תקבולים שהוסדרו מראש בהסכם עבודה חייבים במס רגיל

רמי אריה , עו"ד ורו"ח

מיסוי תשלומי מעביד לעובדיו נמצא במוקד פסקי הדין רבים שניתנו לאחרונה. בין היתר, בשל  האבחנה בין תקבול המהווה הכנסה הונית בידי מקבלה ומתחייב לפי סעיף91 (ב) לפקודה במס קבוע של 25% (או 30% למכירת מניות השליטה בידי בעל שליטה מהותי), לבין הכנסה המסווגת כפירותית ובעלות מס שולי עד 50% לפי סעיף 2(2) לפקודת מס הכנסה.

בעניין גרבורג (ע"מ 12172-01-11, גרבורג נ' פקיד השומה גוש דן, ניתן ביום 1.12.2014 ), דובר בעובדת בנק, אשר בשנת 2004 הוצע לה קידום לתפקיד ניהולי בכיר כמנהלת אזור ולאור הסכמתה לקבל את התפקיד, נחתם בין הצדדים "הסכם אישי ומיוחד".

במסגרת ההסכם נקבעו מספר הוראות אשר מטרתן יצירת תמריץ אצל גב' גרבורג להמשך העסקתה בבנק. בין התמריצים היו התקבולים הבאים אשר לגביהם היה לגב' גרבורג מחלוקת בדבר סיווגם עם פקיד השומה אם כהכנסה הונית או פירותית כדלהלן:

1. התקבול הראשון- תקבול שנקרא "מענק חתימה" , תקבול על סך 145,000 ששולם לגב' גרבורג לכל שנה משנות עבודה בבנק, בתוספת הפרשי הצמדה.

2. התקבול השני-הכנסה ממימוש יחידות "פנטום", שהן מניות וירטואליות המייצגות החזקה תיאורטית באחוז מסוים מערך הבנק.

בית המשפט הסתמך על ההלכה בעניין נסים (ע"א 2640/11 פקיד שומה חיפה נ' חיים ניסים, אשר ניתן ביום 2.2.14), בה דובר בשאלה דומה בדבר סיווגם של "מענק פיצול" ו-"מענק הפרטה" אשר שולמו לעובדי חברת בתי זיקוק לנפט בע"מ, עם פיצול החברה לשתי חברות והעברת השליטה לידיים פרטיות. גם שם המחלוקת הייתה עם פקיד השומה, אם לסווג את המענקים כהכנסה הונית או פירותית.

בית המשפט רואה בזכויות הנוספות שקיבלה גב' גרבורג במסגרת ההסכם, ובהן המענקים הנ"ל, משום הטבות אשר ניתנו לה כנגד הסכמתה לקבל על עצמה משרת ניהול בכירה, תוך מעבר מ-"הסכם קיבוצי" אשר במסגרתו נהנתה מקביעות ומהגנת וועד העובדים, להסכם אישי. יש כאן תשלום בגין ויתור על זכויות מסוימות וקבלת זכויות אחרות.

לאחר בחינת ההסכם, קובע בית המשפט כי התקבול בגין "מענק החתימה" הינו תשלום עבור שמירה על הקיים, ולצורך אי פגיעה במידע הרגיש שאותו רכשה המערערת תוך כדי עבודה בבנק, ואין כאן תשלום הוני עבור מניעת תחרות.

התקבול של "יחידות הפנטום" אף הוא בעל מאפיין של הכנסה פירותית היות והיה תמריץ לחתימת גב' גרבורג על חוזה אישי ועבור נכונותה לקחת על עצמה תפקיד ניהולי בכיר לאורך זמן. למעשה "יחידות" אלו הן סוג של בונוס אשר אמנם מושפע מערך המניה, אך מהותו היא הכנסת עבודה, אשר העובד המקבל אותה אינו חשוף לסיכון שאליו חשוף עובד המקבל מניות או אופציות.

לסיכום: השופטים בדקו את מהות התקבולים ולא את הכותרות שנתנו הצדדים לאותם מענקים. וקבעו שיש לסווגם כהכנסת עבודה.

לדעתנו, כאשר מדובר במתן התקבולים האמורים, בדיעבד, ולא בהסכם ההעסקה הראשוני, הרי אז יש סבירות גבוהה כי הפסיקה הייתה שונה. היות ובמקרה של הסכם שנחתם בעת פרישה למשל, כבר לא מדובר בתמורה ששולמה עבור עבודה. כך כפי שנקבע בעניין "מענק אי תחרות" בהלכת ברנע לאחרונה. במקרה כזה, קבע בית המשפט - מדובר בהכנסה הונית.