ההסתברות לקבלת פיצוי ממס רכוש בגין מעשי איבה ומלחמה

רמי אריה, עו"ד ורו"ח

בפסק דין נוסף אשר ניתן בעקבות פסק הדין בעניין עדירן פיורה אשר יוצגה על ידי משרדנו, חוזר וקובע בית המשפט, כי לצורך הזכאות לפיצוי בגין נזקי פעולות מלחמה ואיבה, אין חובה להוכיח שהנזק נגרם עקב פעולות אלו ולא מגורמים עלומים אחרים, אלא במידת סבירות סבירה.

כך נקבע הפעם בעניין שי קי (ע"מ 35522-12-12 מנהל מס רכוש וקרן פיצויים נגד שי.קי סחר מתכות (2001 ) בע"מ)  אשר ניתן ביום 22.2.2015. נקבע כי הצתה אשר בוצעה למפעל היא נזק מלחמה אשר מזכה בפיצויים.

לשי. קי סחר מתכות (2001) בע"מ יש מפעל למחזור יריעות ניילון ומתכות. המפעל  נמצא באזור התעשייה "ניצני שלום" הסמוך ליישוב ניצני עוז, המשיקה לפאתי העיר טול כרם.

בתאריך 22.4.2009, אירעה שריפה במפעל בשעות הערב. אין מחלוקת כי השריפה נגרמה כתוצאה מהצתה מכוונת ואין גם מחלוקת כי ההצתה בוצעה בידי תושב או תושבי טול כרם או הכפרים הסמוכים לה.

בעקבות האירוע הנ"ל, הגישה שי קי תביעה לפיצויים על פי חוק מס רכוש וקרן פיצויים.

מנהל מס רכוש וקרן פיצויים סבר, כי המניע להצתת המפעל היה התנגדותם של תושבי טול כרם לקיומם של מפעלים מזהמים באזור התעשייה ניצני שלום.

על החלטת המנהל הוגש ערר לוועדת הערר.

בהחלטתה מיום 2.2.2012, קיבלה הוועדה את הערר ופסקה כי האירוע היה פעולת איבה המזכה בפיצוי לפי חוק מס רכוש וקרן הפיצויים.

המנהל מנה בנוסף, שורה של ליקויים באופן אחסנת חומר במפעל והפרות של הוראות חוק ודרישות נוהל. מחדלים אלה הביאו את המנהל למסקנה, כי השריפה הנדונה לא נגרמה כתוצאה מ"נזק מלחמה" ולפיכך אין המשיבה זכאית לפיצויים.

בית המשפט קבע כי החלטת וועדת הערר מנומקת דיה. יש בה כדי להסביר, בכל ההיבטים העיקריים, את הסיבות אשר הביאו את הוועדה לכדי מסקנה, במאזן ההסתברויות, כי מדובר בנזק שנגרם עקב פעולות איבה ולא מעשה מחאה נגד זיהום הסביבה ולכן החברה זכאית לפיצוי בגין הנזק ממס רכוש.