התיישנות תביעה לתשלום דמי הבראה

תמיר קדמי, עו"ד

מה היא תקופת ההתיישנות על זכות תביעה לתשלום דמי הבראה?

סעיף 7(א) לצו ההרחבה קובע כדלקמן:

"עובד יהיה זכאי לדמי הבראה אף לאחר סיומם של יחסי עובד ומעביד, וזאת לגבי תקופה של עד שנתיים שלפני תום תקופת עבודתו, אם לא קיבל את דמי ההבראה בעבור אותה תקופה במהלך עבודתו".

הפסיקה פירשה את הוראות סעיף 7 (א) לצו הרחבה וקבעה כי צריך להבדיל בין שני מצבים:

מצב ראשון:

תשלום דמי ההבראה נתבע לאחר שיחסי העבודה הסתיימו

בנסיבות בהן התביעה לתשלום דמי הבראה הוגשה לאחר סיום יחסי העבודה, העובד זכאי לתבוע עבור שנתיים בלבד.

חובה להדגיש כי העובד רשאי להגיש תביעה עבור שנתיים למשך 7 שנים ממועד סיום יחסי עובד מעביד, כלומר, כל עוד לא חלפו 7 שנים ממועד סיום יחסי עובד מעביד רשאי העובד להגיש תביעה לתשלום דמי הבראה עבור שנתיים. (ר פסק הדין עב (חי') 4288/04 לזרסקו אלנה נ' קורנליה בלילה אברמוב ז"ל, ניתן ביום 1.11.2007).

מצב שני:

תשלום דמי ההבראה נתבע בטרם הסתיימו יחסי העבודה

אם תשלום דמי ההבראה נתבעו במהלך יחסי עובד מעביד אז העובד זכאי לתשלום דמי הבראה עבור 7 שנים.

כך לדוגמא בפסק הדין ע"ע 99/06 מרכז קהילתי נ' חנה יפהר, ניתן ביום 24.6.2007 דובר בעובדת אשר הגישה את תביעתה לתשלום דמי הבראה בטרם הסתיימה ההתקשרות שבין הצדדים. בית הדין האזורי לעבודה קבע כי העובדת זכאית לתשלום עבור שנתיים בלבד.

בית הדין הארצי לעבודה קיבל  את ערעורה של העובדת וקבע כי לא היה מקום להגביל את תשלום דמי ההבראה לשנתיים בלבד, שכן, במקרה שלפנינו התביעה הוגשה תוך כדי קיומם של יחסי עובד ומעביד. מאחר והמעבידה העלתה טענת התיישנות במסגרת כתב ההגנה הורה בית הדין הארצי לחייב את המעבידה לשלם לעובדת דמי הבראה עבור 7 שנות עבודה.

מאמר זה נלקח מתוך ספרו של עו"ד תמיר קדמי "דיני עבודה – הלכה למעשה" בהוצאת "בורסי" הוצאה לאור של ספרי משפט. ספר הדרכה המביא את ההלכות בסוגיות  רבות ומגוונות בדיני עבודה. הספר נכתב בצורת שאלות ותשובות, תוך הבאת אסמכתאות והפניות לפסקי הדין המנחים באותה הסוגיה. 
נוסף על כך מצורף לספר תקליטור   המביא דוגמאות להסכמי עבודה וכן מסמכים מהותיים ומגוון טפסים הנדרשים ביחסי העבודה .

  עורך דין תמיר קדמי הוא עורך דין עצמאי המתמחה בעולם העבודה על היבטיו השונים, בעל ניסיון רב בייצוג מעסיקים ועובדים בבית הדין לעבודה, מייסד ומנהל, יחד עם עורכת הדין ענת קדמי, את אתר האינטרנט "הבית של העבודה והמשפחה" ומרצה בפורומים שונים בנושאים הנוגעים לעולם העבודה.