שכר כולל – האפשרות לכלילת רכיבי שכר שונים בשכר

הילה פורת, עו"ד

סעיף 5 לחוק הגנת השכר, התשי"ח-1958 (להלן – חוק הגנת השכר), אוסר על הכללת גמול שעות נוספות ומנוחה שבועית בשכר כולל (אלא אם הסכם קיבוצי שאושר ע"י שר העבודה קובע זאת) וכן על הכללת דמי / תמורת / פדיון חופשה בשכר כולל. אשר על כן:

לענין שעות נוספות - סעיף 5 לחוק הגנת השכר בא לאסור ולמנוע קביעת שכר עבודה שיכלול גמול שעות נוספות כחלק מסך גלובלי. יחד עם זאת, הפסיקה קבעה כי ניתן לקבוע תשלום נפרד עבור שעות נוספות, במסגרת המותר לפי חוק שעות עבודה ומנוחה, התשי"א-1951 (להלן - חוק שעות עבודה ומנוחה), ואם ההסדר אינו בגדר פיקציה אזי לא יהיה בו פסול.

כאשר מעסיק מתכוון להעסיק עובד בשעות נוספות ומעוניין לשלם על כך תוספת גלובלית למשכורתו של העובד, עליו לייחד רכיב נפרד בתלוש המשכורת, "תוספת שעות נוספות גלובלית", כך שיהיה מדובר בתוספת המאובחנת בצורה ברורה בתלוש השכר משכר העבודה היסודי, ואז לא יווצר מצב של תשלום שכר כולל.

בנוסף, יש לסכם מראש על מספר מירבי של שעות נוספות אליהן מתייחסת התוספת ולחשב את התוספת בהתאם, כאשר יש להקפיד על כך כי המוסכם לא יכלול גמול בעד שעות מעבר למותר עפ"י חוק שעות עבודה ומנוחה.

יש לזכור, כי במקרה בו מסוכם על תוספת שעות נוספות גלובלית, העובד יקבל את התוספת גם אם לא יעבוד את מלוא מכסת השעות הנוספות שעליהן סוכם.

בתע"א 6410/09 שלמה פנקר נ' סירקה בע"מ , מיום 18.12.2012, קבע בית הדין האזורי לעבודה כי יש מקרים בהם הסכמה על מתכונת עבודה בשכר גלובלי איננה מקפחת את העובד והיא אף עשויה להיטיב עימו. ואולם, על מנת שבית הדין ימנע מלהפעיל את הוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, על בית הדין להשתכנע כי אלה פני הדברים. במקרה דנן, המעסיקה לא ראתה עצמה מחוייבת לשלם לתובע את הסכום הגלובלי, אלא שמעת לעת קיזזה מהשכר המוסכם בהתאם לימי העדרותו ולשעות עבודתו של התובע בפועל. בנסיבות דנן אין עילה לסטות מהוראות סעיף 5 לחוק הגנת השכר, אשר מטרתו למנוע מהמעביד לסכם עם עובד מתכונת עבודה בשכר גלובלי באופן אשר יש בו, לעיתים קרובות, כדי לחתור תחת תכלית חקיקת המגן - ולפיכך יש לראות את השכר הגלובלי ששולם לתובע כשכר רגיל עבור משרה מלאה, על אף שאין להתעלם מהתחושה שהתובע "נהנה מן ההפקר" במובנים מסוימים. לאור האמור, התובע זכאי לגמול שעות נוספות. 

מובהר, כי בהתאם לחוק הגנת השכר, התשי"ח–1958, על המעסיק לפרט בתלוש השכר, בין היתר, את מספר ימי העבודה שהעובד עבד בפועל בתקופה שבעדה שולם השכר, ואת מספר שעות העבודה שהעובד עבד בפועל בתקופה זו (לרבות מספר שעות נוספות), אלא אם מדובר בעובד שתנאי עבודתו ונסיבותיה אינם מאפשרים למעסיק כל פיקוח על שעות העבודה והמנוחה שלו .

בנוסף, עפ"י החוק הנ"ל, נטל ההוכחה בתביעה לשכר עבודה בגין שעות נוספות (בין היתר) מוטל על המעביד (בעד מספר שעות נוספות שאינו עולה על 15 שעות נוספות שבועיות או שאינו עולה על 60 שעות נוספות חודשיות).

לפיכך, ככל שמדובר בעובדי הנהלה, עובדים במשרות אמון ועובדים שחלה חובה לפרט את מספר שעות העבודה שלהם (לרבות שעות נוספות), שמקבלים תוספת שעות נוספות גלובלית, מומלץ מאוד לנסח הסכמי העסקה מתאימים שיעמדו בדרישות החוק.

לענין הוצאות נסיעה – אין איסור בחוק לעניין הכללת דמי נסיעה בשכר כולל. יחד עם זאת, בפסיקה נקבע כי הסכמת עובד לכלול דמי נסיעה בשכר כולל חייבת להיות מפורשת וחד משמעית.

לכן, רצוי כי במקרה בו מוסכם עם עובד על שכר כולל דמי נסיעות, הסיכום יהיה מפורש ובכתב וכן יתבצע עדכון של השכר בשיעור עדכון תעריף דמי הנסיעה. בנוסף, יש להפריד רכיב בתלוש המשכורת ל"החזר הוצאות נסיעה" בהתאם.

לענין פיצויי פיטורים - סעיף 28 לחוק פיצויי פיטורים, התשכ"ג-1963, קובע אפשרות לתשלום שכר הכולל פיצויי פיטורים, ולפיו, הסכם בין מעביד לבין עובד, שפורש בו שהפיצויים כלולים בשכר העבודה, וההסכם אושר ע"י שר העבודה או מי שהוסמך על ידיו לכך, יבוא לענין הפיצויים במקום הוראות חוק פיצויי פיטורים, ובלבד שאין הסכם קיבוצי החל על המעביד והעובד המחייב תשלום פיצויי פיטורים.

לענין דמי הבראה - אין איסור בחוק לענין הכללת דמי הבראה בשכר, כך שהמעסיק יכול להחליט כי הוא משלם לעובדיו דמי הבראה מדי חודש.

יחד עם זאת, יש להפריד לצורך הענין רכיב נוסף בתלוש המשכורת, ולוודא שהסכום המשולם מדי חודש לא יהיה נמוך או גבוה מהשיעורים שנקבעו לתשלום דמי הבראה באותו מועד, ועפ"י הוותק של העובד במקום העבודה, כאשר יש לחלק את הסכום ל-12 חודשים.

* המאמר לקוח מתוך הספר דיני עבודה המדריך המלא (הילה פורת, עו"ד), אשר יצא לאור בסוף חודש דצמבר 2012. המהדורה החדשה כוללת התייחסות מפורטת לחידושים בתחום דיני העבודה (כולל החוק החדש להגברת האכיפה). הספר ערוך לפי נושאים (כולל תוכן עניינים מפורט) ומהווה כלי עבודה מעשי ומקצועי לעוסקים בתחום דיני העבודה והשכר. עו"ד הילה פורת, מנהלת ובעלת משרד עורכי דין הילה פורת ושות' המתמחה במתן שירותים משפטיים מגוונים למעסיקים בתחום דיני העבודה, מנהלת הפורטל "עולם העבודה" ומחברת הספרים : "דיני עבודה – המדריך המלא" ו-"הסכמים, מסמכים וטפסים בדיני עבודה"