פיצול דמי ביטוח לאומי והחזרי מס הכנסה

לבני זוג העובדים יחד

רו"ח ג. נ. שואל:

1. נישום שהכנסתו החייבת השנתית מעסק כ – 130,000 ₪, נעזר באשתו בעסקו ומקבל בגינה נקודות זיכוי בגין "אשה עוזרת" בדו"ח השנתי למס הכנסה.
2. לבני הזוג אין הכנסות נוספות מלבד הנ"ל.
3. הנישום לא ביקש מעולם מהמוסד לביטוח לאומי חלוקת ההכנסה בין בני הזוג כפי שמאפשרת התקנה הנ"ל, אלא שילם דמי ביטוח מההכנסה הנ"ל כשהיא מיוחסת במלואה לו בלבד.

השאלות:,

1. בנתונים הנ"ל – האם כדאי לנישום לבקש ליישם בשנת 2005 את תקנה 24 הנ"ל ביחס חלוקה 33% לאשה ו- 67% לבעל?
2. בהתחשב בנתון מס' 3 לעיל האם ניתן וכדאי לבקש יישום תקנה 24 הנ"ל לגבי שנים קודמות במיוחד לאור סעיף 24(ג) בתקנה הנ"ל?

עו"ד, רו"ח, רמי אריה משיב:

הוראה מיוחדת נקבעה בתקנה 24 לבתקנות הביטוח הלאומי (הוראות מיוחדות בדבר תשלום דמי ביטוח), תשל"א – 1971 (להלן – התקנות"), לצורך ביטוח בני זוג העובדים יחד באותו עסק לפי חוק הביטוח הלאומי. לפי ההוראה האמורה, קיימות שתי אפשרויות לחלוקת הכנסות בני הזוג לצורכי חוק הביטוח הלאומי, כדלקמן:

1. כאשר מוגשת הצהרה על החלוקה המבוקשת של ההכנסה בין בני הזוג עד ליום 30.4 של השנה שלגביה מבוקשת החלוקה - במקרה זה ניתן לבקש חלוקה של ההכנסה בין בני הזוג באופן שהאחוזים יהיו מעוגלים לעשרת הקרובה (כגון, 40%:60% או 50%:50%). נדרש כי לכל אחד מבני הזוג לא יהיה פחות מ- 33% מההכנסה המשותפת (תקנה 24 (א) לתקנות).
2. כאשר לא מוגשת ההצהרה על חלוקת ההכנסה בין בני הזוג עד 30.4 של אותה שנה – תחולק ההכנסה לפי 67% לבעל ו – 33% לאישה. באם אחד מבני הזוג עובד גם כשכיר אזי ייחסו אליו 33% מהרווח המשותף ולבן הזוג השני 67% מהרווח המשותף (תקנה 24 (ג) לתקנות).

חלוקת ההכנסות בין בני הזוג לצורכי ביטוח לאומי, אינה תלויה בחישוב המס המאוחד או הנפרד לבני הזוג לפי הוראות מס הכנסה.

חשוב לדעת כי כדאי לבקש חלוקת ההכנסות בין בני הזוג בשל הסיבות הבאות:

1. ביטוח שני בני הזוג לזכאות לקצבאות וגמלאות – תשלום שני בני הזוג יאפשר לשניהם להיות מבוטחים מלאים לעניין חוק הביטוח הלאומי, לרבות לצורך גמלאות חלף הכנסה, כגון ביטוח אימהות, ביטוח נפגעי עבודה וכן לצורך צבירת תקופת אכשרה לגמלאות אחרות כגון ביטוח זקנה וביטוח שארים.
2. הפחתת דמי הביטוח שיחולו על ההכנסה המשותפת – שהרי כל אחד מבני הזוג יוכל ליהנות מתשלום דמי ביטוח מופחתים בשיעור של כמחצית השיעור הרגיל עד הכנסה המינימום בסך של 3,482 ₪ לחודש. בכך ייהנו שניהם מהמדרגה המופחתת ולא רק אחד מהם.

מספר הערות לסיכום:

1. כדאי לבני זוג העובדים יחד בעסק לבקש פיצול הכנסותיהם לצורכי ביטוח לאומי, ללא קשר לדיווח ולצורת השומה שנערכה להם במס הכנסה. רצוי לבקש חלוקה זו באופן ספציפי לאופן, מהות והשכר הראוי לכל אחד מבני הזוג בעסק המשותף, עד ל- 30.4 באותה שנה (בפרקטיקה מקובל כי משהוגשה הצהרה פעם אחת, היא תמשיך ותחול לכל שנות המס שלאחריה, עד שתינתן הצהרה חדשה במקומה).
2. לעניין החלוקה בביטוח לאומי, אין מניעה לדרוש חלוקה של ההכנסה המשותפת, רטרואקטיבית מספר שנים לאחור בשל העדר הוראת התיישנות בחוק הביטוח הלאומי. הדבר אף רצוי לצורך צבירת תקופות אכשרה לגמלאות.
3. החלוקה השרירותית בין הבעל והאישה כשלא מוגשת הצהרה על חלוקת ההכנסות, לפיה יש לייחס 67% לבעל ו- 33% לאישה – דינה שתחול על כל אחד מבני הזוג, ללא קשר למינו. אחרת, יש בכך "אפליית נשים". מניעת אפליית נשים הינו עיקרון על במערכת המשפט בישראל (ראה ע"א 900/01, רון קלס נ' פ"ש ת"א 4 ).
4. ייתכן וניתן במקרים חריגים לערוך חלוקת הכנסות שונה מהאמור לעיל, שכן תקנות, כפי שנקבע בפסיקה, אינן יכולות לסתור את החוק עצמו. כאשר ניתן להרים את נטל ההוכחה כי במקרה מסוים התקנות אינן תקפות ויש לערוך לגבי בני הזוג חלוקת הכנסות באופן שונה מהכללים שנקבעו מהתקנות, אין לשלול כי בהמ"ש יאפשר זאת.
5. זאת ועוד, לפי הפסיקה המודרנית, יש להניח כי ההוראות האמורות יחולו גם לגבי בני זוג ידועים בציבור.

עוד יש להזכיר כי לבני זוג העובדים יחד מגיע חישוב מס נפרד בשל הכנסתם המשותפת. החזר מס זה עשוי להגיע לסך של כ- 40,000 ₪ לכל שנת מס – שש שנים לאחור. ההחזר מגיע לבני זוג שהגישו בעבר את הדוחות הכספיים שלהם בחישוב מאוחד.

לפרטים נוספים בהקשר לאמור – הקישו כאן.