מיסים ועסקים בע"מ. רמי אריה, עורך דין ורואה חשבון. דורון טיקוצקי קנטור גוטמן נס עמית גרוס ושות
true

מדורים מקצועיים

מס הכנסה

מיסוי מוניטין ורווחי הון

לא ניתן לקזז הפסד מהפרשי שער בניירות ערך

רמי אריה, עו"ד ורו"ח  |  04.05.2015

לא ניתן לקזז הפסד מהפרשי שער בניירות ערך

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

אנשים רבים משקיעים בניירות ערך או בקרנות נאמנות הנסחרים במטבע חוץ בחו"ל. הרווח או ההפסד מהשקעה זו, מורכבים הן מעליית הערך של נייר הערך והן מעלייה או ירידה של שער המטבע אשר בו נעשית ההשקעה לעומת שער השקל. אך ההתייחסות המיסויית לכל אחד משני רכיבים אלו היא שונה לחלוטין.

בעניין מוזס (ע"מ 53703-09-12 עודד ו/או שולמית מוזס נ' פקיד שומה למפעלים גדולים, ניתן ביום 30.3.2015), קבע בית המשפט, כי הפסד מניירות ערך הנובע מירידת שער החליפין, אינו מוכר כהפסדים המוכרים לקיזוז מרווחי הון אשר נצמחו למשקיעים.

בשנות המס של הערעור החזיקו מוזס בתיקי השקעות הכוללים ניירות ערך הנקובים במטבע חוץ, ובדיווחיהם קיזזו מוזס הפסדים אשר נבעו מירידת שער החליפין מרווחי הון אחרים שהיו להם.

בינם לבין פקיד השומה התגלעו שתי פלוגתות:

  1. האם לאור הוראות סעיף 92 לפקודה, ניתן לקזז הפסד הון המשקף ירידת שער החליפין?
  2. כיצד יש לחשב את ריווח ההון הריאלי במכירה בה נוצר רווח הון ושער החליפין ירד בין מועד הרכישה למועד המכירה?

 

פקיד השומה טען כי, במכירת נייר ערך גלומים שני מרכיבים אשר יש לראות בכל אחד מהם כ-"נכס" נפרד. רכיב הרווח הממשי מנייר הערך ורכיב הרווח או ההפסד הנובעים מהשינוי בשער מטבע החוץ.

בית המשפט הפנה לעניין כלל פיננסים (ע"מ 13485-02-13 כלל פיננסים בטוחה ניהול השקעות בע"מ נ' פקיד שומה ת"א 5), בו נקבע כי סעיף 92(א)(1) לפקודה, יוצר הקבלה בין הפסד הון ורווח הון לצורך קביעת הזכאות לקיזוז הפסד הון. הוא קובע כי רק הפסד ההון שאם היה רווח הון והיה חייב במס ניתן לקיזוז.

בית המשפט קיבל את עמדת פקיד השומה, כי במכירת נייר ערך חוץ גלומים למעשה שני נכסים. נכס אחד הינו נייר ערך חוץ, אותו רכש הנישום לפי שער ידוע ביום הרכישה וביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינוי שער נייר הערך בבורסה בה הוא נסחר. נכס שני, הינו מטבע החוץ בו נקוב נייר הערך אשר גם ביחס אליו ניתן למדוד רווח והפסד הנובעים משינוי שער מטבע החוץ ביחס לשקל הישראלי.

תמיכה למסקנה דלעיל, ניתן למצוא בכך שהמחוקק מצא לנכון להבחין באופן מפורש בין נייר ערך לבין מטבע החוץ בו הוא נקוב, כאשר קבע את הסיפא להגדרת "מדד" הקובעת:

"...על אף האמור, לעניין נייר ערך בידי יחיד, הנקוב במטבע חוץ או אשר ערכו צמוד למטבע חוץ, יראו את שער המטבע כמדד"

בכך משווה למעשה בית המשפט את הפרשי השער ל-"סכום אינפלציוני" אשר אינו חייב במס ואינו יכול להיות מקוזז למס כהפסד, אף אם ההשקעה לא הניבה אפילו את עליית המדד.

אשר לפלוגתא השנייה. בסיכומיהם מציגים מוזס דוגמא הממחישה את הסיטואציה לגביה הם מבקשים הכרעה, ולהלן הדוגמא: נישום רכש נכס ב-100 ₪ ומכר את הנכס ב-130 ₪ כאשר בתקופה בה החזיק בנכס ירד השער בשיעור של 20%. לטענת מוזס בדוגמא זו, חב הנישום במס ריווחי הון בגין ההפרש בין התמורה (130 ₪) לבין יתרת המחיר המקורי המתואם ובסה"כ 50 ₪ (מתוכם 20% בגין ירידת השער).

בית המשפט קבע כי, אכן, אם הנכס המדובר הינו נייר ערך זר הנקוב במטבע חוץ, כבענייננו, יש להבחין בין עליית שער נייר הערך לבין ירידת שער מטבע החוץ ביחס לשקל, כאשר בגין הרווח מעליית שער נייר הערך יחויב הנישום במס ריווחי הון, בעוד בגין ירידת שער מטבע החוץ ביחס לשקל אין הנישום זכאי לקיזוז ההפסד. זאת משום, כי אילו היה נצמח לנישום רווח מעליית שער מטבע החוץ היה רווח זה פטור.

 

 

 

 

 

 

‹ חזרה