעלים לא שמרו ברשותם את המידע הנדרש, הר שמש החל בהתכתבות עם מנהל מחלקת שומת מקרקעין ועם הממונה בבקשה לקבל מהם את המידע הנדרש, מבלי לשלם אגרה, וזאת, לגישתו, בהתאם לזכותם של הבעלים לקבל מידע על אודות עצמם על פי חוק חופש המידע.

הממונה הסכים למסור להר שמש פלט שאילתא 977 (פלט גולמי המפרט את אופן מיסוי הרכישה), אשר כולל את שומות הרכישה של עסקאות אשר בוצעו בבניין החל משנת 1983, מכיוון ורק משנה זו החלו שלטונות המס לעשות שימוש במערכת ממוחשבת.

בית המשפט קבע כי חוק חופש המידע ותקנות פעולות ושירותים אגרות לא מגדירים שני מסלולים מקבילים, כפי שטען עו"ד הר שמש. אלא, קיימת התנגשות בין המסלולים האמורים. בהינתן התנגשות זו, ולאור הפרשנות לסעיף 20 לחוק חופש המידע שהוא חוק כללי, הרי הנתיב המחייב במקרה אשר לפנינו, הוא זה אשר מוגדר בתקנות פעולות ושירותים אגרות, אשר הינן הוראות חוק ספציפיות לעניין, לפיהן יש לשלם את האגרה הקבועה בתקנות האמורות כתנאי מקדים לקבלה של המידע הנדרש.